שלמה דיכובסקי, עזרא בר-שלום, חגי איזירר “קידושין וכתובה בעדים קרובים” שורת הדין 16 (2010) 80
“קידושין וכתובה בעדים קרובים” שלמה דיכובסקי, עזרא בר-שלום, חגי איזירר 1
א. אם בשעת הקידושין יחדו עדים ואח”כ הוברר שהם פסולים, יש צדדים רבים שהקידושין תקפים, כיון שהיו בין הקהל עדים כשרים. שיטת תוס’ ורא”ש שאין עדות הכשרים בטלה אם לא העידו הפסולים בבי”ד. החתם סופר סובר דעדות של קהל נחשב כאנן סהדי, שאין בזה דין נמצא אחד מהם קאו”פ. בנידון דידן שהיו העדים קרובים זה לזה, והקהל לא ידע מהפסול יש סברא נוספת להכשיר. יש הסוברים שבעידי קידושין אין חסרון של נמצא אחד מהם קאו”פ. לדעת הרמב”ם שעד קרוב ע”י אישות פסול רק מדרבנן, ואין כאן נמצא אחד וכו’ לשיטת הב”י.
ב. אם ייחדו עדים יש סוברים שא”א להשתמש בעדים אחרים להכשיר את הקידושין, אלא דרבו החולקים על שיטה זו. ובפרט במקרה שלא החתן והכלה יחדו העדים, אלא מסדר הקידושין.
ג. בענין הכתובה עצמה, אם זה ספק קידושין אין לה כתובה, אבל תוספת יש לה, דלא גרע ממי שנמצאה אילונית אחר הנישואין, די”א שאינה מקודשת ואפ”ה יש לה תוספת כיון שחי עמה דרך אישות.
ד. לכאורה שטר הכתובה פסול, כיון שחתומים עליו עדים פסולים. ואע”פ שהבעל צירף חתימתו אחר חתימת העדים, אין זו התחיבות נוספת, אלא כהמשך לעדות העדים. אמנם יש לפקפק בסברא זו אעפ”כ א”א להוציא מהמוחזק, דלא היה קנין על התחייבות התוספת.
ה. בנידון דידן היתה עוד כתובה חתומה ע”י עדים כשרים, א”כ אפשר לחייב בתוספת ע”פ שטר זה. זמנו של השטר השני הוא ג”כ ליל החופה. ואפי’ אם זה נכתב אחר זמן, אין לפוסלו משום שטר מוקדם, דלגבות מהני חורין מהני שטר זה. בנידון דידן שנעשה קנין בזמן הראשון, אפילו אם השטר נכתב לאחר זמן, אפשר לכתוב את זמן הקנין.
ו. דעת הגר”ע בר שלום, שאפילו לא נחייב הבעל מכח השטר תוספת כתובה, עדיין יש לחייבו פיצויים על הזמן שחיו יחדיו ושירתה אותו כאשה.