תקציר סירוב-פקודה 242/05 (צבאי דרום) בראלי (16/08/2005): בית דין צבאי מחוזי הרשיע בעבירת שידול פומבי לסירוב לקיים פקודה וגזר על ארבע וחצי חודשי מאסר והורדה מדרגת סגן לדרגת טוראי

סירוב-פקודה 242/05 (צבאי דרום) התובע הצבאי נ’ בראלי (16/08/2005)

 

דר/242/05

בית הדין הצבאי מחוז שיפוטי דרום

 

לפני השופטים:

אל”ם ניר אבירם – אב”ד

סרן אוזלבו מעיין – שופטת

סרן נדיב עדי – שופטת

 

המאשים:

התובע הצבאי

ע”י ב”כ סרן נילי לימוני

נגד

הנאשם:

סגן עמיטל בראלי

ע”י ב”כ סרן לילך רובין

 

גזר דין

 

בשעות הצהריים של יום ראשון, יז בתמוז, הגיע סגן בראלי עמיטל, רב צבאי בחטיבה המרחבית הצפונית ברצועת עזה, למחסום ‘כיסופים’ ולמול פני קהל רב קרא קריאות מחאה כנגד הוראות שקיבלו חיילי המחסום, בכוונה לעורר ולהפגין התנגדותו ומחאתו נגדן.

לאותו מעמד הגיע הקצין כשהוא לבוש מדי צה”ל ועונד דרגות סגן. במקום נכחו חיילים ושוטרים, קצינים ואנשי תקשורת רבים: עיתונאים, צלמים וצלמי טלביזיה.

את קריאות המחאה כוון הקצין כנגד הוראות חוקיות שקיבלו החיילים במסגרת מילוי תפקידם במחסום, בשלבים שקדמו למשימת ההינתקות מחבל עזה.

הנאשם הגיע למקום מלווה באזרחים נוספים, אמר דבריו נוכח הסובבים, ובסיימו הכרזותיו שב למכונית ממנה יצא ועזב את המקום.

דבריו של הקצין והתנהגותו תועדו בידי גורמי התקשורת. בין היתר, שודרו בחדשות ‘ערוץ 10’ ופורסמו בעיתונים ‘הארץ’ ו’ידיעות אחרונות’.

הקצין הודה בפנינו היום כי ביצע את המעשים שיוחסו לו, בתאריך ה- 24 ביולי 2005, מעשים והתנהגות שאינם הולמים את דרגתו ומעמדו בצבא, והורשע בגינם בעבירות של מרי והתנהגות שאינה הולמת.

מכתב האישום המתוקן ומסמך ה’פרטים הנוספים’ שהוגש בהסכמה, כמו גם מדברי באות כוח הצדדים התחוורו הדברים שיפורטו להלן.

את מהלך שירות החובה שירת הנאשם כלוחם בחטיבת גולני. בשנת 2003 התגייס לשירות הקבע בצה”ל ושימש מאז כרב צבאי.

הקצין, יליד שנת 1976, נשוי ואב לארבעה ילדים רכים. משפחתו, כמו גם הוריו ושני אחיו מתגוררים בגוש קטיף. דודו, הינו רב היישוב עצמונה ודוד נוסף משמש כראש בית מדרש בכפר דרום. בני משפחה נוספים מתגוררים אף הם ברחבי גוש קטיף.

לפני כשמונה חודשים, עם אישור תוכנית ההתנתקות, פנה הנאשם לרב האוגדה וסיפר לו, כי בשל נוכחותם הענפה של בני משפחתו בגוש קטיף, השתתפותו ביישום תוכנית ההתנתקות תגרום לו למצוקה נפשית קשה ביותר. לדברי הנאשם, הבטיח לו הרב כי יסייע לו בעניין זה. בעקבות זאת, פנה הנאשם לגורמי הרבנות הצבאית, אשר הבטיחוהו כי לא יעסוק במשימת ההתנתקות.

אלא, שהנאשם נותר ביחידתו, ולפיכך, פנה לבקש להתיר את התחייבותו. לדבריו, הבין מרב הפיקוד, כי הרב הצבאי הראשי מעוניין כי יישאר במערכת הצבאית. באותה שיחה, קיבל הבטחה נוספת, כי ימצא עבורו פתרון.

אין מחלוקת כי מפקדיו של הנאשם לא עודכנו בהשתלשלות הדברים המתוארת, לא על-ידי הנאשם ולא על-ידי גורמי הרבנות הצבאית.

הימים חלפו. בתאריך 21.7/2005 הודיע רב האוגדה לנאשם כי קיימת בעיה למצוא פתרון לבקשתו. בבוקר האירוע, בתאריך 24.7/2005, נודע לנאשם מפיו של רב האוגדה, כי עניינו הועבר לטיפולו של מח”ט צפונית, שיקיים עמו שיחה. הרב הוסיף כי מצפה הוא כי באותה שיחה יגיעו להבנה ולהסכמה, תוך שהביע תקווה כי הדברים לא יגיעו עד כדי דין משמעתי, הדחה או פרישה.

אלא, שבטרם התממשה הפגישה, שלב ראשוני זה שבטיפול גורמי היחידה, עבר הקצין את העבירות עליהן הורשע היום.

כבר בחקירתו במצ”ח הביע הנאשם צערו על מעשיו. בפנינו, שב והביע חרטה, אשר להתרשמותנו, כנה היא.

באות כוח הצדדים הציגו בפנינו הסדר טיעון אליו הגיעו, כמו גם את הרקע לו.

התבקשנו על ידי הצדדים כי נשית על הנאשם עונש של ארבעה וחצי חודשי מאסר בפועל והורדה לדרגת טוראי.

התובעת המכובדת סקרה בפנינו את היבטי החומרה המתקיימים לגישתה במקרה זה. לגישתה, הדברים שנאמרו על ידי הנאשם יוצרים “דה לגיטמציה לפעילות צבאית ופקודות צבאיות ודה-מורליזציה כלפי חיילים שמבצעים פקודות”, הדברים לא נאמרו בהיחבא ובשקט, כי אם בפני חיילים וקצינים במחסום וכלפיהם.

בנסיבות בהן נאמרו הדברים וצולמו בפני גורמי תקשורת, משמעות הדבר הייתה כי מעגל הצופים מתרחב ומכאן, הנזק בלתי הפיך.

בהיותו במקום, נשא הנאשם דרגות קצונה, ייצג את הצבא, בא מתוכו ולפיכך, יש בהתנהגותו משום פגיעה מאוד משמעותית בתדמית הצבא ובחוסנו.

המחויבות לציית לחוק אינה תלוית הקשר. נמצאים אנו בתקופה קשה מאוד, ועדיין מצופה מכלל חיילי צה”ל, ומהנאשם כמפקד בפרט, כי יכבוש את יצרו, ינהג בסטנדרטים הגבוהים המצופים ממנו, בהיותו קצין ורב, בהוותו דמות מנהיג, אליה נושאים חיילים את עיניהם.

מנגד, הביאה בפנינו סנגוריתו הנכבדה את נימוקי הקולא, אותם ביקשה כי נשקול בטרם נגזור דינו.

מדובר בנאשם אשר לקח אחריות מלאה למעשיו, הביע צער על כישלונו וטעותו כבר בחקירתו במצ”ח, הודה בפני בית הדין באשמתו בהזדמנות הראשונה שניתנה לו, חסך בכך זמן שיפוטי, ויתרה מזו, המחיש את משמעות לקיחת האחריות למעשים.

התבקשנו לשים ליבנו למועד ביצוע העבירה, שכן חומרת המעשים מוקהית בכך שבוצעו זמן לא מבוטל קודם לתחילת ביצוע משימת ההינתקות, ולא בעת ביצועה בפועל.

אכן, הנאשם מבין כי מעשיו חמורים הם, ועם זאת, מדובר באדם אשר ראה כבר בשלב מוקדם את הקשיים בפניהם צפוי הוא לעמוד, בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות וביקש להקדים תרופה, להגיע לפתרון חוקי ומוסכם, באופן “דיסקרטי”, מבלי לשתף ולהציג ברבים את דעותיו.

הנאשם שירת שירות מסור, אשר זכה להערכה גבוהה ממפקדיו. תפקודו באירועים, שבאו בעקבות היפגעות הנגמ”שים בשכונת זייתון ובציר “פילדלפי”, צוין לשבח. רב האוגדה רשם בחוות דעתו, כי: “הרב צוין לשבח … בטיפול בחללים תוך שהוא מסכן את חייו תחת אש מחבלים, ועשה זאת ללא מורא ובמסירות רבה”.

הרב ציין כי ניסה להקל על הנאשם בתקופה האחרונה ככל שניתן, להפנותו מתפקידים במעגל הקרוב להתנתקות ולהפנותו לנושאים כגון איתור בתי כנסת המיועדים לפינוי, וכיוב’ משימות ממעגלים רחוקים יותר. רב האוגדה, רס”ן שילת, ציין כי ניסו להעבירו ליחידה אחרת, אך “הנושא לא התאפשר מכיוון שהיה קושי למצוא מי שירצה בזמן הזה למלא את מקומו”.

את דבריו סיכם בכך שהדבר “יצר לחץ עד לאירוע שאין ספק שלא מלמד על דרכו ואופן פעילותו של הרב”.

הסנגורית הדגישה בפנינו כי ביום האירוע, בשל ההתפתחויות שתוארו, הצטברה מועקתו הנפשית של הנאשם והגיעה לשיא, וכי השלכות המעשה שביצע והעונש אשר יושת עליו תפגענה באופן קשה באדם שהתגייס מתוך שליחות ובמשפחתו בת ארבעת הילדים.

הנאשם יסיים את שירותו הצבאי, אותו ביצע עד כה על הצד הטוב ביותר, יאבד מקום עבודה ופרנסה, ומעל לכל, את דרגות הקצונה למענן עמל קשה.

משמעות קבלת הסדר הטיעון, כך למדנו, הינה שהנאשם צפוי לשהות בכלאו במהלך כל תקופת החגים הממשמשת ובאה, ובכך מתגברת עוצמת העונש לגבי משפחתו ולגביו.

באשר למעשה ולחומרתו, הדגישה הסנגורית, כי אין מדובר בקצין בכיר או באישיות מוכרת, כי אם בקצין זוטר יחסית, באירוע שהחל והסתיים תוך 20 שניות, לאחריהן עזב את המקום.

בדבריו לפני גזר הדין הביע הנאשם חרטתו על מעשיו באופן מלא וכן.

חשוב לו, כך מסר, כי כבוד השופטים ידעו שהתגייס לצה”ל תוך תחושת שליחות, שליוותה אותו מאז היותו לוחם מצטיין בגולני. פניו מיועדות היו קדימה, זכה להערכה בתפקידו כרב, עד כי הומלץ בידי מפקדיו לדרגת סרן בקיצור פז”ם.

הקצין ציין כי בשנה האחרונה העלה פעמים לא מעטות את מצוקתו בפני הרמות שמעליו, הסביר שקשה לו עם הסתירה הפנימית, מה שמחויב בצבא לעומת משפחתו המתגוררת כולה בגוש קטיף. לתחושתו, גילתה המערכת אטימות, ולמרות בקשות לצאת מהיחידה – הדבר לא נעשה.

ולמרות הכל, ברור לו שכקצין בצה”ל אסור היה ולא ראוי היה כי יאמר דברים אלו ומיצר הוא על כך מאוד. צר לו על שנאלץ לסיים את תפקידו בצה”ל בנסיבות האלה.

בפסק דינו של בית המשפט העליון, כתב הנשיא א’ ברק כי:

“מעתה מצויים אנו בשלב המכריע של ההתנתקות. ההיבט ההיסטורי וההיבט הטראומטי באים לידי ביטויים המלא. במסגרת זו עושים כוחות הביטחון את שהוטל עליהם כדין. מבקשים הם למנוע הפרה קשה של החוק. בלעדיהם “היה נגרם נזק קשה, רציני וחמור לביטחון ולסדר הציבורי” (פרשת לוי, פסקה 20). שלטון החוק עומד למבחן. אופייה של ישראל כדמוקרטיה עומד למבחן. מבינים אנו את כאבם של הישראלים המתנגדים לפינוי ושל הישראלים המתפנים. כבד הוא הכאב מאוד מאוד. כאב זה אסור לו שיתורגם לפעילות בלתי חוקית הפוגעת בערכינו הדמוקרטיים. חיילי צה”ל המסייעים בהגשת דבר הממשלה והכנסת הם זרועה של הדמוקרטיה הישראלית. הם שומרי חומותיה. מי ייתן ונעבור ימים קשים אלה מתוך הבנה, כי ביום המחר על כולנו לשתף פעולה בבניין המדינה, ובביסוס ערכיה היהודיים הדמוקרטיים.” (בג”צ 7455/05 הפורום המשפטי למען א”י נ’ ממשלת ישראל,  14.08/2005, בעמ’ 8-9 לפסק הדין)

כידוע, הלכה היא כי הסדרי טיעון ראוי להם שיכובדו, אלא אם אין הם מקיימים את כלל האיזון הראוי של השיקולים. על בית הדין לשוות לנגד עיניו את המגמה העקרונית לעידוד הסדרי טיעון. כמאמר השופטת ביניש, בפסק דינו של בית המשפט העליון, ביושבו במותב של תשעה שופטים, בפרשת פלוני:

“… הסדר הטיעון – באשר הוא – אינו רק שיקול אחד ככל יתר השיקולים העומדים בפני בית-המשפט הגוזר את העונש. הסדר הטיעון, כשהוא לעצמו, מהווה שיקול מרכזי בגזירת-הדין, הן מטעמים של אינטרס הציבור והן כדי למלא אחר ציפיות הנאשם המוותר בהודייתו על זכותו לניהול ההליך הפלילי עד תומו. לכל אלה ייתן בית-המשפט משקל רב בעת שהוא מפעיל את שיקול-דעתו בשלב גזירת-הדין …”. ראו: ע”פ 1958/98 פלוני נ’ מדינת ישראל, פ”ד נז(1) 577, עמ’ 606-607.

כאמור, התבקשנו להוריד את הנאשם מדרגותיו.

שלילת דרגות קצונה הינה עונש כבד במיוחד, אשר לעיתים עולה חומרתו על עונש המאסר. הורדה בדרגה נושאת בחובה קלון חיצוני הניתן להבחנה, ומשמעותה גבוהה במיוחד למי שבחר בשירות הצבאי כדרך חיים.

ראו, לעניין זה, את פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים, ע/174/98 בעניין רס”ן אחרק נ’ התצ”ר. וכן:

“שלילת דרגת הקצונה היא ענישה קשה וכואבת. המסר הטמון בה לפרט ולכלל הוא חד ונחרץ. לפיכך, שלילת דרגת הקצונה כמתחייבת מכישלון פיקודי חמור וחריף נמצאה במקרים המתאימים כמייתרת הטלת כל עונש נוסף …” ראו: סא”ל גבע נגד התובע הצבאי הראשי, פדאור 04(19) 258, בע”מ 6-8. ההדגשות-במקור.

משפטו של הקצין הינו המקרה הראשון המגיע לכלל סיום בבית דין צבאי, ככל שאמורים הדברים לאירועים הקשורים במשימת ההינתקות שהוטלה על צה”ל.

המעשים נדונו בדין פלילי, ולא בכדי.

לטעמנו, קיימת חומרה ומסוכנות מיוחדת בהתנהגותו של סגן בראלי עמיטל.

מעשיו חרגו באופן בוטה מגבולות חופש הביטוי והמחאה המותרים במסגרת החוק.

פריצת גדר החוק ראויה למסר ברור וחריף, במיוחד בנסיבות השעה בה מצויים כוחות צה”ל בעת הזו, בתחילת מימוש החלטות הממשלה והכנסת על ההינתקות.

אכן, עוד מבעוד מועד ביקש הנאשם שלא לגרום מהומה, לא לתת תהודה לקשיים הגדולים שחש, להתנגשות הפנימית שסערה בו בין מחויבותו כקצין ובין נסיבותיו המשפחתיות והאישיות, אלא שמשלא הסתייעו הדברים, אין כל הצדקה להתנהגותו. מצופה ונדרש היה ממנו, כקצין בצה”ל כי יתמודד עם הקושי, יכבוש את יצרו, ינהג באופן ההולם והראוי לדרגתו ולמעמדו, וכנדרש ממנו, יימנע מביטויי מחאה, מאמירות פסולות, ובמיוחד באופן ובנסיבות בהן נאמרו, בהיותו במדי צה”ל, נושא דרגות קצונה ולנוכח קהל עם ועדה.

סוף דבר, לאחר שהערכנו את העונש שיהלום את חומרת העבירה והאשם, שקלנו את כלל נסיבות החומרה והקולא שהוצגו בפנינו החלטנו פה אחד לכבד את הסדר הטיעון, ולגזור לנאשם:

עשרה (10) חודשי מאסר, מהם ארבעה וחצי (4.5) חודשים יישא במאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. היתרה תהא על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירת מרי, בה הורשע, או כל עבירה על סעיף 46-54 לחוק השיפוט הצבאי. כמרכיב עיקרי בתמהיל הענישה ומשמעותו, הרי נוכח הפסול והגינוי הראוי למעשיו, יורד הנאשם מדרגת הסגן אותה נשא לדרגת טוראי.

 

זכות ערעור תוך 15 יום כחוק.

ניתן והודע היום, יום שלישי, יא אב ה’תשס”ה, 16/08/2005, בפומבי ובמעמד הצדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.