תקציר פנחס שיפמן “דוח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל” (20/09/2012)

פנחס שיפמן “דוח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל” (20/09/2012)

 

“דוח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל” פנחס שיפמן

פתח דבר

 

הצעת החוק שוועדה זו גיבשה באה לחולל מפנה יסודי בדין מזונות הילדים. נקודת המוצא של ההצעה היא, אחריותה של המדינה להבטיח שהורים ימלאו את אחריותם ההורית לתמיכה כלכלית בילדיהם. במקום משא ומתן בין ההורים בעסקי הגירושין שבהם נכרכים מזונות הילדים, באה הדאגה לתמיכה הכלכלית בילד במקום ראשוני. חובה זו היא חובה אזרחית, בדומה לחובות אחרים שהמדינה מטילה על אזרחיה. בחובה זו נושאים, עקרונית, שני ההורים שווה בשווה. האבחנות בדינים האישיים בין ילדים שונים, בין אב לאם, ובין גילאים שונים, הומרו בנוסחה קבועה ושווה החלה על כל בני הדתות, ואשר ניתנת, בדרך כלל, להפעלה פשוטה ונוחה ללא צורך בריבוי התדיינות, ממנה סובלים בראש ובראשונה הילדים עצמם. בכך הלכנו בעקבות מדינות אחרות, ובראשן אוסטרליה. אכן, לא נעלם מאתנו שבמשפחות מצוקה מתקשים ההורים לשאת בעול כלכלתם של הילדים, ובשעה שמשפחה זו מתפרקת עלול הקושי להחריף שבעתיים. אין ספק בלבנו שבמקרים אלה נדרש סיועה של המדינה וגילוי אחריות מצדה, אך שאלה זו חורגת מכתב המינוי של הוועדה שנדרשה לעסוק בעניין האחריות ההורית.

הנוסחה שאותה גיבשה הוועדה נשענת בראש ובראשונה על הכנסתם היחסית של שני ההורים ועל ימי הטיפול שכל אחד מהם מקדיש לילד. הצעתנו הולכת בעקבות הדין וחשבון שהוגש לא מכבר לשר המשפטים של “הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין” (“ועדת שניט”). המסקנה המשותפת, של שתי הוועדות היא, שהאחריות הטיפולית והכלכלית בילדים מן הדין שתחול עקרונית בשווה על שני ההורים, אף אם אינה מתחלקת ביניהם למעשה בשווה, ויש לזנוח את התפיסה המגדרית על פיה גידולם של ילדים מוטל על נשים וכלכלתם מוטלת על גברים. אמנם יש הטוענים שהצעתנו תשמש תמריץ מלאכותי לגברים להרחיב את ימי הטיפול בילד כדי לצמצם את חבותם במזונות. אך נראה לנו שכאן יחול הכלל ש”מתוך שלא לשמה יבוא לשמה”, ואם באמת ובתמים מבקש האב להקדיש זמן רב יותר לילד, והדבר הוא לטובת הילד, אין אלא לברך על כך. כמובן יש לתת את הדעת לחשש של מאבק שלא בתום לב. זה חשש שלא קל להתגבר עליו מראש ואף ועדת שניט נתנה עליו את דעתה. מצדנו אנו קבענו רף גבוה של ימי הורות שרק אם ההורה עומד בו יובא הדבר בחשבון לעניין חלוקת התמיכה בילד.

