תקציר ביטול-קידושין (רבני חיפה) 1068330/1 פלונית (12/01/2017): בית דין רבני אזורי התיר אשת-איש להינשא בלא גט בשל פסלות עד קידושין

ביטול-קידושין (רבני חיפה) 1068330/1 פלונית נ’ פלוני (12/01/2017)

 

בית דין רבני אזורי חיפה

1068330/1

 

בפני הדיינים:

1. הרב אברהם-מאיר שלוש – ראב”ד

2. הרב דניאל אדרי – אב”ד

3. הרב שמואל-אברהם חזן

 

המבקשת:

פלונית

– נגד –

המשיב:

פלוני

ע”י ב”כ עו”ד אברהם שטרן

 

פסק דין

בפנינו בקשת האישה לביטול הנישואין מאחר שאחד העדים הוא מחלל שבת.

הצדדים נישאו בחודש סיון תשס”ו (שנת 2006). לצדדים שלשה ילדים.

המקרה שבפנינו הוא מקרה טראגי עצוב וקשה. הבעל נפצע בפגיעת ראש קשה מאוד, מאז הפציעה הבעל מחוסר הכרה אין כל תקשור עמו ומוגדר בלשון הרפואית מצב “וגטטיבי” – צמח, ולא ניתן לתקשר עמו.

כיום הבעל שוהה ביחידת דיור שנבנתה במיוחד לצרכיו בסמוך לבית הוריו, כאשר צמודים אליו מטפלים מיומנים לטיפול והשגחה 24 שעות ביממה.

יש לציין שהקשר בין האישה והילדים לבין הורי הבעל הוא מצוין ויש שיתוף פעולה מלא ביניהם.

כאמור, הצדדים נישאו בשנת תשס”ו, אבי האישה היה הרב המקדש והוא אשר ערך את החופה וקידושין. במהלך בדיקה שערך בית הדין הועלתה הטענה כי אחד העדים [נ’] היה מחלל שבת. גם היום אינו שומר שבת. עד זה מתגורר בארצות הברית.

בדיון שהתקיים בתאריך י”ד באייר התשע”ו (22.5.2016), בית הדין שאל את אבי האישה שערך את החופה, האם אמר לעדים לפני החופה לחזור בתשובה, תגובתו היתה שלא אמר זאת ואינו נוהג לומר זאת בזוגות דתיים. עוד נשאל האם לא ניסה לבדוק מי הם העדים, השיב אבי האישה שלא העלה על דעתו שהעדים לא דתיים, לא חשבנו על הכיוון הזה שהעדים לא כשרים עד שמישהו המליץ לנו על זה. היו הרבה רבנים בחתונה והעדים נראו דתיים ולא חקרתי לא חלמתי שאחד העדים אינו דתי.

בית הדין הבהיר לעדים את חשיבות עדותם ושמדובר כאן באיסור אשת איש.

הופיע עד ראשון [י’], דתי ושומר שבת, מכיר את הבעל ואת האישה, כמו כן מכיר את העד [נ’] מילדות. העיד שמגיל 14 למדו בישיבה התיכונית ב[ח’] מכיתה י’ עד כיתה י”ב. אחר כך הוא עבר ל[ש’] – במסגרת פרויקט של בני עקיבא השולחים נערים לעיירות פיתוח. הוא התגייס לגבעתי. [נ’] רוב הזמן לא היה דתי. [נ’], מהתקופה שאני מכיר אותו “לא מצא טוב את הדת”. לדבריו יודע שהעד [נ’] מחלל שבת אך לא ראה אותו מחלל שבת. הוא ראה אותו אוכל במסעדות לא כשרות, ללא כיפה, הוסיף העד ואמר שידוע לו חד משמעית שעד הקידושין [נ’] היה מגלח זקנו בתער בעוד הוא היה מתגלח במכונה. מעיד שראה ש[נ’] אינו שומר מספר שעות מינימלי בין אכילת בשר לחלב.

הופיע העד השני [ז’], יליד […] נשוי למד בתלמוד תורה […]. אחר כך עבר לישיבה תיכונית ב[י’]. אשתו מאנטוורפן וכיום גר ב[…] שייכים לקהילה של הרב [י’], קובע עתים לתורה, והצהיר שמודע לכל ההשלכות של היתר אשת איש. הכיר את האישה [מ’] ואת הבעל [ח’] כאשר היו באים לבקר בעיר, לדבריו הקשר שלו עם עד הקידושין [נ’] נבע מהיותם שכנים וחברים שגרו אחד ליד השני, שיחקו יחד, בבני עקיבא היו יחד בסניף […]. עד הקידושין [נ’] למד שנתיים ב[א’] ואחר כך עבר ל[…], הכיר את משפחת העד [נ’] והיה נוהג לבקרם. לדברי [ז’], עד הקידושין – [נ’], השתנה מבחינה דתית לנגד עיניו. כשהגיע היה לו אמנם רקע דתי אך היו לו דעות “ליברליות”, והוא השתנה מבחינה דתית. לדבריו, העד [נ’] התחיל להגדיר את עצמו כ”לא דתי” במהלך השירות הצבאי. מעיד שגם כאשר [נ’] חילל שבת זה לא היה לידו. מעיד: אני ראיתי אותו מדבר בטלפון בשבת ליד סניף הדואר […] זה היה ערב שבת, הוא הלך לצד ודיבר, לא היה לו נעים לידי. ידעתי שבאותו שלב הוא אינו שומר שבת. פעם ראיתי שהוא יצא מהבית בשבת, והיו לו בידו מפתחות של הרכב של המשפחה. הוא אמר שעכשיו הם יוצאים. כיבדתי אותם ולא הגבתי. ידעתי דברים שהוא לא שמר – בעילות אסורות – היו לו חברות, זאת בשנים תשס”ה – תשס”ו. אחר כך הוא עזב את הארץ. אני אתו היום בקשר. קבלתי את הטלפון שלו מאח של [מ’]. שנה לא דברנו. פגשתי אותו בין יום כפור לסוכות, שחשבנו ש[ח’] ייפרד מעמנו. מאז נישאתי והוא בשלו, רק צלצלתי לפני החג. עכשיו שזימנו אותי לביה”ד אמרתי לו שאני הולך לומר את האמת. העד סיפר שבליל שבת עד הקידושין [נ’] היה הולך לפאב, היה נזהר שלא להדליק חשמל לידי, וכשהגיע להורי היה חובש כיפה, זוכר שבליל שבת היה נודף מעד הקידושין [נ’] ריח סיגריות ואף ראה סיגריה בפה שלו. היה מקיף פאות ראשו אך אינו יודע אם זה היה בתער, וסיפר לי שבשבתות בצבא מתנהג כמו ביום חול.

יש לציין שגביית העדות לא הייתה בפני עד הקידושין [נ’], כמו כן העד הראשון שהעיד לא ראה את העד [נ’] מחלל שבת אלא רק יודע משמועות, אך ראה אותו מתגלח בתער שהוא איסור דאורייתא, משכך, בית הדין ביקש אם אפשר להביא עד נוסף שיודע וראה את עד הקידושין [נ’] מחלל שבת בתקופה הרלוונטית, ואם אפשר שהעד [נ’] יגיע ארצה כדי שתתקבל עדות בפניו.

 

עדות שלא בפני עדי הקידושין

כאמור, העדות שהתקבלה בבית דין לפסול את אחד מעדי הקידושין, נגבתה שלא בפני עדי הקידושין, בעניין זה באנו למחלוקת הפוסקים אם אפשר לפסול העדים שלא בפניהם.

ומאחר שנידונינו תליא באשלי רברבי אם נפסלו בכך עדי הקידושין, כיון שהעדות לפוסלם נתקבלה שלא בפניהם, ומאחר שמדובר באשת איש ובאנשים דתיים וכדי שלא תהא לזות שפתיים, בית הדין ביקש מהאישה ומשפחתה אם אפשר להביא עוד עדים אשר ראו את עד הקידושין [נ’] מחלל שבת, ולדאוג שעד הקידושין יגיע ארצה לעדות. בתשובתם נאמר שהעד לא יוכל להגיע ארצה. הם ביקשו שהעדות לפסול את העד [נ’] תינתן כשהעד [נ’] מקושר לדיון דרך תוכנת “סקייפ”. בית הדין נעתר למבוקש מהטעמים דלהלן.

