מיכאל קורינאלדי “המעמד המשפטי של יילוד מהפריה מלאכותית” מיכאל קורינאלדי קרית המשפט 4 (2004) 361
“המעמד המשפטי של יילוד מהפריה מלאכותית” מיכאל קורינאלדי *
המעמד המשפטי של יילוד בדרך הפרייה מלאכותית
conception sine concubit)
= הריון ללא קיום יחסי מין) נושא בחינות שונות ומגוונות: מן הבחינה הרפואית-אתית, דרך הבחינה הסוצילוגית-דתית ועד הבחינה המשפטית. מוקד המאמר הינו החידושים בחקיקה ובפסיקה ובירור נושאים שטרם הוסדרו בחקיקה.
המאמר דן בעמדת המשפט העברי בשאלת ייחוס היילוד אחר תורם הזרע. דעת מיעוט בפוסקים היא כי בתרומת זרע ללא קיום יחסי מין היילוד הוא מחוסר אב. הדעה המקובלת היא, כי תורם הזרע הוא אבי הילד על יסוד הייחוס הטבעי. אולם, אבהות זו של תורם הזרע היא “אבהות תיאורטית” המשאירה חלל לאימוץ בפועל של הילד על-ידי בעל אימו של הילד.
במשפט הישראלי השאלה היא האם צריך וכיצד לנתק את אבהותו הביולוגית של תורם-הזרע, והאם וכיצד לייחס “אבהות חוקית” לבעל-אמו של הילד. לדוגמא עומדת השאלה, בהנחה שתורם הזרע ייחשף, האם ניתן לחייב אותו בתשלום מזונות הילד. למעשה אין בחקיקה הראשית מענה לבעיות האבהות והאמהות של היילוד מהפריה מלאכותית וכל הזכויות והחובות הנגזרות מהן.
מסקנת המחבר היא, כי אין לראות את תורם הזרע כאבי היילוד מהפריה מלאכותית. מאידך, יש מקום למסקנה לפיה, בעקבות ההסכמה, השם, חזקת אבהות הבעל, האפוטרופסות למעשה והאבהות הפסיכולוגית, נוצרים יחסים משפטיים בין בעל האם לילד, הדומים לאימוץ בפועל.
כמו כן, המאמר עוסק בשאלת היילוד מהפריה חוץ גופית (תרומת ביצית). מסקנת המשפט העברי היא, כי יש לייחס את האמהות ליולדת, דהיינו, לאם הביולוגית ולא לאישה התורמת. גם במשפט הישראלי האמהות נקבעת לפי הלידה. יתרה מזאת תקנות ההפריה החוץ גופית מתירות תרומת ביציות בחו”ל (מאת נשים נוכריות).
הגדרה מסכמת של ההורות החוקית בעידן ההפריה הטכנולוגית היא יצירתו של ילד הקשור בקשר גנטי או פיסיולוגי (הדיון במקרה של תרומת ביצית) לפחות לאחד מהוריו המיועדים, תוך כוונה להורות וקשר פסיכולוגי-רגשי של ההורה החסר קשר גנטי לילד. מטעם זה (היעדר קשר הפסיכולוגי) יוצאים מגדר ההורות החוקית תורם הזרע ותורמת הביצית ואפילו הפונדקאית (בכפוף לאפשרות המוגבלת של חזרת הפונדקאית מההסכם). עם זאת, המשפט הישראלי קולט מטעמי דת ורפואה (מומים גנטיים) את איסור גילוי עריות של נישואי אח ואחות שנולדו מתורם גנטי משותף או תורמת גנטית משותפת.
מן הראוי, כי זכות האדם להורות תזכה להכרה, הלכה למעשה, על-ידי חקיקה ראשית ברוח “ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית”.
א. מבוא
ב. הזרעה מלאכותית (תרומת זרע) – עמדת המשפט העברי
ג. הזרעה מלאכותית (תרומת זרע) – עמדת המשפט הישראלי
ד. “אבהות חוקית” ליילוד מהזרעה מלאכותית (תרומת זרע)
ה. יילוד מהפריה חוץ-גופית (תרומת ביצית) – עמדת המשפט העברי היילוד מהפריה חוץ-גופית (תרומת ביצית) – עמדת המשפט הישראלי