נחום גורטלר “בנמצא קרוב או פסול בין העדים או הדיינים” שורת הדין 13 (2007) 277
“בנמצא קרוב או פסול בין העדים או הדיינים” נחום גורטלר
א. העובדות.
ענף א’
א. דעת רש”י, הרשב”ם והרמב”ם שעדים שראו דבר, והתכוונו להעיד, מיד חל הדין נמצא אחד מהם קאו”פ ועדותן בטלה. ובחלוקי הדינים בין אם נתכונו להעיד ובין שנתכונו לראות. ומה הדין במקרה שהעדים שהתכונו להעיד יש בהן קאו”פ, האם אפשר להשתמש בעדותם של הבאים לראות. ובמחלוקת הש”ך והבית מאיר בדין זה.
ב. דעת התוס’, הרא”ש והריטב”א, דדין נמצא אחד מהם קאו”פ מיירי רק באופן שהפסול העיד בבי”ד, ומה הדין לדבריהם, בעדים שהיו כשרים בשעת ראיה ובשעת הגדה נפסלו, והעידו לאחר כדי דבור. האם עדותם פוסלת את עדות הכשרים.
ג. דעת הרמב”ן, הרשב”א, הר”ן והנ”י, שאם העדים התכונו להעיד אין דין נמצא אחד מהם קאו”פ, רק אם העידו בבי”ד. אבל אם יחדום לעדים, והוזמנו לכך, חל דין נמצא אחד מהם קאו”פ, מיד עם הראיה.
ד. דעת הרמ”ה שעדים שלא ראו ביחד. או שבשעת ראיה לא התכונו להעיד, ואח”כ העידו בתוך כדי דיבור יש דין נמצא אחד מהם קאו”פ, ובקושית הש”ך על שיטתו ובדברי הקצוה”ח בנדון זה.
ה. שיטת רבינו ישעיהו, שלדין נמצא אחד מהם קאו”פ בעינן שיראו את העדות כאחת, ויעידו בבי”ד בתורת עדות כדי שיסמכו עליהם. ובכה”ג נפסלת עדות כולם אפי’ שלא היה הגדתם תוכ”ד.
ו. דעת הרי”ף דדין נמצא אחד מהם קאו”פ הוא דוקא שהכשר התכוין להעיד יחד עם הפסול. ודעת הנתיבות שגם לדעת הרי”ף, עד שנפסל רק מחמת שנצטרף עם עד פסול, פוסל גם את העדים האחרים, אפילו שלא התכוין להצטרף לאחרים. והוכחתו מהגמ’ סנהדרין.
ענף ב’
א – ג. קידש אשה בפני כשרים ופסולים. שיטת התוס’ שאם הפסולים לא העידו בפני בי”ד הקידושין חלים. מה הדין במקרה כזה, כשהבעל והאשה מודים, והפסולים העידו בבי”ד, האם יש כאן קידושין. שיטת הריטב”א בשם הרא”ה, דבקידושין שהעדים הם לקיומי יש דין נמצא מהם קאו”פ בראיה עצמה, ומהני שייחד עדים הכשרים כדי שלא יפסלו הפסולים את עדות הכשרים.
ד – ו. ביחדו עדים לקידושין, והוברר שהיו פסולים, לדעת הש”ך, לא מהני שהיו שם עדים אחרים כשרים. ולדעת הבית מאיר, וכן לשיטת התוס’ מהני עדות הכשרים.
דעת המהר”י וויל, דיחוד העדים פוסל את כל שאר העדים, ולא מהני שהיו שם עדים כשרים, והוכיח דבריו מדעת הרא”ש דבייחד המלוה עדים כשרים, אין הפסולים יכולים לפסול עדות הכשרים, וצ”ע הדמיון ביניהם, וב’ באורים בדברי הרא”ש.
באור דעת המהר”י וויל, דבעידי קידושין וגירושין שהם לקיומי יכולים הבעל והאשה לקבוע מי יהיו העדים. מה הדין אם הבעל והאשה התכונו להתקדש, ולא ידעו שיש עדים כשרים, האם מהני עדות הכשרים.
ענף ג’.
בגט שנמסר בפני רבים ונמצא שעדי הגט פסולים. האם מהני עדות הכשרים, ובדעת הנתיבות שאפילו נמצא אחד מהם פסול וכו’, מהני אם הבעל והאשה יבואו בפני שלשה מהם הכשרים, ויקבלו אותם כבי”ד.
ענף ד’
מסקנות הדברים בנדון דידן ששניים מהדיינים כשרים לעדות והדיין השלישי היה פסול, וכן אחד מהעדים שיחדוהו לעדות היה פסול. והנטיה להכשיר הגט בצרוף הסברא שהאשה חפצה בגט, והבי”ד זיכה לה את הגט, עוד קודם שנשלח אליה למקום מגוריה.