ע”א 664/82 סלומון נ’ סלומון, פ”ד לח(4) 365 (1984)
ע”א 664/82
מירה סלומון
נגד
משה סלומון
בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[10/12/1984]
לפני השופטים מ’ בייסקי, ד’ לוין, י’ וייס
הערעור נסב על שאלת סמכותו של בית המשפט לחייב בעל, המסרב ליתן גט לאשתו על-אף פסק-דין של בית הדין הרבני המחייבו לעשות זאת, לשלם מזונות עונשיים לאשתו. בית המשפט העליון פסק:
א.
(1) דין מעשה ידיה של האישה הוא במפורש חלק מפרטי דיני המזונות.
(2) במקרה שיש מקום להחיל את הלכת “המעוכבת”, הבעל חייב במזונות אשתו בלי להיות זכאי למעשה ידיה. אלה שייכים לה בלבד, ואין בידו לקזזם כנגד מזונותיה. הגם שתקנת חז”ל זאת יש לה אופי של קנס, כדי לאלץ את הבעל לשחרר את האישה, אין בכך כדי לגרוע מן העובדה, שמדובר בחיוב מזונות כשלעצמו להבדיל ממזונות עונשיים גרידא.
ב. גם מי שגורס, שיש מקום להטלת מזונות הפחדה, דורש כתנאי מוקדם והכרחי, שתהא החלטה של בית הדין לכפות על הבעל גט פיטורין.
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט צ’ הכהן) מיום 15/09/1982 בהמ’ 3353/82 (תמ”א 2166/82). הערעור נדחה.
מ’ בר שלטון – בשם המערערת;
מ’ פתבג-בילקר – בשם המשיב.
ניתן היום, טז כסלו ה’תשמ”ה (10/12/1984).