תקציר יחיאל קפלן “פתרון מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות עונשיים” (2005)

יחיאל קפלן “פתרון מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות עונשיים” המשפט 10 (2005) 381

 

“פתרון מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות עונשיים” יחיאל-ש’ קפלן *

 

1. מבוא

1.1. מצוקת מסורבי ומסורבות הגט

1.2. פתרונות אפשריים למצוקה זו

2. מזונות עונשיים – הגדרה ומאפיינים

3. סמכות בית דין רבני לחייב סרבן גט בתשלום מזונות עונשיים – המצוי והרצוי

4. דיני הגירושין במשפט העברי

4.1. עקרונות יסוד בדיני הגירושין

4.1.1. “גט מעושה” – רצון המגרש והמתגרשת

4.1.2. שלב ראשון: גירושין כפויים של בעל בנסיבות המצדיקות כפייה

4.1.3. שלב שני: גירושי אישה בעל כורחה בנסיבות המצדיקות כפייה

4.2. התאמה בין דרגת הכפייה לסנקציה המתאימה

4.3. ההכרה בצורך לפתור את מצוקת מסורבות הגט

4.3.1. עילת הגירושין ‘מאיס עלי’

4.3.2. מדיניות בתי הדין הרבניים בישראל בנוגע לעילת ‘מאיס עלי’

4.3.3. יישום עילת הגירושין ‘מאיס עלי’ בתחום דיני המזונות

5. מזונות עונשיים לאור העקרונות בנוגע לרצון וכפייה בגירושין

5.1. אונס ממון

5.1.1. הבחנה בין כפייה ישירה לבין כפייה עקיפה

5.1.2. כפייה “בדרך בררה”

5.2. מזונות עונשיים – גישות חכמי ההלכה

5.3. עקיפת האיסור: טשטוש הגבולות בין מזונות עונשיים למזונות ‘מעוכבת’

6. תחולת עקרונות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

6.1. תחולת עקרונות חוקי-היסוד על בתי הדין הרבניים

6.2. תחולת עקרונות חוקי-היסוד בנוגע לדין “ישן” מתוקן

6.3. תחולת עקרון המידתיות

6.4. התחשבות במדרג זכויות האדם

7. משפט משווה

7.1. אנגליה

7.2. ארצות-הברית

7.3. קנדה

7.4. הבסיס ההלכתי לשימוש בערכאה אזרחית

8. סיכום ומסקנות

 

1. מבוא

 

1.1. מצוקת מסורבי ומסורבות הגט

קשה היא מצוקתם של מסורב הגט, שאשתו מסרבת לקבל גט, או של מסורבת הגט, שבעלה מסרב לתת לה גט. הם אינם יכולים לממש את רצונם להתגרש מבת או מבן זוגם, ונאלצים לבלות את שארית ימיהם עם אדם שאינם חפצים בו אך קשורים עמו בקשר נישואין. לעתים מסורבת הגט היא אישה מבוגרת יחסית, שטרם ילדה, והסירוב להתיר את קשר הנישואין פוגע באפשרותה לממש את זכות ההורות שלה. אף שלילת זכות האדם לבחור כיצד ינהל את חייו ועם מי היא שלילה משמעותית של חירות בסיסית ושל כבוד האדם.

קשה במיוחד מצוקת הנשים, מסורבות הגט. אישה מסורבת גט שחיה חיי אישות עם גבר שאינו בעלה, עוברת עברה שתוצאותיה חמורות מאלה הקיימות כאשר גבר נוהג בדרך דומה. היא “אסורה לבעל ולבועל” [1]. בין היתר, יש הבדל בין הגבר לאישה כשנולדים ילדים מקשר זה: צאצאי הגבר הנשוי מהאישה הפנויה אינם ממזרים, ואילו צאצאי האישה הנשואה הנם ממזרים [2]. מציאות החיים בחברה מתירנית יוצרת חשש מפני תקלות חמורות כאשר אנשים יבחרו לחיות חיי אישות עם בן או עם בת זוג לפני שהשתחררו מקשר הנישואין. מציאות זו עלולה לגרום, בין היתר, להולדת ילדים ממזרים.