 

קבלת העדות בסקייפ

אין זו הפעם הראשונה שמוגשת לבתי הדין הרבניים בקשה לחקור עדים באמצעות תוכנת המחשב האינטרנטית “סקייפ”. גם בבית הדין בפתח תקוה דנו בבקשת גירושין של אישה המתגוררת בצרפת, שטענה לאלימות מצד בעלה, המתגורר אף הוא בצרפת. הואיל והשניים נישאו בארץ, הם מצאו עצמם מחויבים להתגרש בארץ. בדיון בבית הדין, כפר הגבר בכל ההאשמות שיוחסו לו, והאישה נאלצה לזמן עדים מחו”ל, צעד שעלויותיו הכספיות אסטרונומיות. כדי להוכיח את טענותיה נגד הגבר, זקוקה הייתה האישה לעדויות על מעשי האלימות הרבים שחוותה. אלא שלדברי האישה, כל העדים למעשים הקשים מתגוררים בצרפת, והאישה נעדרת את האמצעים הכלכליים להטסתם ארצה לשם מתן העדות. לפיכך ביקש בא כוח האישה, שבית הדין יאשר מתן העדויות דרך תוכנת סקייפ, בית הדין הרבני, קיבל את הבקשה הלא שיגרתית והתיר מתן עדויות וחקירת העדים באמצעות הסקייפ. כידוע תוכנת הסקייפ החינמית מאפשרת היוועדות חזותית דרך מחשב, וכך ניתן לראות את העדים, לתקשר עמם, לשאול אותם שאלות, לחקור אותם ולשמוע את עדותם, וכל זאת ללא כל פגם.

יש לציין שגם הפסיקה בישראל מאפשרת היוועדות חזותית, ונסיבות תיק הגירושים הנידון עומדות בתנאים שנקבעו בפסיקה, להתיר עדות באופן זה.

ואכן בתאריך י”ט מרחשוון התשע”ז (20.11.2016) התקיים דיון נוסף. הופיעה האישה ומשפחתה וכן בא כוח הבעל שמונה כאפוטרופוס לדין, ובית הדין יצר קשר עם עד הקידושין [נ’] דרך תוכנת הסקייפ וכן דרך הווטסאפ.

ביה”ד שוחח עם עד הקידושין [נ’], האישה זיהתה אותו וכן העדים זיהו אותו, ואצטט את דבריו מפרוטוקול הדיון.

בשנת 2001 למדתי בישיבה התיכונית ב[ח’]. בסוף כתה י”א עזבתי והלכתי ל[ק’] – שנת שירות בבי”ס דתי והייתי שומר תורה ומצוות עד שנה בתוך הצבא דהיינו עד שנת 2004.

הייתי עד בזמן החופה של [ח’]. לא שמרתי מצוות. באתי לשם עם כיפה. לא ידוע לי אם [ח’] ידע על כך שאיני שומר מצוות. היינו שלושה חברים וסיכמנו שכל אחד יהיה עד לשנים האחרים. באותה תקופה לא שמרתי שבת ולא הנחתי תפילין ומאז אני לא שומר מצוות. אני מכיר את [י’] (העד הראשון מהדיון הקודם) אני מניח שהוא ידע שאיני שומר באותה תקופה. את [ז’] הכרתי, היינו שכנים. הוא היה שכן של ההורים ונפגשנו בשבתות. לא הייתי מגיע עם רכב כי זה היה מרחק הליכה. כיבדתי אותו ולא עישנתי לידו, אך הוא ראה שיש לי פלאפון. יכול להיות שהייתי נזהר מלחלל שבת כדי לא לפגוע בו. לפני [י’] יש מצב שהייתי מדליק סיגריה. הייתי מחלל שבת גם בפני אנשים אחרים. כמו כן בצבא חלק מהצוות היו שומרים מצוות ואני לא עשיתי זאת בפניהם אלא הלכתי לצד.

בית הדין: האם אבא של [מ’] כאשר סדר חופה שאל אותך אם אתה שומר מצוות או תקבל עליך תשובה.

תשובה: אינני זוכר. אך ב-2006 לא שמרתי שבת התגלחתי בתער.

בית הדין: האם היית מודע שמה שאתה עושה פוסל אותך לעדות.

תשובה: בזמנו לא ירדתי לעומק הדברים. ההורים שלי ידעו חלקית שאיני שומר שבת.

שאלה: האם היית בקשר עם [מ’] ו[ח’].

תשובה: [מ’] הכירה אותי, אך הייתי בקשר במיוחד עם בעלה [ח’]. אך אינני יודע אם [מ’] ידעה שאינני שומר שבת אני חושב שאם היא היתה יודעת היתה מונעת אותי מלשמש כעד בחופה.

שמשתי כעד בחופה כאקט של כבוד וחברות ולא חשבתי על הפן ההלכתי.

הופיע העד [פ’], הוזהר כדין, [פ’] ו[נ’] מזהים זה את זה, וכך אמר העד בפני עד הקידושין [נ’]דרך תוכנת הסקייפ וכן דרך הווטסאפ:

אני מכיר את [נ’] מהצבא. מאוגוסט 2003 עד אוגוסט 2005 היינו יחד. בתקופה זאת הכרתי את [נ’]. הוא התחיל כאדם דתי ולאט לאט זה ירד. הוא היה מעשן בפני בשבת. אני הייתי דתי. לא הערתי לו למה הוא עושה את זה. הוא היה משחק במשחק ווידיאו והוא היה כחילוני לכל דבר. לא הייתי יוצא עמו לבילויים. את [ח’] לא הכרתי. ראיתי את [נ’] לאחר הצבא בשנת 2006 במפגש אופנוע וכן במילואים. הוא לא היה דתי והוא לא חזר בתשובה.

הופיע עד נוסף [א’]. [נ’] והעד מזהים זה את זה.

העד מעיד שמכיר את [נ’] משנת 2004 עד היום. אני לא בקשר רציף כי הוא עבר לארה”ב. את [ח’] לא הכרתי. כאשר חזרתי ארצה בשנת 2006 היה לי קשר עם [נ’]. אני הייתי מפקד צוות בצבא. בשלב התחלתי הוא היה דתי ולאחר מיכן הוא הדליק אור וראיתי אותו מעשן בשבת. הוא בחור ערכי ויש לו ישרות פנימית. היו לי עמו הרבה שיחות ובאיזו שלב ראיתי אותו במקום שמעשנים. כאשר חזרתי מחו”ל ביוני 2006 ארגנו שבת בשטח וראיתי אותו משוחח בפלאפון. וכן מעשן. יש עוד אנשים שהיו באותה שבת. אני אומר מה ראיתי אך כובד המשקל על הדיינים.

הופיע מר [ז’], העד השני מהדיון הראשון, [נ’] מזהה אותו. הוא חזר על דבריו.

[נ’] היה מכבד אותי ונמנע מחילולי שבת לידי. רק אירוע אחד ברחוב [מ’] כאשר [נ’] קיבל שיחת פלאפון הוא הסתובב ושוחח.

[נ’]: אני זוכר את הסיטואציה מכיוון שלידו השתדלתי לא לחלל שבת.

 

אם צריך התראה קודם פסילת העד

 

נמצא אחד קרוב או פסול

 

אם יש לחשוש לקידושין שגרו יחד

כידוע הצדדים גרו יחדיו לעיני כל, ויש לדון האם יש חשש קידושין בזה שהזוג גרו יחד כמה שנים כאיש ואישה ונולדו להם ילדים, וכולם הכירו אותם כזוג נשוי, האם נאמר בזה חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וגמר ובעל לשם קידושין. וכתב בשו”ת משפטי עזיאל שם (בסימן נ”ז), דאין אנו אומרים כן אלא במקדש על תנאי כדי שלא תהיינה בעילותיו בעילות זנות, אבל כשהמקדש סבור שקידש כדת וכדין ואינו יודע שקידושיו בפסולי עדות בטלין, למה יבעול לשם קידושין, אלא על סמך קידושיו הראשונים הוא בועל.

