תקציר גט (רבני נתניה) ‏1010027/1‏ פלונית (19/03/2015): בית דין רבני אזורי החליט שאין לסדר גט פיטורין לחומרא מכיוון שלאשה נולדה בת לאחר הפירוד מהאיש

גט (רבני נתניה) ‏1010027/1‏ פלונית נ’ פלוני (19/03/2015)

 

בית הדין הרבני האזורי נתניה

תיק ‏1010027/1‏

 

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שפירא – אב”ד‏

הרב אברהם מייזלס

הרב רפאל י’ בן שמעון

 

התובעת:

פלונית (ע”י ב”כ עו”ד יוסף לוי)

נגד

הנתבע:

פלוני (ע”י ב”כ עו”ד אליהו ארביב)

 

פסק דין

 

הרב שלמה שפירא – אב”ד:

א) בפני בית הדין מונחת בקשת האשה התובעת לקביעת מעמדה האישי ולגירושין.

המבקשת התגרשה מבעלה הראשון בבית הדין בנתניה בשנת 2003.

המבקשת היא אזרחית ישראל ותושבת הארץ. בת”ז רשומה המבקשת: גרושה. וכן נכתב בה שלמבקשת בת, [ר’ פ’] ילידת 2/2/11.

הנתבע – הבעל הוא כהן אזרח ישראל, אך מתגורר בדרום אפריקה כ־25 שנה ולדבריו הוא גם אזרח דרום אפריקה.

מכיוון שהצדדים הם כהן וגרושה, הצדדים אסורים להינשא זו לזה מהתורה, ולפיכך הצדדים לא נישאו כדמו”י.

ביום 3/3/06 נישאו הצדדים זה לזו בנישואין אזרחיים.

ביום ט”ו באב תשע”ג (22.7.2013) האשה הגישה תביעה לבירור מעמדה האישי. בכתב תביעתה כתבה האשה:

“1. התובעת והנתבע, להלן: “הבעל” ו”האשה”, הם בני זוג יהודיים, אשר נישאו זל”ז בתאריך 3/3/06 בנישואין אזרחיים בדרום אפריקה. הצדדים אינם נשואים זל”ז כדת משה וישראל. האשה היא גרושה והבעל הוא כהן ויש ליתן פס”ד לגירושין באופן מידי. מנישואין אלו לא נולדו לצדדים ילדים.

2. הצדדים כבר אינם חיים יחד חמש שנים, הבעל נמצא בדרום אפריקה והאשה נמצאת בישראל.

3. אין כל קשר בין הצדדים, וכל שמבקשת האשה הוא להתגרש. ענייני הכספים הוגשו בתביעה נפרדת בבית המשפט. אין כל קשר בין הצדדים, אין יחסי אישות בין הצדדים, בשל המצב אשר נגרם כתוצאה מהתנהגות הבעל, ועל כן, מבקשת האשה להתגרש מוקדם ככל האפשר, ולסיים את הקשר האסור הזה. כאמור לעיל, הצדדים נשואים בנישואין אזרחיים ונדרשים לגט לחומרא ויפה שעה אחת קודם.”

האשה זנחה תביעתה. ביום י”ג בתשרי תשע”ה (7.10.2014) הגישה האשה תביעתה שנית.

ב) בדיון שנערך בבית הדין בכ”ג חשוון תשע”ה 16//11/14 אמרה התובעת:

“אני רשומה כנשואה ל[פלוני]. בעבר הייתי נשואה לעו”ד [א’ ג’] והתגרשתי ממנו, יש לנו ילד משותף. לאחר מכן התחתנתי עם [פלוני] אזרחית בדרא”פ ונפרדו דרכנו וכיום אני חיה עם בן זוגי [ח’ פ’], יש לנו ילדה משותפת. אנו רוצים להתחתן. אני רשומה כנשואה, נישאתי ל[פלוני] בדרום אפריקה בנישואין אזרחיים.

בית הדין: [פלוני] אזרח ישראלי?

האשה: כן, הוא מגיע לעתים לארץ לבקר את הבת שלו.

בית הדין: הגשת תביעת גירושין בדרא”פ?

האשה: לא.

בית הדין: כמה זמן חיית אתו?

האשה: זה היה לסירוגין, אבל מעולם לא בצורה סדורה, אולי 3 שנים.

שני הצדדים הסכימו שקצה דרכם.

אנו מבקשים גט במידת הצורך, הגשנו תביעה כספית רכושית בביהמ”ש בפ”ת. כעת האישה מנהלת מזה שנים זוגיות עם מר [פ’] ויש להם ילדה משותפת, ומבקשים למסד הקשר.

מדובר באדם לא פשוט עם רקע של אלימות וסמים קשים, הוא לא יבוא לפה אם ידע שיש עיכוב יציאה נגדו, אני אשאר תקועה, אני רוצה להתפטר ממנו.”

 

בית הדין הבהיר בדיון זה כדלהלן:

“את נשואה על פי החוק ואי אפשר להתיר הנישואין אלא באמצעות רשות משפטית בבית הדין בישראל או בביהמ”ש בדרא”פ. על פי החוק את נשואה. גם אם אתם לא נשואים הלכתית בלי התרת נישואין אין שום אפשרות שתינשאי לאחר.

