תקציר ע”א 768/81 נאור (15/04/1982): בית משפט עליון דחה ערעור על החלטת בית משפט מחוזי על זמני שהות מצומצמים לאב חרף יכולות הוריות שוות לאם

ע”א 768/81 נאור נ’ נאור, פ”ד לו(2) 380 (1982)

 

ע”א 768/81

אברהם נאור

נגד

אביבה נאור

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

[24/03/1982, 15/04/1982]

לפני השופטים מ’ שמגר, יהודה כהן, א’ שיינבוים

 

על-פי הסכם גירושין בין המערער למשיבה נמסרה החזקת בתם למשיבה, אולם האחרונה העבירה את הבת למערער, לאחר שזו חלתה, והמשיבה נמצאה במשבר עקב הגירושין. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערער בה עתר להחזקת הילדה. מכאן הערעור. בית המשפט העליון פסק:

א.

(1) הכלל, שהבת אצל אמה, הוא כלל משפטי, המבוסס על ניסיון חיים, שבת צריכה את קרבת אמה וטיפולה.

(2) כאשר כל אחד מההורים מסוגל מבחינת אישיותו להיות הורה טוב לבת, יש להעדיף את הקשר של הבת לאם בהעדפה ברורה.

 

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י’ גרוס) בתמ”א 2408/79 מיום 03/11/1981. הערעור נדחה.

 

מ’ טאוסיג – בשם המערער;

נ’ וייס – בשם המשיבה.

 

ניתן היום, כב ניסן ה’תשמ”ב (15/04/1982).