יתר על כן, מעמד מסורבת הגט אינו שווה למעמד מסורב הגט במובן נוסף. אמנם במדינת ישראל מעמד הנשים שחל בנוגע אליהן האיסור לגרש אישה בעל כורחה [3] הושווה במידה רבה למעמד הגברים בתקופת המשנה והתלמוד [4]. הבעל והאישה מתגרשים בעל כורחם כאשר קיימת עילת גירושין המאפשרת שימוש באמצעי כפייה כדי להניעם לתת גט או לקבלו [5]. עם זאת, אין כיום, במדינת ישראל, שוויון מלא בין הגבר לאישה בנוגע לרצון הבעל לגרש או לרצון האישה להתגרש. הגבר יכול לקבל היתר נישואין ואילו האישה אינה יכולה לקבלו. על כן בנסיבות מסוימות, כגון כאשר אין אפשרות לאתר את הבעל, תיוותר האישה עגונה, ואילו הבעל, בנסיבות דומות, כשקיימת עילה לקבלת היתר נישואין, יכול לקבל היתר זה [6]. לעתים קל יותר לגבר לקבל היתר נישואין, ולאישה קשה יותר להוכיח עילת גירושין אפקטיבית, שבגינה ‘כופין’ או מחייבים לגרש [7], המאפשרת הפעלת סנקציות משמעותיות על הבעל במטרה להניעו לתת גט [8]. בנסיבות אלה מעמד הגבר החפץ לגרש או לקבל היתר זה, טוב יותר ממעמד האישה החפצה להתגרש [9].

במאמר זה נעמוד על אפשרות פתרונה של מצוקת מסורבות הגט באמצעות מזונות שהם קנס, אשר מטרתם היא השפעה על בעל סרבן גט, שעקב הלחץ הכלכלי יסכים לתת גט. מזונות אלה קרויים ‘מזונות עונשיים’ או ‘מזונות הפחדה’.

 

8. סיכום ומסקנות

 

במאמר זה הצענו כי המחוקק הישראלי יסמיך את בתי הדין הרבניים להורות כי סרבן גט יהא חייב בתשלום מזונות עונשיים, בהתאם למגבלות החלות לאור עקרונות המשפט העברי, וזאת מאחר שהסנקציות הקיימות נגד סרבני הגט כיום אינן עונות על כל הצרכים. המחוקק יסמיך את בית הדין הרבני לחייב סרבן. גט לשלם לאשתו מזונות מוגדלים ולא מופרזים כאשר דרגת פסק הדין של גירושין היא ‘כופין’ לגרש או חיוב לגרש.

חקיקה זו רצויה כיון שמוטלת עלינו חובה להעמיד לרשות בתי הדין הרבניים את מגוון הסנקציות ההולמות ביותר לצורך פתרון מצוקת מסורבות הגט.

חובה זו קיימת מנקודת המבט של המשפט הישראלי לנוכח העובדה, שללא גט האישה תהיה חייבת לבלות את שארית ימיה עם אדם שהיא קשורה עמו בקשר נישואין שאינה חפצה בו. לעתים מסורבת הגט היא אישה מבוגרת יחסית, שעדיין לא ילדה, והסירוב להתיר את קשר הנישואין שלה פוגע באפשרותה לממש את זכות ההורות שלה. אף שלילת זכות האדם לבחור כיצד ועם מי הוא ינהל את חייו היא שלילה משמעותית של חירותה וכבודה של האישה.

יתר על כן, אף מנקודת המבט של המשפט העברי, חובה להתחשב במצוקתה של מסורבת הגט החפצה להשתחרר מכבלי סרבן הגט ומואסת בבעלה.

כושר המיקוח של האישה בנושא הגט נחות מכושר המיקוח של הגבר [276]. כל צעד שיסייע בהשגת יתר שוויון בין הגבר לאישה בתחום זה יהא מכורך, ברוח הדרשה בתלמוד הבבלי: “‘משפט אחר יהיה לכם’ [277] – משפט השווה לכולכם” [278], לכן ראוי שנסייע בידי האישה באמצעות הסמכת בית דין רבני, בחוק, לחייב סרבן גט בתשלום מזונות עונשיים.