חגי איזירר “חלוקת רכוש במורדת שלא ע”פ דינא דמתיבתא” שורת הדין 1 (1994) 79
“חלוקת רכוש במורדת שלא ע”פ דינא דמתיבתא” חגי איזירר
א. במורדת מחמת מאיס עלי – נחלקו הפוסקים אם יש לבעל פירות.
ב. בספיקא דדינא יש לדון מי נחשב מוחזק בנכסים האשה המחזיקה בהם [כגון שרשומים על שמה] או הבעל.
ג. יש לתלות שאלה זו במחלוקת הרמב”ם והרמב”ן נגד שאר הראשונים באשה הטוענת על נכסים שבידה שניתנו ע”מ שאין לבעלה רשות בהם מי מהם נקרא מוחזק ונאמן.
ד. לפי אחד הטעמים שניתנו בדעת הרמב”ם יש לדון שבספיקא דדינא יודה הרמב”ם שהאשה מוחזקת, ולרמב”ן יש להסתפק בדבר.
ה. במקרה שיש ספק מיהו המוחזק אזלינן בתר רוב להכריע בספק זה, וכאן לרוב הראשונים האשה מוחזקת.
ו. יש מי שסובר שבספק קים לי מועילה טענת קים לי, אולם בנידון דידן שלבעל יש מוחזקות דינית בלבד לכ”ע יכריע הרוב את הספק.
ז. בקרקעות עדיפה חזקתו של מי שהקרקע רשומה על שמו ממי שמחזיק בפועל בקרקע.
ח. יש מי שכתב שבמורדת אפילו תוך י”ב חדש אע”פ שיש לבעל פירות אם תפסה האשה מהפירות אין מוציאין מידה. וכ”ש בנידון דידן.
ט. יש לבעל זכות למנוע מהאשה מכירת נכסים שזכותו לירש אותם, לפ”ז יש להסתפק בנידון של מורדת אם הבעל יכול לעכב מכירתה משום שהוא עדיין יורשה.
י. לסוברים שתקנת אושא שהבעל מוציא מיד הלקוחות קשורה עם זכות אכילת פירות י”ל שבמורדת למ”ד שאין לבעל פירות שוב אינו יכול לעכב.
יא. יש שכתבו שאחר י”ב חודש בטלו לדעת הרא”ש כל עניני אישות שביניהם ולפ”ז גם בטלה זכותו לעכב מכירתה.
יב. יש אומרים שתקנת אושא היא תחת קבורתה. ולפי זה לסוברים שאין למורדת זכות קבורה, א”כ בטלה גם תקנת אושא.
יג. במקום שיש ספיקות אי קיימת כאן תקנת אושא י”ל שאזלינן בתר חזקת האשה שהיא המוחזקת בפועל.
יד. בזכות ירושת הבעל – אם יש בה ספיקא דדינא – יש לצדד שהבעל לא מיקרי מוחזק.
טו. יש שפסקו שתקנת אושא נאמרה רק לענין להוציא מלקוחות לאחר מות האשה, ובספק י”ל שהלוקח כבר מוחזק מחיים.
טז. נחלקו הפוסקים אם רשאית המורדת למכור נכסים לכתחילה ואפילו למ”ד שאין לבעל פירות יש שאסרו לאשה למכור הנכסים.
יז. יש לצדד שמה שאסרו למכור היינו ע”מ לבזבז את הכסף אבל ע”מ להשקיע אותו מותר.
יח. יש שכתבו שלכתחילה לא תמכור מטעם הפקעת זכות פירות של הבעל ולפ”ז במורדת למ”ד שאין לבעל פירות, מותר למכור.
יט. יש שכתבו הטעם משום הפקעת זכות ירושת הבעל.
כ. ירושת הבעל יש בה שני דינים: 1. ירושה מדין קרוב. 2. ירושה מכח זכויות האישות. במורדת נפקעים זכויות האישות לדעת הרא”ש ונשארת רק ירושה מדין קרוב ובזה לא מצינו שיש איסור הפקעת ירושה ע”י מכירה.
כא. נחלקו בדבר האם איסור המכירה הוא על האשה, או על הלוקח, או שאין בזה איסור כלל אלא עצה טובה.
כב. בספיקות של איסור מכירה יש לצדד שאין הבעל מוחזק אולם מאידך גיסא י”ל שהאיסור שעל הלוקח קיים ואין לנו לאפשר לו לקנות מן האשה.
כג. נראה שאפשר להעביר לידי האשה את הנכסים הרשומים על שמה ולהטיל עליהם עיקול כדי למנוע את בזבוזם ואת בזבוז הכספים שיתקבלו בתמורתם.