“תביעות נזיקין בגין סרבנות גט בישראל לאור עקרונות המשפט העברי: מחילוקי דעות בין בית המשפט לבית הדין לפשרה המשכינה שלום” יחיאל קפלן *
במאמר נדונה המדיניות הרצוייה בישראל בזמננו, לאור עקרונות המשפט העברי, בנוגע לתביעות נזיקין בגין סרבנות גט בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל. כרקע לדיון הוצגה הבעייה שאין תוקף לגט הנחשב ‘מעושה’ שלא כדין. כמו כן הוצגו במאמר המאפיינים של התמודדותן לעת הזאת של ערכאות שיפוט שונות עם בעייה זו. מחד הוצגה בו השקפת העולם של הדיינים בבתי הדין הרבניים בישראל בנוגע לתביעות נזיקין אלה, השוללת כל מעורבות של בתי המשפט לענייני משפחה. מאידך נדונה במאמר המדיניות בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בנוגע לתביעות אלה והיא התעלמות ממגבלות שיש להחילן בדיון בסוגייה זו בגין תחולת עקרונות המשפט העברי בדיון בענייני גירושין של יהודים בבית דין רבני.
הכותב מתמודד במאמר זה עם התוצאה של ההימנעות מאימוץ ההצעה שהציע בעבר, במאמרו עם רונן פרי, בנוגע לתביעות נזיקין בגין סרבנות גט זו והיא פער הולך וגדל בין מדיניות בתי הדין הרבניים לזו של בתי המשפט לענייני משפחה בנוגע להתחשבות בעקרונות המשפט העברי ופרשנותם כאשר דנים במישרין או בעקיפין בתביעות נזיקין בגין סרבנות גט. במאמר באה לידי ביטוי העמדה שמדיניותן של ערכאות שיפוט אלה זו כלפי זו לעת הזאת אינה תוצאה של מאמץ מספיק של שופטים או דיינים לחתור לפשרה ושלום עם היושבים על מדין בערכאת שיפוט נוספת, שאף לה הקנה המחוקק סמכות שיפוט עניינית בענייני משפחה בתחומים משיקים. נמתחה ביקורת על התעלמות השופטים והשופטות בבתי המשפט לענייני משפחה בדרך כלל מן החשש, שבא לידי ביטוי בכתבי דיינים בישראל, שמא גט שיינתן או יתקבל אחרי פסיקת סכום גבוה כפיצויי נזיקין ייחשב ‘מעושה’ שלא כדין. הוצע שהם יאמצו מדיניות חדשה, המבטאת כבוד רב יותר להשקפת העולם בענייני הלכה של עמיתיהם הדיינים. כמו כן הוצע שהדיינים יסכימו שהשופטים/ות בבתי משפט לענייני משפחה ידונו בתביעות נזיקין אלה בדרך העולה בקנה אחד עם עקרונות ההלכה. כגשר אפשרי בין עמדות שונות מפורטים במאמר שוב העקרונות ההלכתיים שהם התשתית להצעה שהיא עמק השווה בתחום זה. הפתרון הרצוי מושתת על ייחוס החשיבות הראויה לעקרונות ההלכה ומאפשר מעורבות מסויימת של בתי המשפט לענייני משפחה בפתרון מצוקת מסורבי הגט. מחד גיסא תוקנה סמכות לבית משפט לענייני משפחה לדון בתביעות נזיקין בגין סרבנות גט, ומאידך גיסא יקבע המחוקק שכאשר הוא דן בתביעות אלה יוטלו עליו מגבלות הנובעות מן העקרונות בנוגע לגט ‘מעושה’ שלא כדין.
פרט להצעה לפעול במתכונת ההצעה במאמר הקודם של הכותב עם רונן פרי והצעה נוספת לפעול במתכונת העולה בקנה אחד עם עקרונות ההלכה כדי לפתור את הבעייה של סרבנות גט של נשים, הוצגו במאמר זה חלופות אחרות, של המציעים להסדיר את הסוגייה של תביעות נזיקין בגין סרבנות גט לפי עקרונות המשפט העברי. לדעת הכותב אין להמליץ לאמץ אחת מחלופות אלה בשל קשיים הקיימים בנוגע ליישומן לפי עקרונות ההלכה ולעתים גם לפי עקרונות המשפט הפוזיטיבי הנוהג בישראל. בפרט נבחנה הצעתו של הרב דיכובסקי שלפיה בתי הדין הרבניים ידונו בתביעות נזיקין בגין סרבנות גט. הדיון בהצעה זו חייב דיון בסוגיות חדשות במשפט העברי שלא נדונו במאמרים על תביעות נזיקין בגין סרבנות גט בעבר, כגון דיני קנסות בבתי הדין הרבניים בזמננו. כמו כן דיון זה חייב הרחבת הדיון, בין היתר לאור פסיקה עדכנית, על סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים הממלכתיים לאור עקרונות המשפט הפוזיטיבי בישראל. אף שהצעתו של הרב דיכובסקי היא יצירתית ולכאורה יש בה פוטנציאל לדרך פעולה שתאפשר הגשת תביעות נזיקין בבתי הדין הרבניים כדת וכדין לפי ההלכה, במתכונת המקובלת בדיני הנזיקין במשפט העברי, נטען שאינה פתרון שאפשר לאמצו בשל קשיים הלכתיים ועקרונות המשפט הפוציטיבי במדינת ישראל.
נטעו שבחינת כל ההתפתחויות בישראל מאז שהוצעה ההצעה במאמר הקודם של הכותב עם רונן פרי מובילה למסקנה שהיא בשלב זה, אף יותר מבעבר, פתרון הפשרה הטוב ביותר, ונעשית במאמר פנייה מחודשת לערכאות השיפוט הפועלות בישראל בתחום זה לבחון אותה ולאמצה בפסיקה ולמחוקק לאמצה בחקיקה. הכבוד שרוחשים שופטי בית המשפט לענייני משפחה לשותפיהם למלאכת השיפוט, שאף להם הקנה המחוקק סמכות שיפוט עניינית בסוגיות הקשורות בקשר הדוק לפסיקת פיצויי נזיקין בגין סרבנות גט, מחייב אימוץ עמדה שונה. הדרך הרצוייה אינה הדרת בתי המשפט למשפחה או מגבלות ההלכה מן הדיון בתביעות נויקין אלה אלא פעולה במתווה שכולם יכולים לקבלו ולאמצו.
א. מבוא
ב. עקרונות המשפט העברי – גט ‘מעושה’, כדין ושלא כדין, בנוגע ל’אונס ממון’
1. גט ‘מעושה’ שלא כדין בעקבות הפעלת סנקצייה שהיא חיוב לשלם לבן או בת זוג
(א) ההבחנה בין סנקצייה מתונה, שהיא חיוב לשלם לבן או לבת זוג, לבין סנקצייה חריפה, שהיא חיוב לשלם לו או לה
(ב) גט ‘מעושה’ בגין פסיקת פיצויי נזיקין בבית משפט אזרחי בנוגע לתביעות נזיקין בצרפת ובארצות הברית
ג. עקרונות ההלכה בבתי הדין הרבניים ובכתבי דיינים בישראל בנוגע לתביעות נזיקין בגין סרבנות גט
1. מדיניות דיינים בבתי הדין הרבניים בתקופה שקדמה להצעת הרב דיכובסקי
2. דפוס הפעולה שהציע הרב דיכובסקי
3. מדיניות דיינים בבתי הדין הרבניים אחרי שהוצע דפוס הפעולה של הרב דיכובסקי
ד. שיקולי מדיניות: ייחוס חשיבות לפתרון מצוקתם של מסורבי ומסורבות הגט
ה. סמכות השיפוט
1. סמכות בית הדין הרבני
(א) סמכות לדון דיני קנסות בבית דין רבני בישראל לאור עקרונות המשפט העברי
(1) סמכות מיוחדת לדון למען קידום האינטרס הציבורי וצורך השעה
(2) עשיית דין עצמית
(3) נידוי המזיק עד שיפייס את הניזוק
(4) הסמכת בית הדין בכתב בוררות לדון דיני קנסות
(ב) סמכות השיפוט של בית הדין הרבני לאור החקיקה והפסיקה בישראל
2. סמכות בית המשפט לענייני משפחה
ו. מדיניות בתי המשפט לענייני משפחה בעניין גט ‘מעושה’ שלא כדין
ז. עקרונות הפתרון המוצע
1. דרגות פסק הדין לגירושין שבהן מותרת תביעת נזיקין בבית משפט אזרחי: חיוב או ‘כופין’ לגרש
2. בדרגת חיוב לגרש מותרת כפייה עקיפה ולא ישירה
3. מותרת הטלת חיוב לשלם על סרבן או סרבנית הגט רק כשחיוב זה הוא ‘מוגדל’ ואינו ‘מופרז’
4. ייחוס חשיבות לפתרון מצוקתם של גברים מסורבי הגט
5. הנסיבות שבהן מותר שימוש באמצעי כפייה נגד סרבן או סרבנית גט המופעלים בבית משפט אזרחי
ח. אחרית דבר: בשבח הפשרה והשלום