תקציר עמיחי רדזינר “השפעת בג”ץ על מעמדו ההלכתי של בית הדין הרשמי” (2011)

עמיחי רדזינר “בית הדין הרבני בין בג”ץ לבד”ץ: השפעת בג”ץ על מעמדו ההלכתי של בית הדין הרשמי” משפט וממשל 13 (2011) 271

 

“בית-הדין הרבני בין בג”ץ לבד”ץ: השפעת בג”ץ על מעמדו ההלכתי של בית-הדין הרשמי” עמיחי רדזינר *

 

במדינת-ישראל מתקיימות שתי מערכות של בתי-דין רבניים. בתי-הדין הידועים יותר הם בתי-הדין הרשמיים, אשר מוסמכים – מכוח חוק שיפוט בתי-דין רבניים – לדון בענייני נישואים וגירושים של יהודים בישראל. לצידם פועלים עשרות רבות של בתי-דין פרטיים, העוסקים בעיקר בבוררויות אזרחיות. לבתי-דין אלה אין כל סמכות מכוח החוק. בית-המשפט העליון קבע בבג”ץ אמיר, בשנת 2006, דיכוטומיה ברורה נוספת בין שתי מערכות אלה: בתי-הדין הפרטיים רשאים לדון בענייניס אזרחיים, ואילו על בתי-הדין הרשמיים הדבר נאסר. פסיקה זו מצטרפת לפסיקת בגייצ בפרשת כץ, משנות התשעים, שבה הוגבלו (רק) בתי-הדין הרשמיים ביכולת האכיפה שלהם.

הטענה המרכזית במאמר היא שבפסיקות אלה של בית-המשפט העליון יש משום פגיעה עמוקה ביותר – אולי המשמעותית ביותר מאז הוקמה מערכת בתי-הדין הרשמיים בתקופת המנדט – לא רק במעמדם המשפטי של בתי-הדין הרשמיים, אלא גם במעמדם ההלכתי.

מכיוון שבית-הדין הרשמי הינו מוסד הלכתי הפועל מכוח החוק הישראלי, המאמר מנהל שיח בין ההלכה והמשפט, ומראה כיצד במשך שנים נבנה מבנה הלכתי מרשים, אשר עשה שימוש משמעותי במעמדו של בית-הדין הרשמי במשפט הישראלי כדי לטעון לעדיפותו ההלכתית של זה על בתי-דין שאינם רשמיים. פסיקתו של בית-המשפט העליון מוטטה למעשה את המבנה הזה, ואז מצא את עצמו בית-הדין הרשמי כנחות מבחינה הלכתית, ולא רק משפטית, מעמיתו-יריבו בית-הדין הפרטי. המאמר בוחן הן את נקודת-המבט של בתי-הדין הרשמיים ושל דייניהם והן את זו של החשוב והמשפיע מבין בתי-הדין הפרטיים, ומנסה להסביר מדוע יש דיינים רשמיים לא-מעטים שממשיכים לפעול בניגוד להוראת בג”צ בפסק-דין אמיר, ומדוע מופעל לחץ כה גדול על-מנת לעקוף את הוראת בית-המשפט העליון באמצעות חקיקה, אשר תשיב לבית-הדין הרשמי את היכולת לדון “דיני ממונות”, ואולי אף תעניק לו סמכויות משפטיות שמעולם לא היו לו.

 

פתיחה.

א. בית-הדין הרשמי:

1. בתי-הדין הרשמיים ובג”ץ אמיר;

2. הכללים לבחירת הפורום בהלכה;

3. מעמדו ההלכתי של בית-הדין הרשמי בתחום דיני המשפחה, או: משמעותו ההלכתית של החוק הישראלי;

4. מעמדו ההלכתי של בית-הדין הרשמי בתחום דיני הממונות – מאמרו המכונן של הרב מירון;

5. בית-הדין הרשמי כ”בית-דין קבוע” לדיני ממונות ועדיפותו על בתי-הדין הפרטיים.

 

ב. בית-הדין הפרטי:

1. מבוא: בית-הדין לממונות ירושלים;

2. בית-הדין לממונות כבית-דין קבוע;

3. העימותים בין בית-הדין לממונות לבין בית-הדין הרשמי – מערכה ראשונה: תרומתו של בג”ץ כץ לערעור מעמדו של בית-הדין הרשמי;

4. העימותים בין בית-הדין לממונות לבין בית-הדין הרשמי – מערכה שנייה: בג”ץ אמיר מכריע בעימות הלכתי.

 

ג. סיום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.