תקציר נתצ”ש 113/19 “התבטאויות אב”ד ביחס לרב שמונה מטעם בית הדין, לפיהן הוא “שקרן” “חוצפן” ו”משקר במצח נחושה”, ללא סיבה נראית לעין” (13/06/2019)

נתצ”ש 113/19 התבטאויות אב”ד ביחס לרב שמונה מטעם בית הדין, לפיהן הוא “שקרן” “חוצפן” ו”משקר במצח נחושה”, ללא סיבה נראית לעין (13/06/2019)

 

נציבות תלונות הציבור על שופטים

י’ סיון תשע”ט, 13 יוני 2019

מספרנו: 19/113/רבני

בפני:

אורי שהם

 

התבטאויות אב”ד ביחס לרב שמונה מטעם בית הדין,

לפיהן הוא “שקרן” “חוצפן” ו”משקר במצח נחושה”, ללא סיבה נראית לעין

 

תקציר: במסגרת הליך בעניינו של בעל דין, אשר פנה לבית הדין בבקשה להשיבו ליהדות, מונה רב לצורך הדרכת בעל הדין בענייני יהדות. בתחילת דיון, פנה אב”ד לרב ואמר לו: “אני מכיר אותך כבר מהעבר – מה אתה רוצה”. לאחר מכן, כינה אב”ד את הרב “שקרן”, “חוצפן” וטען כי הוא “משקר במצח נחושה” בפני בית הדין. המתלונן הלין על התנהלות זו, טען כי היא אינה עולה בקנה אחד עם ההתנהלות המצופה מדיין. הנציב קבע בהחלטתו, כי ניתן להבין את תחושותיו של המתלונן לנוכח דבריו של אב”ד, שכן במהלך הדיון הוא לא בירר עם בעל הדין את אשר למד מהמתלונן, לא בחן את עומק ידיעותיו של המבקש ביהדות, אלא מיד החל לתקוף את המתלונן ולהטיח בו כי הוא משקר. זאת, מבלי שבית הדין טרח להבהיר למתלונן כיצד הגיע למסקנה זו, ומבלי לעמתו עם הסיבות העלומות, שבגינן סבר שהמתלונן אינו מדייק בדבריו. הדברים הבוטים כלפי המתלונן נאמרו, לכאורה, ללא סיבה נראית לעין, והם גרמו, כך יש להניח, לפגיעה של ממש במתלונן.

1. המתלונן, רב בהכשרתו, נבחר על ידי בית הדין לשמש כמדריך לבעל דין, בן לאם יהודייה ואב נוצרי אשר אינו בעל זיקה לדת כלשהי, ואשר פנה לבית הדין בבקשה להשיבו ליהדות. המתלונן נדרש להכווין את בעל הדין בעולם היהדות; לסייע לו בענייני דת וללמדו הלכות שונות. לאורך ההליך, הגיש המתלונן שתי חוות דעת לבית הדין, בהן תיאר את שיטת הלימוד ואת התקדמותו של בעל הדין בענייני יהדות. המתלונן מלין, על כי במסגרת דיון שהתקיים לאחר מכן, הטיח בו אב”ד, תוך השפלתו ורמיסת כבודו, כי הינו “שקרן” ו-“חוצפן” ואף כינה אותו בכינויים נוספים. לטענת המתלונן, שאלות אב”ד הופנו אליו בצורה מזלזלת ופוגעת, כאשר ניכר בעיניו שאב”ד חש כלפיו סלידה יוקדת, ללא כל סיבה. הוא טוען, כי מעיון בפרוטוקול הדיון ניתן להתרשם שדעתו של אב”ד הוכרעה עוד לפני כניסתו לדיון, כאשר בטרם החל לומר את דבריו, פנה אליו אב”ד ואמר: “אני מכיר אותך כבר מהעבר – מה אתה רוצה”. לטענת המתלונן, דבריו של אב”ד גרמו לנזק כבד לשמו הטוב, והם אינם עולים בקנה אחד עם ההתנהגות המצופה מדיין.

2. בהחלטתו ציין הנציב, כי בתגובת הדיינים הובהר, שהפרוטוקול משקף את מהלך הדברים שאירעו בבית הדין. מפרוטוקול הדיון עולה, כי מיד לאחר שהמתלונן פירט את הנושאים אשר לימד את בעל הדין במהלך 16 מפגשים בני שעה שהתקיימו ביניהם. בית הדין, מבלי לבסס את דבריו על תשתית ראייתית כלשהי, החל לתקוף את המתלונן ולהטיח בו כי הוא מדבר גבוהה גבוהה, תוך אמירה בוטה כי הוא משקר במצח נחושה לבין הדין.

3. הנציב הוסיף, כי במהלך הדיון לא דרש בית הדין מבעל הדין להעיד ולפרט את אשר למד מהמתלונן, במהלך המפגשים שקיימו ביניהם. בית הדין לא בחן את עומק ידיעותיו של בעל הדין ביהדות, אלא מיד החל לתקוף את המתלונן, מבלי שבית הדין טרח להבהיר למתלונן כיצד הגיע למסקנה זו, ומבלי לעמתו עם הסיבות העלומות, שבגינן סבר בית הדין כי המתלונן אינו מדייק בדבריו. הדברים הבוטים כלפי המתלונן כי הוא משקר ואינו מדייק בדבריו, נאמרו, לכאורה, ללא סיבה נראית לעין, וחבל שכך.

4. העובדה שבית הדין מצא לנכון לצרף לתגובתו חלק מפסק דין שניתן בעבר, בתיק גירושין שניהל המתלונן בבית הדין, בו פורטו טענותיה של האישה כלפי הבעל/המתלונן, יש בה כדי לחזק את תחושתו הקשה של המתלונן, לפיה דעתו של אב”ד הוכרעה בטרם כניסתו לדיון, וכי גישתו של אב”ד כלפיו הייתה מזלזלת מלכתחילה.

5. המתלונן מגיש חוות דעת להרכבים שונים של בית הדין הרבני ברחבי הארץ, והתבטאויותיו החריפות של אב”ד כלפיו, גרמו, כך יש להניח, לפגיעה של ממש במתלונן.

6. התלונה על אב”ד, נמצאה מוצדקת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.