 

המקדש בעד אחד אם חוששים לקידושיו

 

ולסיום, בתאריך יט’ סיון התשע”א שלחנו שאלה לכבוד מורינו ורבינו הראשון לציון מרן הרב הגאון הרב עובדיה יוסף זצוקלה”ה וזה לשון השאלה:

הופיעה בפנינו אישה שהתגרשה מבעלה (זוג חרדים הבעל אברך ולהם ילד), לאחר זמן מה הכירה בחור ונישאה לו, לאחר כעשרה ימים עזבה את הבחור לדבריה התברר שהוא שתיין, וכן העדים החתומים על הכתובה הם גיסים נשואים לאחיות, בית הדין חקר את העדים והתברר שהם גיסים הנשואים לאחיות (יש לציין שהם חרדים אך טענו שלא ידעו שאסור להם להיות עדים), ולדבריהם הזמינו אותם מיוחד להיות עדים ובאו מתוך מטרה להיות עדים אחרת לא היו באים, אחד טען שהרב המקדש שהוא אבי החתן אמר להם אתם עדים, והשני אמר שהרב אמר לו תסתכל היטב איך הוא שם לה את הטבעת כי אתה עד. האישה מעוניינת לחזור לבעלה הראשון בגלל הילד המשותף, וטענה שעשתה טעות שהתגרשה והיא מתחרטת, מאחר שהעדים פסולים מהתורה ונוכל לבטל את הנישואין, בנוסף לדברי האישה היו רק בני משפחה בחתונה ולא היו אנשים אחרים כך שאין לחשוש לחתם סופר אם אמת כדבריה (וכן אין לחשוש לאנן סהדי), מה עוד ידועה דעת מורינו ורבינו שה’ יאריך ימיו ושנותיו שלא חושש לדעת החתם סופר וכו’, שאלתינו אם יש לעשות גט לחומרא ולהתירא לחזור לבעלה הראשון או עדיף שלא לעשות גט.

בתשובת הרב (ונמצאת אצלנו בכתב יד קודשו) נכתב:

“נראה לי על פי מה שהעלתי בשו”ת יביע אומר חלק ח’ (חאה”ע סימן ג’ אות ט’) שלא לעשות גט לחומרא, ואם יעשו אין בכך כלום”.

 

מסקנה

לאור כל האמור לעיל, קובע בית הדין כי המבקשת [מ’] דינה כפנויה ורשאית להינשא כדת משה וישראל ללא צורך בסידור גט.

בית הדין מבהיר בזאת כי פסק הדין נכתב מתוך אחריות וזהירות רבה על מנת להציל אישה מעגינותה. הדבר ברור כי האחריות המוטלת על כתפי הדיינים המתירים אשת איש כבדה מנשוא, אמנם, אלוקים ניצב בעדת אל, ולפיכך יש לבית הדין סייעתא דשמיא מיוחדת בבואם לפסוק לכלל ולפרט בעניינים חשובים אלו.

ואף רבותינו שקדו רבות על כך ונכנסו גם לפרצות דחוקות כדי להתיר אשת איש שמעוגנת או ממזרים מחד, וכדי להציל את האישה מקלקולים חמורים שונים מאידך. וראה מה שכתב בשו”ת עין יצחק (סימן סד) שאם נדון לחומרא יצא חורבא וקלקול רב ולכך אין לנו להחמיר מצד חומרא בעלמא רק מה שהדין נותן מצד הדין, וכיון שמצד הדין אין לחשוש לקידושין ממילא אין אנו רשאים להחמיר בזה אלא פסקינן כדין שאין לחשוש לקידושין עיין שם. ודון מינה גם לנדוננו. וד’ יצילנו משגיאות ויאיר עינינו במאור תורתו הקדושה אמן.

והנה סמוך לחתימה התקבלה בצער רב ההודעה כי אדהכי והכי נטרפה השעה והבעל שבק חיים לכל חי, ומשכך פסק דין זה נותר להלכה ולא למעשה. למרות האמור, בית הדין מאשר לפרסם את פסק הדין מתוך תפילה שלא יזדקקו בנות ישראל לכך.

כאמור, ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתן ביום י”ד בטבת התשע”ז (12/01/2017).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.