תקציר נתצ”ש 445/20 “על אמירות חוזרות ונשנות של דיין, שהוא גם רב ראשי, בעניינים השנויים במחלוקת ציבורית ונגד פסיקות בג”צ” (25/10/2020)

נתצ”ש 445/20 על אמירות חוזרות ונשנות של דיין, שהוא גם רב ראשי, בעניינים השנויים במחלוקת ציבורית ונגד פסיקות בג”צ (25/10/2020)

 

נציבות תלונות הציבור על שופטים

445/20/רבני

 

בפני:

כב’ השופט (בדימוס) אורי שוהם

 

על אמירות חוזרות ונשנות של דיין, שהוא גם רב ראשי, בעניינים השנויים במחלוקת ציבורית ונגד פסיקות בג”צ

 

א. תקציר

ב. תמצית התלונה

ג. תגובת הדיין

ד. מסקנות והחלטה

 

א. תקציר

בעקבות בירור תלונה על אמירותיו של דיין, שהוא גם רב ראשי, נקבע כי גם רב אשר חובש שני כובעים, כובע הרבנות וכובע הדיינות, חלים עליו כל הסייגים הנוגעים לשופט ודיין, ואין הוא יכול ‘להסתתר’, תחת האצטלה של כהונתו גם בתפקיד רבני.

בהחלטתו בתלונה הדגיש הנציב, כי גם כאשר דיין נושא בתפקיד נוסף, אין הדבר פוטר אותו מהחובות החלות על כל דיין ושופט בישראל, וגם בפעילותו הנוספת עליו להקפיד על התנהלות ראויה ומתאימה לבעל כהונה שיפוטית, שכן ספק אם ציבור השומעים, ידע לאבחן ולדעת האם הדיין מדבר תחת כובעו כרב עיר או תחת כובעו כדיין בבית הדין.

בהחלטתו בתלונה הדגיש הנציב, כי גם כאשר דיין נושא בתפקיד נוסף, אין הדבר פוטר אותו מהחובות החלות על כל דיין ושופט בישראל, וגם בפעילותו הנוספת עליו להקפיד על התנהלות ראויה ומתאימה לבעל כהונה שיפוטית, שכן ספק אם ציבור השומעים, ידע לאבחן ולדעת האם הדיין מדבר תחת כובעו כרב עיר או תחת כובעו כדיין בבית הדין.

הנציב הוסיף, כי למרות כל האזהרות החוזרות ונשנות שניתנו לדיין, נראה כי הוא ממאן לקבל על עצמו את כללי האתיקה לדיינים במלואם, וממשיך להתבטא בפומבי באופן שאינו ראוי ואינו הולם את תפקידו כדיין, תוך שהוא מעלה שוב ושוב את הטענה לכפילות תפקידיו כרב וכדיין, למרות שטענתו זו לא התקבלה ונדחתה בהחלטות שיפוטיות, שוב ושוב, והכול תוך ערעור עקרון הציות לבית המשפט העליון, ושימוש בלשון בוטה ומשתלחת כלפי ציבורים שונים בישראל.

הנציב ציין כי מדובר בדיין, אשר למרות כל הקביעות, הן של בית המשפט העליון, והן של נציבי תלונות הציבור על שופטים, אינו מפנים את אשר הוחלט בעניינו, ופעם אחר פעם הוא הולך ומחריף את התבטאויותיו, ומוסיף להצהיר, כי החלטות וקביעות של בית המשפט העליון, לא יכובדו על ידו. על כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להסתפק בקביעה כי מדובר בתלונה מוצדקת, ובחר לעשות שימוש בהוראות סעיף 22(ה) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, ה’תשס”ב-2002 (להלן: החוק), הקובע, כי:

“הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה”.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת והמליץ כי הוועדה לבחירת דיינים תתכנס בהקדם, ותחליט האם הדיין
ראוי להמשיך בתפקידו.

ז חשוון ה’תשפ”א (25/10/2020)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *