רע”א 4445/96 בר-נוי נ’ המוסד לביטוח לאומי, פ”ד נא(4) 571 (1997)
רע”א 4445/96
שאול בר-נוי
נגד
1. המוסד לביטוח לאומי
2. עליזה בר-נוי (משיבה פורמאלית)
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[18/09/1997]
לפני הנשיא א’ ברק, המשנה לנשיא ש’ לוין והשופט ת’ אור
המשיבה – אשתו לשעבר של המערער – ובנותיו, זכו בפסקי-דין אשר בהם פסקו להן מזונות. המשיבה פנתה למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) בבקשה לתשלום המזונות לפי סעיף 4 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), ה’תשל”ב-1972 (להלן – חוק המזונות), ובקשתה אושרה. המוסד ביקש כי יינתן לו צו-מאסר נגד המבקש ללא חקירת יכולת. ראש ההוצאה לפועל אישר את בקשתו, והערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי נדחה. על קביעה זו הוגשה בקשת רשות הערעור. השאלה שנדונה היא אם רשאי המוסד לבקש בלשכת ההוצאה לפועל צו-מאסר נגד חייב לפי פסק-דין למזונות, בלי שתקדם לכך חקירת יכולת, כפי שרשאי לעשות הזוכה, שבנעליו בא המוסד. ית-המשפט העליון פסק:
א.
(1) למקרא ראשון של סעיף 14(ב) לחוק המזונות, המחיל על המוסד לביטוח לאומי את פרק ז’ לחוק ההוצאה לפועל, ה’תשכ”ז-1967, מותר היה להניח, לכאורה, שלעניין ביצועו של פסק-דין למזונות דינו של המוסד לביטוח לאומי הוא כדין כל נושה בחוב פסוק למזונות, לכל עניין ודבר, ושראש ההוצאה לפועל רשאי ליתן לפי בקשתו צו-מאסר בלי שתקדם לו חקירת יכולת, אך מתברר שהנחה זו אינה הנחה חלוטה הואיל ומוכרות נסיבות שבהן דין הקובע זכויות תחלוף נתון לסייגים, כגון כשמדובר בזכויות אישיות גרידא (574ד-ה).
(2) סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל, שלפיו רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת צו-מאסר נגד חייב במזונות אף בלי להיזקק לחקירת יכולת, אינו חל כשהנושה הוא המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות. הטעם לקביעה האמורה הוא שבמקבילית הכוחות בין צורכי הזכאים לחירותו של החייב, הנוטה לטובת הזכאים המבקשים הם עצמם לממש את פסק-הדין שניתן לזכותם, משתנה המאזן כשהמוסד הפך לנושה. זאת, משום שאין כל סיבה להעדיף את צורכי הגבייה של המוסד על פני שיקולים הכרוכים בחירותו של החייב. לפיכך מחייבת פרשנותו הנכונה של סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל לקבוע שעניינו אך בזכות אישית של קרובי החייב הנזכרים בו ושהוא חל רק כשהנושה הוא “בן-זוגו, ילדו הקטין או הנכה או הורו” של החייב ולא כשמדובר במוסד (576א-ד).
ב.
(1) בחקירת יכולת שתיערך לחייב – שהמוסד הוא שמבקש לממש נגדו את פסק-הדין – יהיה ראש ההוצאה לפועל קשור במימצאים לגבי יכולתו של החייב, כפי שנקבעו ביום מתן פסק-הדין (575ז).
(2) מכאן, שראוי להנחות את בית-המשפט המוסמך הפוסק מזונות לפרט בפסק-דינו אם החיוב הפסוק הוא בהתאם ליכולתו של החייב או שהוא נקבע למעלה מיכולתו, לפי צורכי הזכאים (575ז-576א).
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 14/05/1996 בר”ע 1351/95, 1604 שניתן על-ידי השופט ס’ ג’ובראן, בו נדחה ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל השופט א’ אוחיון מיום 02/10/1995 בתיק הוצל”פ 02-00483-91-1. הבקשה נדונה כערעור. הערעור נתקבל.
יהודית וסרמן – בשם המשיב 1;
נורית ישראלי, סגנית בכירה א וממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה – בשם היועץ המשפטי לממשלה.
ניתן היום, טז אלול ה’תשנ”ז (18/09/1997).