זה לא משנה. הנישואין צריכים התרה חוקית, אנו צריכים לדעת אם נישאו בחופה, אם כן נישואין אלה צריכים התרה בגט.

עליכם להגיש תביעה לגירושין בארץ או בדרום אפריקה ולאחר מכן יקבע האם צריך לסדר גט או לא, ומה מעמדה האישי וההלכתי של האישה וילדתה.

תגישו תביעה לגירושין.”

 

בהחלטתו בסוף הדיון קבע בית הדין:

“המבקשת רשומה נשואה ב־ת.ז. לדבריה נישאה בנישואין אזרחיים בלבד.

הנישואין תקפים על פי החוק הבינלאומי ולפיכך זקוקים התרה בפני רשות משפטית בארץ או בדרא”פ (מקום עריכת הנישואין).

לאחר שתוגש תביעת גירושין יוכל בית הדין לדון במסגרת תביעה זו במעמדה האישי של המבקשת.

בית הדין מבהיר שאין אפשרות לתקן את מעמדה האישי ללא הגשת תביעת גירושין בפני רשות משפטית והתרת הנישואין על ידי רשות משפטית.

ללא פניה נוספת יסגור בית הדין את התיק בעוד 60 יום.”

 

ג) ביום א’ בכסלו תשע”ה (23.11.2014) הגישה האשה כתב תביעתה לגירושין, בתביעתה הגישה בקשה לעיכוב יציאה כנגד הנתבע. הנתבע ביקר בארץ (כנראה בא לבקר את בתו, כפי שנכתב בפרוטוקול לעיל). כשרצה לצאת מהארץ עוכב הנ”ל על ידי משטרת הגבולות. על פי הוראת בית הדין נקבע דיון למחרת לז’ טבת תשע”ה 29/12/14. הנתבע הופיע בלוויית ב”כ, בית הדין ניסה ליצור קשר טלפוני עם האשה וב”כ, ממשרד ב”כ האשה נמסר לבית הדין שב”כ לא שוהה בארץ והאשה מסרבת להופיע ללא ייצוג, לפיכך שמע בית הדין דברי הנתבע־הבעל בדיון זה, וז”ל הפרוטוקול:

“אתה אזרח ישראל?

כן. אבל אני גם אזרח דרום אפריקה ושם אני חי 25 שנה.

אלו נישואים ראשונים שלך?

לא. בפעם השנייה בכלל כומר חיתן אותי.

בפעם הראשונה נישאתי כדמו”י נישאתי ליהודייה בדרום אפריקה וגם התגרשנו בפני בית הדין בדרא”פ.

ב”כ הנתבע: גם אנו מעוניינים בגט, ולא חוסמים שום דרך.

הוא רוצה להתגרש, אבל בדרא”פ, כדי שזה יוכר גם שם,

בית הדין: אתה מסכים להתגרש?

הנתבע: כן.

ב”כ הנתבע: בזמנו הוא חתם לה על הסכם של 30 אלף ₪, ההסכם חתום, הוא שילם לה ואמר בואי נתגרש בדרא”פ, גם ככה הם היו בקושי נשואים, בסה”כ 3 שבועות הם היו ביחד,

הבעיה היא שהוא לא יכול להתגרש באופן חד צדדי בדרא”פ,

הם חושבים שהם יכולים לסחוט אותו, אנו מבחינתנו נותנים גט מיד ולא מעגנים את האישה גם לא בקשנו שלו”ב, כל מה שאנו מבקשים שתגיע לשם כדי שיכירו בגירושין.”

 

במסגרת דיון זה הבהיר בית הדין:

“לבית הדין יש סמכות על פי החוק להתיר נישואין בין נישואין אזרחים ובין נישואין דתיים לפיכך פסק דין שלנו יוכר גם על ידי הרשויות בדרא”פ.

לבית הדין סמכות, ופסק הדין מוכר ותקף בכל העולם.

בנסיבות העניין שלאישה יש ילד מגבר אחר התרת הנישואין לא צריכה להעשות ע”י גט פיטורין לחומרא אלא ע”י פסק דין שיתיר את הנישואין.

בפני בית הדין קיימת תביעת הגירושין בלבד. אין בפנינו תביעה ממונית לפיכך אין מקום שנדון בה.”

אחרי שתוארו באריכות דברי הצדדים וטענותיהם נברר העולה להלכה ולמעשה.

 

לאור כל האמור לעיל יש לקבוע:

א. הצדדים אינם נשואים כדמו”י.

ב. מכיוון שלאשה יש בת שנולדה אחרי הפירוד מהבעל, אין לסדר גט פיטורין לחומרא.

ג. בית הדין מתיר את נישואיהם של הצדדים בפסק דין זה ללא הסדרת גט פיטורין לחומרא.

ד. פס”ד זה ישמש תחליף לתעודת גירושין.

ה. אם ירצו הצדדים לקבל תעודת גירושין אזרחית, לצורך רישום הנישואין במקום נישואיהם, עליהם לפתוח תיק סידור גט, ובית הדין יוציא תעודה כמבוקש.

 

הרב אברהם מייזלס:

מצטרפים למסקנות.

 

הרב רפאל י’ בן שמעון:

מצטרפים למסקנות.

 

הוחלט כאמור לעיל.

ניתן ביום כ”ח באדר התשע”ה (19/03/2015).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *