חיים-יהודה רבינוביץ “תוקפם של נישואין בעד כשר ועד פסול” שורת הדין 1 (1994) 75
“תוקפם של נישואין בעד כשר ועד פסול” חיים-יהודה רבינוביץ
א. כתבו הפוסקים, קידש בפני עדים אפילו לא אמר להם אתם עדים מקודשת ואפילו ייחד עדים יכולים אחרים שראו את המעשה להעיד. ויש לפרש בב’ אופנים. האחד שאפילו אם הראשונים פסולים נתקיימו הקידושין בעדותם של השניים ולפ”ז בנידון דידן הקידושין תופסים דמסתמא היו שם עוד עדים כשרים.
ב. יתכן לפרש באופן אחר ששם מיירי שהעדים הראשונים היו כשרים והקידושין חלו אלא שלא באו להעיד בב”ד. ולענין להעיד בב”ד הוכשרו אף העדים השניים שלא נתייחדו לכך. אבל אם היו הראשונים פסולים לא מהני עדות השניים לקיום הדבר שבזה אזלינן בתר כוונתו של המקדש שהוא בעלים על הדבר. וכן פסק אחד האחרונים.
ג. בנידון דידן י”ל שכיון שלא ידע שהעד פסול א”כ אנן סהדי שלא נתכוון להוציא את הכשרים מדין עדות שהרי כוונתו היתה שיחולו הקידושין בכשרות. וכן פסק אחד מן האחרונים. אך יש מי שחולק על כך.
ד. במקרה והבעל לא הזמין עדים אלא שהרב מסדר הקידושין הוא שהזמינם בזה בודאי י”ל שלאו כל כמיניה של הרב לפסול את העדים הכשרים שהרי הבעל יכול לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, ויש מי שנחלק על סברא זו ואין דבריו נראים.
ה. לכן בנידון דידן אי אפשר לבטל את הקידושין.