תקציר ת”א (שלום ירושלים) 48397-10-10 גליק (15/11/2012): בית משפט שלום דחה בקשה להגדלת סכום התביעה לאחר שהתיק הועבר מבית משפט לעניינים מקומיים לבית משפט שלום

ת”א (שלום ירושלים) 48397-10-10 גליק נ’ מדינת ישראל (15/11/2012)

 

בית משפט השלום בירושלים

ת”א 48397-10-10

ת”א 48803-10-10

 

בפני:

כב’ השופטת מלכה אביב

 

ת”א 48397-10-10:

התובע:

יהודה גליק

נגד

הנתבעים:

1. מדינת ישראל

2. עיריית ירושלים השירות הוטרינארי

 

ת”א 48803-10-10:

התובע:

יהודה גליק

נגד

הנתבעים:

1. עופר שומר

2. עופר גנון

3. יורם סולימן

4. שח איבגי

5. מדינת ישראל

 

החלטה

 

תיקים מאוחדים אלה הועברו לבית המשפט השלום, על פי בקשת הנתבעת, מבית המשפט לתביעות קטנות בקריית-ארבע, עוד באוקטובר 2010.

ההליך בתיקים אלה נסתיים, נשמעו הוכחות וביום 19/12/2011 קבעתי לוח זמנים להגשת סיכומים.

והנה, ביום 02/04/2012, בד בבד עם סיכומי התביעה, לאחר שניתנו מספר ארכות להגשת הסיכומים, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה כדי להגדיל את סכום התביעה.

לטענתו, משהועברו התיקים לבית המשפט השלום, הוא יכול להגדיל את סכום התביעה בשני התיקים והוא טוען כי נזקיו גבוהים יותר מן הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות וסכומי התביעה שננקבו בתביעה והוא מפנה אותי לתצהיריו שם נרשמו סכומים גבוהים יותר.

אומנם במקרים רבים מחליטים תובעים להפחית את סכום התביעה כדי שזו תכנס בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות או בכדי להקטין את גובה האגרה שתוטל עליהם. אולם, מקרה זה אינו מקרה רגיל, אלא קיצוני.

בעוד שבתביעות המקוריות, בבית משפט לתביעות קטנות, נתבעו סכומים של כמעט 26,000 ש”ח וכמעט 30,000 ש”ח, הרי שלטענת התובע סכומי הנזק האמיתיים שנגרמו לו עומדים על סך של 75,000 ו-125,000 ש”ח.

ראוי לשים לב כי, בעת שהתובע הגיש את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, הוא לא תבע עד למקסימום סכום התביעה המותר בבית משפט זה. מכאן, כי הסכומים שנתבעו היו על פי אומדן והערכה, כפי שהתובע חשב שמגיע לו ולא מתוך ויתור על סכומים כדי להכניס את בתביעה בתחום סמכות בית המשפט לתביעות קטנות.

יתר על כן, גם הפער העצום בין הסכומים שנתבעו לבין הסכומים אשר מבוקש לתבוע, מצביע על בעייתיות גדולה בטיעוני התובע. גם אלה מעידים על כך שאין מדובר בסכום כל שהוא אשר התובע החליט לוותר על מקצתו לצורך הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות, אלא שמדובר על סכומים בסידרי גודל שונים לחלוטין, כאשר התובע ‘נזכר’ רק עתה לתבוע אותם.

האמור לעיל מציב סימני שאלה גדולים על טיעוני התובע. יחד עם זאת שיקולים אלה, כשלעצמם, אינם מהווים את הבסיס להחלטתי זו.

בפני התובע ניצבת מכשלה גדולה מאד בטרם ישכנע אותי להעתר לבקשתו לתיקון כתב התביעה. מכשלה זו נובעת מן השיהוי העצום של הגשת הבקשה.

התובע טוען כי בשל העובדה שהוא לא היה מיוצג, הוא לא ידע כי עליו להגיש בקשה מיוחדת לשם הגדלת סכום התביעה. אינני סבורה כי טענה זו יכולה להיות נימוק אשר יצדיק קבלת הבקשה בשלב כל כך מתקדם בהליך.

יתר על כן, מאז הישיבה ביום 15/02/2011 כבר היה התובע מיוצג על ידי עורך דין. לא ראיתי בבקשה כל נימוק אשר יכול לתת מענה מדוע מאז ועד ליום הגשת הבקשה, למעלה משנה תמימה, לא הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה.

ראוי עוד לשים לב לעובדה כי הסכומים ה’חדשים’ והגבוהים הוזכרו כבר בתצהירי התובע, אשר הוגשו עוד בנובמבר 2010. מדוע אז לא טרח התובע לבקש לתקן את התביעה.

מלבד העובדה שמדובר בשיהוי כה רב, הרי שיש בכך כדי להצביע על כך שעניין זה לא היה באמת בראש מעייניו של התובע ולא היה בעל חשיבות.

כאשר מדובר בהליך ממושך, אשר עבר טלטלות ושינויים, יהיה זה בלתי סביר להורות על תיקון כתב התביעה, כיום, לאחר שנשמעו כל ההוכחות וכבר נקבע מועד לסיכומים.

לאור האמור – אני דוחה את הבקשה.

בתוך כך אני דוחה את בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר סיכומי הנתבעת. אם הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה, מדוע זה צריכה הנתבעת להגיש את סיכומיה, כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה. ודוק. לו היתה מתקבלת הבקשה לתיקון כתב תביעה, הרי שמלאכתה של הנתבעת, לו היתה מגישה סיכומיה, היתה נעשית לשוא.

הנתבעת תגיש סיכומיה על פי החומר שבתיק, עד ליום 30/11/2012.

זכות תגובה לתובע, רק בעניינים אשר לא הועלו בסיכומיו, עד ליום 15/12/2012

 

ניתנה היום, א כיסלו ה’תשע”ג, 15 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *