“הפסק של הרב גורן בעניין האח והאחות אינו מחייב את בורוקובסקי” הפרדס 47(8) (1973) 30:
“הפסק של הרב גורן בעניין האח והאחות אינו מחייב את בורוקובסקי”
בית המשפט הגבוה לצדק קבע ביום ג’ פ’ תזריע, כי פסקו של הרב ש’ גורן בעניין ‘האח והאחות’ איננו מחייב את הגר אברהם בורוקובסקי ואיננו נוגע לו, ובכך הפך להחלטי צע”ת שניתן נגד הרב גורן לפני כארבעה חודשים.
פסה”ד הזה ניתן לאחר שהיועץ המשפטי הצהיר בשם הרב גורן כי פסה”ד של ‘בית הדין המיוחד’ שנתן את ההיתר לאח ולאחות לא עסק בעניינו של בורוקובסקי. נציג היועה”מ טען אתמול בבית המשפט כי החלק האופרטיבי של פסה”ד של הרב גורן לא כלל פסק נגד הגר, ולכן לא נעשתה, לדעתו, כל פגיעה בצדק הטבעי של מר בורוקובסקי.
את עתירתו הגיש אברהם בורוקובסקי לפני כארבעה חודשים, ובה תבע בין היתר כי הרב גורן יסביר מדוע לא ימציא לו את המסמכים אשר בהם קבע כי אינו יהודי, ועוד תבע העותר כי הרב גורן ינמק מדוע לא יימנע מלפרסם ברבים כי הוא אינו יהודי ומדוע לא יימנע מלהפיץ את חוות דעתו זו.
בית המשפט עסק רק בסעיף 9 לקובלנה, בו נטען כי לבורוקובסקי יש זכות טבעית להשמיע דבריו בהליך שיפוטי שהתנהל בפני הרב גורן – הליך אשר בו נעשתה קביעה העלולה לפגוע במעמדו.
פסק הדין ניתן ע”י השופטים י’ קיסטר, י’ זוסמן ו-ח’ כהן. בפסק הדין נאמר כי מכיון שהעותר לא הוזמן להשמיע את דברו בבית הדין של הרב גורן, אין פסק הדין בעניין ‘האח והאחות’ קיים מבחינתו.
בית המשפט חייב גם את הרב גורן לשלם לעותר שכר טירת עורך-דין בסך 1000 לירות ואת הוצאות המשפט.
כתב עתי”ם מציין כי בבית הדין הרבני בפתח-תקווה נמשך בימים אלה הדיון בשאלת יהדותו של בורוקובסקי. פסק הדין של בג”צ מפריד הפרדה גמורה בין דיון זה לבין הדיונים וההליכים שנערכו בשאלת האח והאחות. להחלטה זו נודעת משמעות לגבי שאלת מסירתם של המסמכים הנוגעים לאח ולאחות לידי בית הדין העוסק בעניינו של בורוקובסקי, עד כה התנגד הרב גורן למסור את המסמכים, בנימוק כי אין הבדל בין הדיון בעניין האח והאחות ובין שאלת יהדותו של בורוקובסקי.
חוגים משפטיים בכירים אמרו כי זו מכה קשה מבחינה משפטית להרב גורן, והעובדה שהוטלו עליו אישית לשאת בהוצאות טירחת עורך דין של בורוקובסקי בשיעור של אלף ל”י יש בה כדי לבטא את מורת-הרוח של השופטים מן הצורה בה התייחס לדיון. העובדה שמוכן היה לטעון דבר והיפוכו, שלגבי ‘היתר’ האח והאחות אין הוא יהודי, ואילו לגבי התביעה שנידונה בביהמ”ש טען שפסקו איננו נוגע לו – השמיטה כל בסיס הגיוני מינימלי ממערכת טיעוניו של הרב גורן.
פסה”ד שניתן בא לאחר השתלשלות עניינים ודחייה של הדיון מהשבוע שעבר, כאשר היועץ המשפטי, בתשובה לקובלנה, טען כי פסה”ד איננו נוגע לגר. ביהמ”ש ביקש לדעת אם יוכל להביא הצהרה על כך מהרב גורן. באותת ישיבה סוכם, כי אם יביא הצהרה כזו מהרב גורן, יבוא התובע על סיפוקו. היועץ המשפטי לא הביא הצהרה כזו, אך מסר משמו של הרב גורן כי בחלקו האופרטיבי של פסה”ד לא נכתב שיש פסק כלפי הגר. לאור העובדה שלא נמסרה הצהרה מוחלטת, החליט ביהמ”ש לפסוק בעצמו שאין לפסה”ד כל נגיעה לגר, אך כאשר פסק ביהמ”ש שעל הרב גורן לשלם הוצאות, קפץ נציג היועה”מ וטען: “הלא יש הסכם”!