תקציר ת”א (שלום ירושלים) 16009-03-11 גליק (12/04/2011): בית משפט שלום ביטל החלטת משטרה שלא לאפשר עלייה להר הבית

ת”א (שלום ירושלים) 16009-03-11 גליק נ’ מדינת ישראל (12/04/2011)

 

בית משפט שלום ירושלים

ת”א 16009-03-11

 

בפני:

כב’ השופטת מלכה אביב

 

מבקש:

יהודה גליק

נגד

משיבה:

מדינת ישראל

 

החלטה

במספר החלטות קודמות ‘עשיתי סדר’ (ברוח ימים אלה) והבהרתי כי מדובר בתביעת נזיקין ‘רגילה’, גם אם הנתבעים הם המדינה ושלוחיה. כמו כן הבהרתי כי בית המשפט השלום בירושלים הוא הערכאה הנכונה ובעלת הסמכות לדון בתביעה זו ולפיכך הועבר התיק לכאן. בנוסף הבהרתי את הטעות אשר נפלה אצלי עם הבקשה של התובע לצו זמני והבהרתי כי לאחר שהטעות התבררה, הרי שהבקשה היא כדין, כדרכן של בקשות לצו זמני המוגשות במקביל לתביעה העיקרית.

בתוך כך אני דוחה את כל הטענות המקדמיות של המשיבים.

החלטה זו עניינה הבקשה של התובע למתן צו זמני אשר יאסור על המשיבים להפסיק את פעילות בהר הבית.

התשתית העובדתית אשר בבסיס הבקשה היא העובדה שהמבקש עוסק בהדרכת סיורים בהר הבית.

לאחרונה בסמוך להגשת הבקשה אסרו עליו המשיבים את הכניסה להר הבית ובכך, לטענתו, הם גורמים לו נזקים, שהם נשוא התביעה. בנוסף מבקש המבקש כי ינתן הסעד הזמני כדי למנוע את המשך הנזקים.

המשיבים טוענים כי באמצעות צו אזרחי שכזה מבקש המבקש לעקוף את הוראותיהם ואיסוריהם, הניתנים במסגרת סמכויותיהם על פי החוק, וכי רק לבג”צ יש סמכות לכך. כמו כן טוענים המשיבים כי מדובר בצו עשה ולא בצו מניעה וכי הסעד המבוקש מהווה למעשה את הסעד העיקרי שבהליך.

איני מקבלת את עמדת המשיבים.

המבקש הצהיר כי עיקר פרנסתו בהדרכת סיורים בהר הבית ועובדה זו לא הוכחשה על ידי המשיבים.

אין בורך באותות ובמופתים כדי לשכנע אותי, במקרה כזה, כי האיסור שהוטל על המבקש לעלות להר הבית גורם לפגיעה ממשית בפרנסתו.

התביעה היא תביעת נזיקין בגין פגיעה או בפרנסה.

בצו המניעה מבקש המבקש להקטין את נזקיו ולשמר את המצב שהיה קיים עד ערב הגשת התביעה.

איני רואה כל פגם או פסול בהתנהלות המבקש.

הטיעון כי המבקש סולל לעצמו דרך לעקוף את האיסור המוטל עליו להעלות להר הבית, אינו טיעון אשר יכול למנוע את מתן הסעד המבוקש.

ראשית, בתגובת המשיבים אין כל נימוק והסבר מדוע הוטל איסור זה, כדי שאוכל להתרשם אם אכן יש ממש בטענה כי הצו דנן נועד לעקוף את האיסור.

שנית, ככל שמדובר באיסור הנובע מפעילות אסורה בהר הבית, כגון ביצוע פולחן בהר הבית או התססה אחרת, יכול הדבר לקבל מענה סביר מבלי ליתן את הצו הגורף הפוגע בפרנסתו של המבקש.

כיוון שמדובר בהתנהגויות שונות בתכלית השינוי אין מקום למנוע את ההתנהגות האחת בשל החשש מן ההתנהגות האחרת, על אחת כמה וכמה כאשר מדיניות זו כרוכה בנזק חמור למבקש.

לאור האמור אני נעתרת לבקשה בכפוף לאמור להלן:

המבקש יהיה רשאי להעלות להר הבית לשם ביצוע עבודתו, של ליווי קבוצות וסיורים במקום. אני מורה למשיבים לאפשר למבקש לבצע את עבודתו ללא שיבושים.

אני אוסרת על המבקש לעשות בהר הבית איזו שהיא פעילות פולחנית או פעילות אסורה אחרת והמבקש יציית, קטנה כחמורה, להוראות ולנוהלים שבמקום.

לשם הבטחה כי המבקש יעמוד בתנאים של החלטה זו אני מורה למבקש להפקיד סך של 10,000 ש”חבקופת בית המשפט.

ההחלטה תיכנס לתוקף רק עם הפקדת הסכום האמור.

 

ניתנה היום, ח ניסן ה’תשע”א, 12/04/2011, בהעדר הצדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *