“‘מעוות לא יוכל לתקון’? על השימוש ב’גט מהרש”ם’ במדינת ישראל” אבישלום וסטרייך, עמיחי רדזינר
“וראוי לכל אדם לחרוט את הציווי למניעת ממזרות על לוח ליבו. חכמי ההלכה מצווים להשתמש בכל הכלים ההלכתיים העומדים לרשותם כדי לנסות ולמנוע ממזרות” (השופט אליקים רובינשטיין, בג”צ 9261/16).
בתי הדין הרבניים מואשמים לא אחת – בצדק או שלא בצדק – בשמרנות ובקיבעון. המאמר הנוכחי מבקש לזהות ולנתח את התופעה ההפוכה: יצירתיות שיפוטית-הלכתית, שתכליתה התמודדות עם אחת הבעיות המטרידות ביותר בהלכה היהודית: בעיית הממזרות. המאמר מבקש לבחון את ההתפתחות שחלה ביחס לשימוש שנעשה במדינת ישראל בכלי של הפקעת קידושיה של אישה שהרתה למי שאינו בעלה וזאת בכדי להגיע למציאות שלפיה האישה לא נחשבה נשואה כהלכה בעת יצירת ההיריון ולכן הילד אינו ממזר. כלי זה מכונה לרוב בשם ‘גט מהרש”ם’ על שם מי שהציע את השימוש בו במפנה המאות ה-19 וה-20.
בתחילת הדרך זכו ההצעות לשימוש ב’גט מהרש”ם’ להתנגדות רחבת היקף, אולם, כפי שחושף המאמר, בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בו. אין מדובר בשימוש גורף ומוסכם – בתוך בתי הדין הרבניים עצמם קיימת עד היום אופוזיציה למהלך זה – אולם המאמר מבקש להראות כיצד אט אט הוא עובר מן השוליים אל המרכז, ועל אף ההתנגדויות שעודן קיימות, השימוש בו כבר איננו תופעה נדירה.
כפי שמראה המאמר, מדובר באמצעי הלכתי חדשני, שלא נעשה בו שימוש למעשה לפני המאה ה-20, ויצירתי מבחינת המקורות עליהם הוא מתבסס. לא בכדי הוא נתקל בעבר ובהווה בהתנגדויות נחרצות. דמויות משמעותיות בעולם ההלכתי של המאה ה-20 התנגדו לו בחריפות, הן מסיבות הלכתיות במובן המצומצם של המונח ‘הלכה’ (כלומר מחלוקת על הביסוס ההלכתי-פוזיטיבי של מכשיר זה), והן מסיבות מערכתיות רחבות יותר, כגון אלו החוששות מן ההשלכות של פיתרון ‘קל מדי’ לבעיית הממזרות, שאחרי הכל מהווה גורם מרתיע בעיני אנשים ונשים רבים, או כאלו החוששות לפגיעה בצביונו של מוסד הנישואין ההלכתי.
ברם, לצד התנגדויות אלו, יחשוף המאמר את התופעה ההפוכה: למרות החדשנות והיצירתיות שבגט מהרש”ם, ועל אף ההתנגדות לשימוש במנגנון זה, השימוש בו בשנים האחרונות בבתי הדין הרבניים גובר, והוא זוכה ללגיטימציה הלכתית בהקשרים שונים. נבקש לנתח ולהסביר תופעה זו. לצידה, נבחן את השאלה מדוע, לאור התופעה המתוארת, הצעות לשימוש בכלי של הפקעת קידושין לצורך שחרורן מכבלי הנישואין של עגונות ומסורבות גט נתקלות בהתנגדות גורפת מצידם של הדיינים. המאמר מציע לכך הסברים בכמה מישורים.
א. פתיחה
1. הפקעת קידושין: הבהרה טרמינולוגית
ב. גט מהרש”ם – רקע ומבוא
1. הפקעת קידושין בתלמוד והדיון ההלכתי על אודותיה: מקרה השליח
2. קשיים פרשניים בהצעת מהרש”ם
ג. גט מהרש”ם במדינת ישראל
1. הצעות שהוצעו בידי רבנים ראשיים והמחלוקות עליהן
2. פולמוס זילברג: הצעת השופט משה זילברג והתגובות עליה
3. גט מהרש”ם בבית הדין הרבני
(א) התנגדויות
(ב) תיעוד של פסיקת גט מהרש”ם בבתי הדין
4. סיכום: פולמוס עקרוני בהלכה ובמציאות
ד. סיום ופתיחה: הפקעת קידושין במקרי ממזרות – פתח תקווה לעגונות?
1. מעגל פנים הלכתי
2. מעגלי מדיניות
3. מעגל פוליטי- מוסדי
4. מעגלים נפגשים.