“ה’היתר’ של הרב גורן ופסק-דינו של בית המשפט” הפרדס 47(8) (1973) 29
“ה’היתר’ של הרב גורן ופסק-דינו של בית המשפט”
החלטת בג”צ הקובעת כי פסה”ד של הרב ש’ גורן בעניין ‘האח והאחות’ איננו נוגע לגר אברהם בורוקובסקי – השמיטה את נקודת האחיזה הקטנה והאחרונה של כל מה שהרב גורן רוצה לראות בו ‘פסק’. אחרי שכל גדולי התורה וההלכה בארץ ובעולם קבעו כבר מזמן שאין לפסק זה שום אחיזה הלכתית וראו אותו כבטל ומבוטל, נאחז הרב גורן בנקודה אחת, שהמימסד המשפטי בארץ יתן לו חסות והוא יוכל, לפחות, להיתלות בזה. עתה בא פסה”ד ההחלטי של בג”צ ושלל ממנו אף נקודת-אחיזה זו. הקביעה כי אין ב’פסק’ המתיר את האח והאחות כל נגיעה למר בורוקובסקי – משמיטה גם מבחינה אזרחית ומשפטית את הבסיס היחיד להתרת האח והאחות, שהרי אם הוא יהודי – אין שום משמעות ל’היתר’. איך יכול הרב גורן לטעון שפסה”ד איננו נוגע לבורוקובסקי, והלא על ביטול גירותו ביסס את כל ההיתר, ואם פסה”ד איננו נוגע לו, אם אומנם מוכן הוא להסכים לכך שמעמדו של הגר איננו משתנה, הרי גם לדידו הוא יהודי ואזי אין שום אחיזה להתרת האח והאחות. מה איפוא מקום להמשך הודעת לשכת הרב גורן ש”פסה”ד מבוסס כולו על אדני ההלכה הצרופה”?
לא נתחדש לנו דבר לאחר פסק בג”צ מבחינה הלכתית, שהרי כבר מקובלים אנו מפי כל גדולי ההלכה בארץ ובעולם שפסה”ד הוא בטל ומבוטל. אבל, יש מקום שחוגים חילוניים וכל אותם עסקנים, שרים, עתונאים ושחקנים – שכולם צהלו והתענגו מרוב אושר, יהרהרו עתה היטב מה עומד לפניהם, על מה צהלו ועל מה שמחו כל כך. פסה”ד של בג”צ רק מערער חולייה אחת בפסה”ד של הרב גורן, הוא קובע שאין ההיתר נוגע למר בורוקובסקי. כלומר אינסטנציה משפטית עליונה ביותר של המדינה פסקה שאכן צודקת הטענה על העוול האזרחי החמור שנעשה למר בורוקובסקי, ועדיין לא נאמר דבר משפטי מחייב על כל שאר הפגיעות הפרוצדוראליות החמורות שנעשו על ידי הרב גורן, בהרכיבו בי”ד מעל לראשו של ביה”ד הרבני הגדול. בהוציאו פס”ד בשם בית-דין של תשעה אנשים, ששמונה מהם הם עדיין בבחינת נעלם, ועוד כמה נקודות חמורות ביותר. חשוב הדבר, כי לפחות עתה לאחר פרסום פסה”ד של ביהמ”ש – יתנו הללו את דעתם, אם לא לשאלה של שלימות ההלכה שאינה מעניינת אותם – הרי לפחות לשאלה של פגיעה נוראה בכל כלל של צדק אזרחי טבעי, והלא לכך, טוענים הם, רגישים הם.