תקציר ת”פ 1319/01‏ איינהורן (11/11/2002): בית משפט שלום הרשיע מזכיר ראשי וסופר דייניים של בית דין רבני אזורי בקבלת שוחד בתמורה למתן תעודת גיור

ת”פ (שלום תל-אביב) 1319/01‏ מדינת ישראל נ’ איינהורן (11/11/2002)

 

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

ת”פ 1319/01

 

בפני:

כב’ השופט דוד רוזן

 

המאשימה:

מדינת ישראל

ע”י ב”כ עו”ד פיה גלבר

נ ג ד

הנאשמים:

1. איינהורן דוד

ע”י ב”כ עו”ד גיל-עד חריש ועו”ד אילן זוהר

2. קליין שלמה ז”ל

ע”י ב”כ עו”ד דוד יפתח

3. אריאלי חיים

ע”י ב”כ עו”ד עופר הגואל

 

הכרעת דין

 

מר איינהורן דוד (להלן – “נאשם 1“), מר קליין שלמה ז”ל (להלן – “נאשם 2“) מר אריאלי חיים (להלן – “נאשם 3“) הואשמו בעבירות לפי חוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן – “החוק“) כדלהלן:

נאשם 1: לפי ס’ 499(א)(1), 499(א)(2) בקשר עם סעיף 421 (ארבע עבירות), 281 (ארבע עבירות), 421 (ארבע עבירות), 348(א) בנסיבות 345(א)(2), 284 (ארבע עבירות), 290(א) (שלוש עבירות), 239 יחד עם 33, 499(א)(1) בקשר עם סעיף 281 (שתי עבירות).

נאשם 2: לפי ס’ 499 (א)(1), 499(א)(2) בקשר עם סעיף 421 (ארבע עבירות), 281 (ארבע עבירות), 421 (ארבע עבירות), 348(א) בנסיבות 345(א)(2), 284 (ארבע עבירות), 499(א)(1) בקשר עם סעיף 281 (שתי עבירות).

נאשם 3: לפי ס’ 295(א) יחד עם 290, 499(א)(1) בקשר עם ס’ 290.

בתקופה הרלוונטית כיהן נאשם 1 כמזכיר ראשי בביה”ד הרבני בת”א. נאשם 2 כיהן כרב ראשי בביה”ד הרבני בבאר שבע. עוד שימש נאשם 2 בשנים 1972-1995 כסופר דיינים בביה”ד הרבני בבאר שבע.

על פי כתב האישום קשרו נאשמים 1 ו- 2 קשר פלילי לזיוף והנפקת תעודות גיור כוזבות, תוך ביצוע מעשי מרמה והפרת אמונים. המבקשות להמיר דתן שילמו, בדרך כלל, סכומי כסף נכבדים עבור תעודות הגיור.

בשלהי המשפט נפטר נאשם 2. משכך, על פי סעיף 236 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ”ב-1982 הופסקו ההליכים הפליליים בעניינו.

במהלך המשפט עלו ובאו לדוכן העדים עדות שסיפרו על הליך גיורן על ידי נאשם 1.

כל אחת מן העדות נקרתה לנאשם בדרכה. כל אחת, בזמנה ללא קשר לרעותה. מדובר בעדות המתגוררות ברחבי אירופה, עדות, שאין ביניהן כל קשר ומגע (למעט העדות בפרט אישום ראשון).

כל עדה העידה בבית המשפט את סיפורה. מעדות כל עדה עלתה זעקה למעשה החרפה שנעשה לה. חרף גיור כשר נותבה בעקלקלות ל”מעין גיור”, שבסיומו צוידה בדפים ריקים מתוקף. מסמכי גיור מזויפים.

העדות תארו בבית המשפט את הכספים ששילמו לנאשם על פי דרישתו. כל אחת במקומה, כל אחת וסכום הכסף, שננקב ונתפר למדותיה עבורה.

בהמשך לעדויות עדות התביעה העידו עדים נוספים, שהשלימו מארג הראיות כנגד הנאשמים. בכוונתי לסקור עיקרי העדויות והראיות שהונחו בפני. אבל, חשוב בראשית הדרך לומר מספר מילים לעניין הליכי הגיור על פי ההלכה.

הפרקליטים המלומדים הקדישו זמן ניכר לבחינת סוגיות הלכתיות הנוגעות לגיור. הסניגורים המלומדים ביקשו להראות, כי הליכי הגיור שננקטו בענייננו הינם הליכי גיור תקינים, גם אם אינם מקובלים.

אין בכוונתי בתיק זה לנקוב ולרדת לשורשי הלכות גיור ולפסוק הלכה. אין בכוונתי לחרוץ משפט ולקבוע האם העדות עברו שערי הכניסה ונתקבלו על פי דקדוקי ההלכה לעם היהודי בהליך בו היו מעורבים הנאשמים. בוודאי, לא בהליך הגיור המאוחר של העדות, בו לא היה מעורב הנאשם. הדבר לא נדרש לפני. הליכי הגיור יידונו לעניין צורתם, רק לצורך השלמת התמונה העובדתית.

כו. פועלו של הנאשם 1 במקרים שתוארו לעיל שזור במאפיינים החוזרים ונשנים בכל המקרים.

אמנה את המאפיינים העיקריים:

1. כל ה”גיורים” שנסתייעו בנאשם 1 בוצעו לאחר העברת טבין ותקילין לידיו.

2. לא אחד מן ה”מגוירים” עמד בפני בית דין כלשהו.

3. כל ה”גיורים” הוסעו והוטבלו במקווה בבאר שבע.

4. כל ה”מגוירים” צוידו, בסופו של הליך, במסמכים שקריים דומים, כמפורט לעיל. מסמכים בעלי תצוגה כוזבת ומזויפת.

הנה נא, מזכיר בית דין רבני בת”א פועל ל”גיור” תושבי חוץ, בהליך מזורז, שלא באמצעות בית דין, בסיוע בית הדין הרבני בבאר שבע – תמורת תשלום נכבד בשווי של עשרות אלפי שקלים, ששולם במטבע חוץ.

התנהגות דומה זו של נאשם 1, התנהגות בעלת מאפיינים מיוחדים – אינה מקרית.

עניין לנו בשיטת ביצוע ייחודית של נאשם 1 בביצוע העבירות בהן הואשם.

משכך, אעבור לראות המשמעות המשפטית. תחילה, נאשם 1:

א. עבירות שוחד

נאשם 1 הואשם בלקיחת שוחד בעניינן של הגב’ אלסקה לוק וסנדרה גרוס, גב’ אילונה קמינר, וגב’ ז’אנט סימונס כהן.

משעובדות המקרה נחרטו על פי עדויות עדי התביעה, לא נותר לי אלא לקבוע, כי נתמלאו יסודות העבירה לפי סעיף 290 לחוק עד תום.

ב. עבירה של ניסיון לשידול לבצע עבירה (שבועת שקר)

משעדותו של מר אבישי גולדמן נאמנה. ניתן לקבוע, ללא היסוס ופקפוק, כי נתמלאו יסודות העבירה לפי סעיף 33 ביחד עם סעיף 239 לחוק.

ג. עבירה של מתן תעודות כוזבות ועבירה של זיוף בידי עובד ציבור

כאמור, עובדות האירועים נחרטו על פי עדויות עדי התביעה. הילכך, ניתן לומר, כי שותפותו של נאשם 1 למעשה הזיוף, מתחילתו ועד סופו, הינה בולטת [ראה למשל: ע”פ 4317/97, פד”י נג(1) 289; ע”פ 320/99, פד”י נה(3) 22].

נאשם 1, לאחר שהעשיר את כיסו בדמים רבים, הוביל את ה”מתגיירים” לבאר שבע ודאג לספק וליתן להם מסמכים מזויפים. נאשם 1 שימש שותף מרכזי לביצוע העבירות הנ”ל. נאשם 1 היה בריח התיכון בייזום, תכנון, ניתוב, שליטה וביצוע העבירות. מבצעי הזיוף בפועל פעלו עבורו ומטעמו. נאשם 1 קיבל את המוצרים הסופיים המזויפים והעבירם לייעדם.

ד. עבירה של מעשה מגונה

נאשם 1 הואשם על כך שהורה לגב’ אלסקה לוק והגב’ סנדרה גרוס לטבול במקווה בנוכחותו, כשהן ערומות.

נוכח עדויות שתי המתלוננות בבית המשפט, כמצוטט לעיל, לא ניתן לקבוע, במידת הוודאות הצריכה במשפט פלילי, כי נאשם 1 חזה בעיניו במערומיהן של שתי המתלוננות.

כמו כן, לא ניתן לקבוע כי כוונתו הפלילית של הנאשם היתה כמו זו הנדרשת לביצוע העבירה הנ”ל.

ה. עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ולביצוע עוון

במצב העובדתי שנתפתח בתיק זה, לא ניתן לקבוע, במידת הוודאות הצריכה במשפט פלילי, כי נאשם 1 קשר קשר עם אחר לביצוע עבירת פשע ולביצוע עבירת עוון.

לא כך הדבר לעניין פרט אישום שלישי. נעלה מספק, נאשם 1 קשר קשר עם נאשם 3 לביצוע עבירת פשע, לקיחת שוחד.

ו. עבירה של הפרת אמונים

נוכח מסקנתי להתמלאות יסודות העבירה של לקיחת שוחד, אין זה ראוי להרשיע נאשם בעבירה של הפרת אמונים בכל הנוגע לפרטי אישום ראשון עד שלישי.

ראה בעניין זה פסק דינו של כב’ השופט כהן (כתוארו דאז) ע”פ 511/73 יחזקאל נ’ מדינת ישראל, פ”ד כט(1) 34-35; ע”פ 3575/99 דרעי נ’ מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 2248.

העובדות שנתקיימו בעניינה של הגב’ ואלרי הנסן (פרט אישום רביעי) מוכיחות יסודות העבירה של הפרת אמונים עד תום.

 

נאשם 3:

נאשם 3 הואשם בעבירת תיווך לשוחד בעניינם של בני משפחת שאול רון כהן.

משעובדות המקרה נחרטו על פי עדויות עדי התביעה, לא נותר לי אלא לקבוע, כי נתמלאו יסודות העבירה לפי סעיפים 290 יחד עם סעיף 295 (א) לחוק, עד תום.

כמו כן, נתמלאו יסודות העבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירת שוחד.

 

סוף דבר:

נאשם 1 מורשע אפוא בעבירות הבאות: 3 עבירות לפי סעיף 290 לחוק; עבירה לפי סעיף 239 יחד עם 33 לחוק; 4 עבירות לפי סעיף 421 לחוק; 4 עבירות לפי סעיף 281 לחוק; עבירה לפי סעיף 499(א)(1) בקשר עם סעיף 290 לחוק; עבירה לפי סעיף 284 לחוק.

נאשם 1 זכאי מחמת הספק מן העבירות הבאות: 3 עבירות לפי סעיף 284 לחוק; עבירה לפי סעיף 348(א) לחוק; 3 עבירות לפי סעיף 499(א)(2) בקשר עם סעיף 421 לחוק; 3 עבירות לפי סעיף 499(א)(2) בקשר עם סעיף 281 לחוק.

נאשם 3 מורשע אפוא בעבירות הבאות: עבירה לפי סעיף 295(א) יחד עם סעיף 290 לחוק; עבירה לפי סעיף 499(א)(1) בקשר עם סעיף 290 לחוק.

ניתן והודע היום 11.11.2002 בפומבי במעמד הצדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.