בעוד שעל עיקר השינוי שהוועדה מציעה הושגה הסכמה כללית, או כמעט כללית, בין חברי הוועדה, התגלו בקרב החברים מספר חילוקי דעות לגבי פרטים שונים, והעיקריות שבהן הן אלו: ראשית, מי היא הרשות שתבצע את חישוב התמיכה הכלכלית על פי הנוסחה. בצד אלה שסברו שיש להעביר נושא זה בשלמותו לרשות מנהלית בדומה למספר מדינות אחרות, היו חברים אחרים שתבעו בתוקף השארת הסוגיה ברשות השופטת. הדעה שזכתה ברוב הייתה שבמקרה הרגיל יוכל רשם בית המשפט לענייני משפחה לערוך את החישוב לפי הנוסחה ורק כאשר עולה הטענה שבשל נסיבות חריגות ויוצאות מן הכלל יש לסטות מן הנוסחה – יובא הדבר להכרעת בית המשפט. אכן, שאלה זו מתקשרת לשאלה השנייה והיא האפשרות לסטות מן הנוסחה. בצד אלה שטענו שיש להיצמד לנוסחה בכל מקרה, ביקשו חברים אחרים להרחיב את היקף שיקול הדעת של בית המשפט. הוועדה אימצה, בסופו של דבר, הוראה הכוללת עילות מוגדרות לסטייה מן הנוסחה. סוגיה אחרת התעוררה לגבי מעמדו של בית הדין הדתי. נציגי בתי הדין הדתיים ביקשו לשחרר את בית הדין הדתי מכפיפות לחוק ולשמר את סמכותו (המוגבלת!) של בית הדין הדתי לדון לפי הדין הדתי במזונות הילדים. ההשקפה העקרונית של רוב החברים הייתה שיש להעמיד את החובה לכלכלת הילד על בסיס אזרחי שווה לכל ילד וילד. מכאן מתבקש הוצאת עניין מזונות הילדים מרשימת ענייני המעמד האישי. אכן, אין חידוש רב בקביעה זו. הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון קובעת שכל הסדר שנקבע בין ההורים למזונות הילד איננו מחייב את הילד הרשאי לפנות לבית המשפט כדי לתבוע מלוא זכויותיו למזונות. אמנם נטענה הטענה שמבחינתו של הדין הדתי אין קושי בקביעת קני-מידה אחידים לכלכלת הילד, ועיקר הקושי נעוץ בכך שההצעה משווה עקרונית אישה לאיש בחובה לכלכל את הילד. אך אנו סבורים שמצבם הכלכלי של שני ההורים משליך, במישרין או בעקיפין, על הילד. לכן, טובת הילד עצמו מושפעת מן השאלה מי מהוריו נושא במזונותיו ובאיזה היקף. טובת הילד עצמו מחייבת שהוא יזכה לתנאים כלכליים משפחתיים דומים הן כשהוא שוהה אצל אביו והן כשהוא שוהה אצל אמו. אנו בהחלט ממליצים שההצעות שהבאנו בדין וחשבון זה לגבי סכומי המזונות, הרשות המופקדת על הטלתם, ושיקול הדעת הניתן לסטות מהם, ייבחנו מחדש לאחר תקופת הרצה של שנה החל מעת שיחלו ביישומן. באותה שנה ניתן יהיה לצבור ניסיון ולהפיק לקחים אם יש מקום להכניס שינויים כלשהם בנושאים אלה.

 

תוכן עניינים

 

1. מבוא

1.1. מטרות הוועדה והרקע למינויה

1.2. עבודת הוועדה

2. מזונות הילד – הדין הנוהג

2.1. מזונות הילד לפי המשפט העברי

2.2. מזונות הילד לפי הדין השרעי

2.3. מזונות הילד לפי הדין הנוצרי

2.4. ביקורת הדין הנוהג

3. משפט משווה

3.1. המשפט הבין-לאומי

3.2. המשפט האנגלי

3.3. המשפט האוסטרלי

3.4. המשפט הקנדי

3.5. המשפט האמריקאי

3.6. סיכום

4. דיוני הוועדה

4.1. עקרונות הצעת החוק

4.2. המנגנון ליישום החוק

4.3. המודל הכלכלי להצעת החוק

5. הצעת החוק ודברי הסבר

6. הסתייגויות חברי וועדה

6.1. הסתייגות של השופט יהושע גייפמן והדיין הרב אליהו היישריק

6.2. הסתייגות של הדיין הרב אליהו היישריק

6.3. הסתייגות של הקאדי איאד זחאלקה ועו”ד אדם אבזק

6.4. הסתייגות של עו”ד יוסי מנדלסון

6.5. הסתייגות של פרופ’ ראובן גרונאו וד”ר פרץ סגל

נספח: כתב המינוי של הוועדה