תקציר “גט שהוצא בכפיה מהבעל על סמך בית הדין הרבני לערעורים בראשות הרב-הראשי לישראל ולאחר שמסר מודעא בפני עדים”

בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין יוחסין 2447/5775

 

בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין

תיק יוחסין מס’ 2447-עה

 

בפני כבוד הדיינים:

אברהם-דוב לוין – אב”ד

 

גט שהוצא בכפיה מהבעל על סמך ביה”ד לערעורים בראשות הרה”ר ולאחר שמסר מודעא בפני עדים

 

נושא הדיון

 

א’ נתבע לגט ע”י אשתו בביה”ד האיזורי בת”א בראשות הרב פרובר. ביה”ד שמע את טענות ומענות הצדדים וקבע את העובדה שאין לאשה מאיסות בבעלה, וע”כ אין על הבעל אף לא מצוה לגרשה. האשה ערערה לבית הדין הגדול לערעורים בראשות הרה”ר מצגר, וזה – למרות התגנדות הבעל לדון שם באומרו שכחסיד סטמאר אינו מכיר בסמכותו ההלכתית של ביה”ד לערעורים, המשיך לדון ולשמוע את האשה שערערה וטענה “מאיס עלי”. ביה”ד לערעורים פסק שהגם שבביה”ד האיזורי לא טענה מאיס עלי, מ”מ יש לה מאיסות בבעלה, וע”כ מצוה עליו לגרשה, ואחרי 30 יום שאינו מגרשה זה נהפך לחובה, ואח”כ לכפייה. על פי פסק זה של ביה”ד הגדול לערעורים, הוכנס הבעל לבית הסוהר וגם נתבקש לשלם ערבות כסף נדולה להבטיח שלא יברח לפני שיתן נט, והוא הובא עם ליווי שוטרים לביה”ד, ורק אחרי שנתן את הגט שוחרר לחופשי. יצויין, שבתחילה החליט ביה”ד להכניס את הבעל לבית הסוהר – על סמך ביה”ד לערעורים – משום שהבעל חופשי ומתעלל באשה כשמשאיר אותה עגונה ללא גט, ובהחלטה סופית “מבהיר” ביה”ד שהמאסר הוא בגלל ביזוי בית הדין. הבעל הכריז בביה”ד הגדול “איני מכיר בכם”, כלומר לדעתי אתם כערכאות של גויים, והגט שלכם אינו גט.

א’ מבקש להעיד שתי כתי עדים כשרים שהיו עמו בבית הסוהר, שמסר בפניהם מודעא לבטל את הגט שעומדים להוציא ממנו באונס המאסר שהוא נתון בו.

בית הדין הזמין את עדי המודעא לקיים חתימתם.

 

פסק דין מיקדמי

 

א. מסר הבעל מודעא בפני עדים, כשהוא בבית הסוהר בגלל סירובו לגט, כשעל פי הלכה אין
עליו דין כפיה, הגט בטל, ואם נשאת לאחר תצא ובניה ממזרים!

ב. ביה”ד לערעורים הוקם ב”תקנה” של הרה”ר, בנלל לחץ השלטון המנדטורי הבריטי, למרות התנגדות גדולי ישראל ודעתם הנחרצת שאין להם כה וסמכות לחדש תקנות בישראל (והכרזתו שיל הבעל בביה”ד “איני מכיר בכם” משמעותו אחת: אתם כערכאות של גויים שהגט שלכם אינו גט. והוא ביטול הגט, נוסף על המודעא שמסר בבית הסוהר).

ג. מנהג כפיה על הגיטין שנפרץ בבתי הדין שלהם בשנים האחרונות, לא נתקן מעולם ע”י הרה”ר.

ד. גם לשיטתם, לבית הדין לערעורים לא היתה סמכות לשנות את העובדה שקבע ביה”ד האיזורי, שאין לאשה מאיסות בבעלה, ופסק הדין לחיוב גט ולכפיה שנגרר משיגוי העובדות, ניתן ללא סמכות.

ה. “פסק הדין” של מאסר הבעל – כמוהו כפס”ד של ערכאות שכפה את הבעל שלא כדין, והגט בטל.

ו. גם אם בשעת נתינת הגט הכפוי, אמר הבעל שנותן הגט ברצון ומבטל כל מודעות שמסר לבטל הגט, אין אמירה זו מועילה להכשיר את הגט.

 

השאלות לדיון

 

א. מקור הסמכות של ביהיד לערעורים.

ב. סמכותו לבטל קביעה עובדתית של ביה”ד האיזורי.

ג. מסירת מודעא בגט, ואם ביטל אח”כ כל המודעות שמסר.

ד. דיין יחיד אם יכול להורות על כשרות הנט או פסלותו.

ה. עדות על מודעא בגט, האם צריכה שתהיה בפני הבעל והאשה.

 

תשובה