יצחק אלמליח “הסכמת הבעל לגט עקב חיובו במזונות גבוהים ע”י ערכאות” שורת הדין 9 (2005) 251
“הסכמת הבעל לגט, עקב חיובו במזונות גבוהים ע”י ערכאות” יצחק אלמליח
א. כשמאיימים על בעל ומפחידים אותו שיפסיד ממון, האם זה נחשב אונס.
ב. איום בדבר שספק אם יוזק האם נחשב אונס.
ג. בהך דאונס מחמת ממון, שיטת ר’ ירוחם. שיטת התשב”ץ ובאור דבריו בתורת גיטין, דיש חלוק אם האשה הזכירה ענין הגירושין, או שלא הזכירה. ואולי כונתו לחלק אם סיבת הגזילה של האשה הוא משום שיגרשנה, או שסתם רוצה להציק לו.
ד. האם יש להוכיח מהרחקות דר”ת דאונס ממון לא הוי אונס. ובבאור הדברים מדוע הרחקות דר”ת לא חשיב אונס. ובדעת המהרי”ק בנדון זה.
ה. האם הרחקות דר”ת עושים רק במקום שמצוה לגרש, ואם עשו כן במקום שאין מצוה, האם זה נחשב גט מעושה שלא כדין.
ו. אם הבעל אומר אחר זמן, שרוצה כעת לגרש בלא קשר לעישוי הקודם, האם בכה”ג הגט כשר.
ז. כשהעישוי הוא ע”י חיוב מזונות יש לדון כמה הבעל חייב מצד הדין, וכשחיוב המזונות הוא בסכום הראוי, האם זה מגרע מה שהערכאות חייבוהו. והאם הפרש מועט יחשב אונס ממון.
ח. כפיה ע”י ערכאות, האם הערכאות צריכים לומר בפרוש “עשה מה שישראל אומרים לך” או בכל ענין שחייב בגט ע”פ בי”ד של ישראל, מהני אם הערכאות עישו אותו לגרש.