“לשאלת תוקפם ורישומם של נישואי תערובת שנערכו בפני קונסול זר בישראל” * מנשה שאווה **
(בג”צ 2888/92 גולדשטיין נ’ שר הפנים ומנהל מרשם האוכלוסין – טרם פורסם)
1. העובדות וההכרעה של בית-המשפט הגבוה לצדק
2. הערות על פסק-הדין ומתן תשובות לשאלות מפתח
א. מקום עריכת הנישואין בנישואין קונסולריים
ב. מעמדו של כפול אזרחות בישראל, שאחת מהן היא ישראלית
3. סמכות הקונסול הזר לערוך נישואין בישראל בין זוגות מעורבים שאחד מהם יהודי אזרח ישראלי, והשני לא יהודי אזרח מדינת הקונסול
4. תוקפם של נישואין קונסולריים שנערכו בישראל בין בני-זוג מעורבים, שאחד מהם יהודי אזרח ישראלי והשני לא יהודי אזרח מדינת הקונסול
5. היש לרשום במירשם האוכלוסין נישואין קונסולריים שנערכו בישראל בין בני-זוג שאחד מהם יהודי אזרח ישראל והשני לא יהודי אזרח מדינת הקונסול?
6. סיכומו של דבר
לאחרונה נתן בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרן ברק, פסק-דין עקרוני הקובע כי על פקיד מירשם האוכלוסין לרשום כנשואים במירשם האוכלוסין בני-זוג מעורבים – יהודי אזרח ישראלי ואזרחית ברזילאית לא-יהודייה – שערכו נישואין בפני קונסול ברזיל בישראל [1].
בית-המשפט העליון קבע, כי לצורך רישומם במירשם האוכלוסין כ”נשואים” אין צורך לדון בשאלת תוקפם של הנישואין ואין צורך להכריע בשאלת סמכותו של הקונסול הזר – על-פי הדין החל בישראל – לערוך נישואין אלה, למרות שבית-המשפט העליון עצמו הטיל ספק בסמכותו של הקונסול לעשות כן [2].
עם כל הכבוד הרב, לא נראה לנו פסק-הדין של בית-המשפט העליון על נימוקיו; וזאת נשתדל להראות במסגרת רשימה זו.
1. העובדות וההכרעה של בית-המשפט הגבוה לצדק
…
2. הערות על פסק-הדין ומתן תשובות לשאלות מפתח
…
א. מקום עריכת הנישואין בנישואין קונסולריים
…
ב. מעמדו של כפול אזרחות בישראל, שאחת מהן היא ישראלית מהו מעמדם של העותרים על פי”הדין החל בישראל?
…
3. סמכות הקונסול הזר לערוך נישואין בישראל בין זוגות מעורבים שאחד מהם יהודי אזרח ישראלי, והשני לא יהודי אזרח מדינת הקונסול
…
4. תוקפם של נישואין קונסולריים שנערכו בישראל בין בני-זוג מעורבים, שאחד מהם יהודי אזרח ישראלי והשני לא יהודי אזרח מדינת הקונסול
…
5. היש לרשום במירשם האוכלוסין נישואין קונסולריים שנערכו בישראל בין בני-זוג שאחד מהם יהודי אזרח ישראל והשני לא יהודי אזרח מדינת הקונסול?
…
6. סיכומו של דבר
עם כל הכבוד הרב, לא ברור לנו מדוע הורה בג”צ על רישום נישואין קונסולריים במירשם האוכלוסין בסיטואציה שהתעוררה בפרשת גולדשטיין – כשאחד מבני-הזוג נתין זר לא יהודי והשני יהודי אזרח ישראלי – כאשר על-פי הדין החל בישראל נישואין אלה, לכל הדעות, בטלים וחסרי תוקף משפטי. מה עוד, שההוראה המקומית המסמיכה את הקונסול הזר בישראל לערוך נישואין אלה בסיטואציה זו – חסרת תוקף משפטי על פי הדין החל בישראל משום היותה חורגת מסמכות
(ultra vires).
לא ברור לנו, עם כל הכבוד, מדוע בג”צ לא הכריע בשאלת סמכות הקונסול הזר בישראל לערוך נישואין אלה ובשאלת תקפות הנישואין כנדרש על-פי סעיף 76 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], ה’תשמ”ד-1984, כאשר הכרעתן של שאלות אלו דרושות לבירור העתירה שהוגשה לבג”צ.
עם כל הכבוד הרב, שונה הסיטואציה בפרשת גולדשטיין מן הסיטואציה בפרשת פונק-שלזינגר ולכן אין הנידון דומה לראיה. שם נערכו הנישואין מחוץ לישראל. שם לא נטענה כל טענה שהרשות שערכה את הנישואין בחו”ל פעלה ללא סמכות. שם התעוררה שאלה סבוכה של תקפות נישואין שעדיין לא הוכרעה על ידי בית-המשפט העליון עד עצם היום הזה ולא היה ברור על-פי אילו כללי ברירת דין יש לבדוק את תוקף הנישואין ואם הנישואין תקפים אם לאו. כאן, לעומת זאת, נערכו הנישואין בישראל. כאן טען ב”כ היועץ המשפטי לממשלה, שטען למשיבים, בצורה מפורשת וחד-משמעית, שהרשות שערכה את הנישואין (קונסול ברזיל בישראל) פעלה ללא סמכות על-פי הדין החל בישראל, הנמצא בידיעתו השיפוטית של בית-המשפט. וכאן הנישואין שנערכו הם, לדעת כל המלומדים, בטלים וחסרי תוקף משפטי על-פי הדין החל בישראל.
נראה לנו, על כן, שטוב יעשה בית-המשפט העליון אם יחזור בו מן ההלכה שקבע בפסק-דין זה.