תומר קנת “פטור מטעמי מצפון – על צו מצפון ופטור משירות צבאי” אתר משפט ועסקים (2015)
תומר קנת “פטור מטעמי מצפון – על צו מצפון ופטור משירות צבאי”
א. מבוא והצגת הבעייתיות בהענקת פטור מטעמי מצפון
ב. סקירת הפטור הצבאי מטעמי מצפון
(1) הצדקות מוסריות להענקת הפטור
(2) התפתחות הפטור מטעמי מצפון בעולם
(3) התפתחות הפטור מטעמי מצפון בישראל
ג. התמודדות הדין הישראלי עם הפטור מטעמי מצפון
(1) מעמדו הנורמטיבי של הפטור המצפוני לשירות בצה”ל
(2) שיקולי ועדת הפטור – בין סרבנות כללית לסרבנות סלקטיבית
(3) מגמות חדשות – עילה להרחבת הפטור?
(4) הצעה להסדרת סוגיית הסרבנות המצפונית
ד. סיכום
א. מבוא והצגת הבעייתיות בהענקת פטור מטעמי מצפון
מקובל כי קיימות שתי חובות רפובליקניות קרדינאליות המוטלות על האזרח, שמימושן כמעט ולא מותנה בהענקת זכויות כנגדן – החובה לתשלום מיסים והחובה לשירות המדינה בזמן חירום (במסגרת צבאית או אחרת) [1]. לחובות אלה חשיבות עליונה בקיומה הבסיסי של המדינה, ולכן הגמישות שעל המדינה לגלות כלפי סרבנות מטעמי מצפון ביחס לחובות אלה נמוכה; במיוחד ביחס לגמישות שהמדינה יכולה לגלות כלפי פעולות מבוססות מצפון הפוגעות באינטרסים אחרים של המדינה או הפרטים בה. כך, למשל, בעניין דיין (פסקאות 128-131 לפסק-דינו של המשנה לנשיאה ריבלין) נקבע כי לחופש המצפון של עיתונאית, הכולל חופש ביטוי במובן השלילי, משקל משמעותי ולעיתים אף יגבר על אינטרסים אחרים של נפגעים שונים. נראה שמדינת ישראל מכירה בחשיבותן של חובות אלה, ובבעייתיות הגדולה הגלומה באי-מימושן על-ידי אחוזים גדולים באוכלוסייה, ובהתאם מטילה סנקציות חמורות על המפרים אותן. כך, למשל, מוטלים עונשי מאסר על המפרים הוראות בפקודת מס הכנסה (סעיפים 215-216, 217-220), הוראות בחוק מס ערך מוסף (סעיף 117) והוראות בחוק שירות ביטחון (סעיף 46).
הגישה המתוארת לעיל אומנם עוגנה בסעיפים 1, 15 ו-16 לחוק שירות ביטחון, הקובע חובת גיוס אינדיבידואלית גורפת על אזרחים ותושבי קבע, נשים וגברים מעל גיל 18; אך בפועל הוראת חוק זו לא ממומשת וחלק גדול מהאוכלוסייה המיועדת לגיוס אינו מתגייס. הסדרים חוקיים שונים כוללים הוראות המעניקות פטורים נרחבים לקבוצות אוכלוסייה שונות. כך, למשל, ניתנו פטורים גורפים לנשים ערביות (לרבות מוסלמיות, דרוזיות, בדואיות וצ’רקסיות), לגברים בעלי זיקה ללאום הערבי (לרבות ערבים-נוצרים, מוסלמים ובדואים), לנשים הרות ואימהות, וכן אפשרות לפטור פרטני לנשים יהודיות על בסיס אמוני-דתי. ברשימה זו אבקש להתמקד בפטור מטעמי מצפון. בפרט, אבחן את מהותו של הפטור הגורף הניתן לאדם מחובת השירות הצבאי במקרים של סרבנות מצפונית, לרבות סרבנות מלאה או סלקטיבית.
סוגיית הפטור המצפוני משירות צבאי מחייבת איזון בין מספר שיקולים בעלי משקל מהותי בחברה דמוקרטית, ביניהם חופש המצפון של הפרט, השוויון בין האזרחים וכן אינטרס ביטחון המדינה והסדר הציבורי, סוגיות שנדונו בפסיקה בפרשות: זונשיין; דה–ברמקר ומלנקי; ומילוא בהתאמה. רשימה זו מבקשת למצוא את האיזון הראוי בין שיקולים אלה בישראל, על רקע מגמות חדשות בחקיקה ובפסיקה המעידות על ירידה באחוז המשרתים בצה”ל מתוך כלל החברה, תוך הצעת טיפולוגיה חדשה להתמודדות עם הבעיות העולות ממגמות אלה.
ב. סקירת הפטור הצבאי מטעמי מצפון
(1) הצדקות מוסריות להענקת הפטור
…
סטטמן מתנה את המקרים בהם על המדינה להעניק פטור משירות צבאי לאדם מכוח כיבוד מצפונו בשלושה תנאים סובייקטיביים ובתנאי אחד אובייקטיבי: (1) מחויבות האדם לעִקרון שבגינו הוא מסרב היא מחויבות עמוקה; (2) העקרון מוציא מכלל אפשרות כל סוג של שירות צבאי; (3) השירות הצבאי בהכרח יגרום לאדם להפר את עקרונותיו; (4) הענקת הפטור לא תפגע ביכולת המדינה להגן על האינטרסים שלה [2]. התנאי האחרון, האובייקטיבי, מוביל אותנו לבעייתיות המרכזית של הפטור מטעמי מצפון – מציאת האיזון הראוי בין חופש המצפון של הפרט לבין הצורך של הכלל בקיום הגנה צבאית בחברה הישראלית של ימינו.
(2) התפתחות הפטור מטעמי מצפון בעולם
מדינת ישראל אינה היחידה שהתמודדה עם הדילמה באפשרות לתת פטור צבאי מטעמי מצפון. בעוד טורקיה ודרום-קוריאה לא אִפשרו מתן פטור משירות צבאי מטעמי מצפון לגברים, הרי שבאסטוניה ובקרואטיה פטור זה עוגן בחוקה. בבריטניה ובארצות-הברית, בהן הונהג שירות חובה בתקופת מלחמות העולם, ניתנו אפשרויות לשירות צבאי לא קרבי או חלופי לסרבני מצפון.
…
נראה אם כן כי כיום מכיר המשפט האירופי באפשרות למתן פטור מצפוני משירות צבאי על בסיס סעיף 9 לאמנת ה-ECHR, ללא פירוט האיזונים המתאימים לאפשרות ריבוי התופעה.
(3) התפתחות הפטור מטעמי מצפון בישראל
…
ג. התמודדות הדין הישראלי עם הפטור מטעמי מצפון
(1) מעמדו הנורמטיבי של הפטור המצפוני לשירות בצה”ל
…
(2) שיקולי ועדת הפטור – בין סרבנות כללית לסרבנות סלקטיבית
…
(3) מגמות חדשות – עילה להרחבת הפטור?
…
(4) הצעה להסדרת סוגיית הסרבנות המצפונית
…
ד. סיכום
ברשימה זו ביקשתי לדון בסוגיית סרבנות המצפון לשירות צבאי, תוך התמקדות במודל הישראלי. אני סבור כי בעקבות התפתחויות חוקיות וחבריות המרחיבות את שכבת הלא-משרתים בצה”ל מסיבות שונות, קיים צורך לערוך חשיבה מחודשת על הפטורים מטעמי מצפון. לדעתי, אפשר להצדיק פטור מטעמי מצפון במקרים מסוימים, והגיעה השעה להסדיר את השיקולים בבסיס ההחלטה לפטור או לחייב שירות צבאי. עמדתי היא כי יש להבחין בין סרבנות על בסיס פוליטי-כללי, פוליטי-ספציפי ופציפיזם רדיקאלי – הבחנה שתסייע לוועדת הפטור להגיע לתוצאה הצודקת ביותר, תוך איזון בין צרכי המדינה לבין חופש המצפון והשוויון ביחס לקבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.