תקציר ביטול-קידושין (רבני חיפה) 870175/4‏ פלונית (29/12/2014): בית דין רבני אזורי התיר אשת-איש להינשא בלא גט בשל מקח טעות

ביטול-קידושין (רבני חיפה) 870175/4‏ פלונית נ’ פלוני (29/12/2014)

 

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

תיק ‏870175/4‏

 

לפני כבוד הדיינים:

הרב מימון נהרי – אב”ד

הרב יוסף יגודה

הרב יצחק רפפורט

 

התובעת:

פלונית (ע”י ב”כ עו”ד אייל ווקסלר)

נגד

הנתבע:

פלוני (חסוי) (באמצעות האפוטרופוסית [ר’ כ’])

 

פסק דין

מימון נהרי:

תוכן העניינים

רקע עובדתי

שאלת אמינות המומחים

ההיבטים ההלכתיים

מחלוקת הפוסקים בדעת חכמים

ביאור דברי הגמרא בביאור המשניות

הבנת הב”ש והבית הלוי בדברי הגמרא הנ”ל

ביאור הגר”א הנקין בדברי הגמרא הללו

צל”ע בביאורו

חיזוק לסברה זו בדברי הרמב”ם והמ”מ

חיזוק נוסף מן ההיבט האיסורי של מעשה הקידושין

חיזוק נוסף לסברה זו

סברת הפוסקים האחרונים שדנו בזה להיתר

ביאור המשנה הרביעית

מה החילוק בין משנה זו למשנה הקודמת?

ביאור המאירי במשנה

הוכחה מדברי המאירי לדין היו מומים באיש ולא ידעה האשה

ביאור שיטת הב”ח

קושיה על דברי הב”ח

ביאור שיטת הבית שמואל

קושיות על שיטתו

ביאור האור גדול דברי הגמרא

ביאור החזון איש בב”ש וקושיתו

צל”ע בדבריו

יישוב דבריו על פי מה שכתב במקום אחר

ביאור הגרצ”פ פראנק בב”ש

הנפק”מ בין ביאור החזון איש לביאור הגרצ”פ בדברי הב”ש

ביאור בדעת הגרצ”פ פראנק

ביאור נוסף בב”ש לפי הגרי”ש אלישיב

דעת הב”מ והשגותיו על הב”ח והב”ש בביאור הסוגייה ולדינא

ביאור שיטת הב”ש המשווה דין מומים שבאיש למומי האשה

ביאור שיטת הרמב”ם במומים שבאשה

שיטת תוספות, הרא”ש וסייעתם בדין זה

שיטת השו”ע בדין זה

סיכום דעת הב”ש

ביאור שיטות הפוסקים האחרונים

שיטת השבות יעקב

שיטת החוות יאיר

שיטת שו”ת בית הלוי

הוכחת בית הלוי מדברי רש”י

טעמו של רש”י

הוכחה לביאור זה

שיטת העין יצחק

שיטת הגרצ”פ פראנק

שיטת מהרש”ם

שיטת הגר”י אברמבסקי

שיטת האגרות משה

שיטת הרה”ר לישראל הגר”א שפירא

שיטת מרן הגרי”ש אלישיב

שיטת מרן הראשון לציון הגר”ע יוסף

פסקי דין רבניים שדנו בעניינים דומים

סיכום צדדי ההיתר:

תגובה לדעת המיעוט

פרק א’:

שיטת הגר”א קלאצקין זצ”ל

שיטת הגרי”א הרצוג זצ”ל

פרק ב’:

שיטת הגרצ”פ פראנק זצ”ל

פרק ג’:

שיטת התשב”ץ

פרק ד’

שיטת בית הלוי

תשובתם להלכה ולמעשה של בכירי וזקני הדיינים הגאונים

חוות דעת בעניין בעל חולה-נפש

מתי פרצה המחלה

האם מחלת הסכיזופרניה היא מום גדול

נאמנות הרופאים

מקור הדין שהרופאים נאמנים

מה הטעם שהם נאמנים

סיכום הדברים

 

רקע עובדתי

לפנינו תביעת האשה מיום ו’ בתמוז תשע”ב (26.6.2012) לביטול הנישואין לנתבע.

עסקינן במקרה קשה של עגינות אשה מזה כשלוש שנים שנסיבותיו הטרגיות של מקרה שכזה לא נדונו בעבר ומפאת נדירות המקרה הספציפי הזה לא הועלתה שאלה מעין זו במפורש על שולחנם של הפוסקים, כך שאנו מוצאים עצמנו מגששים בשבילי ההלכה לדעת מה עמדתה ולחפש מזור לפתרון עגינות האשה במסגרת ההלכה.

אחלה פני בוראי שיחנני בינה השכל ודעת להבין שבילי ונבכי הלכה זו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אם יסכימו עמי עמיתיי וגדולי ישראל.

וזה החלי בעזרת החונן לאדם דעת.

נקדים תקציר עובדתי הנדרש לבירור ההלכה ולהכרעת הדין כפי העולה מהחומר הרב שבתיקים.

א. בתאריך א’ בשבט תשע”א (6.1.2011) נישאו הצדדים זל”ז כדמו”י ולהם בת קטינה ילידת כ’ בשבט תשע”ב (13.2.2012).

ב. בתאריך י”ב במרחשוון תשע”ב (9.11.2011) פתחה האשה לראשונה תיק תביעה לגירושין וכתובה.

ג. בתאריך י”ד במרחשוון תשע”ב (11.11.2011) (יומיים לאחר פתיחת התיק) ניסה הבעל לשים קץ לחייו באמצעות כריכת חבל על צווארו.

ד. הבעל נמצא ללא דופק ונשימה במצב קריטי ולאחר החייאה וטיפולים נוספים הצליחו לייצב את מצבו למצב הנקרא “צמח” או “קומה” בלשון הרפואית בו הוא נמצא עד היום.

ה. הבעל אינו בר הבנה, אין לו תקשורת עם הסובב, אינו מגיב, ומהעדכון שקיבל בית הדין מהצוות הרפואי של המוסד בו הוא נמצא עולה כי אין סיכוי בדרך הטבע שישתקם וכי הטיפול בו נועד לתחזקו שישמור על מצבו הסטטי.

ו. אם הבעל מונתה אפוטרופסית על גופו ורכושו וייצגה אותו בדיונים בבית הדין.

ז. בתאריך כ”ז בטבת תשע”ב (22.1.2012) הוגשה בקשה ע”י האשה וב”כ להקפאת הליכים בגין מצבו הרפואי.

ח. בתאריך ו’ בתמוז תשע”ב (26.6.2012) פתחה האשה וב”כ תיק תביעה לביטול נישואין נשוא הדיון.

ט. התקיימו מספר דיונים בהם נשמעו גרסאות האשה וב”כ, אם הבעל האפוטרופסית, עדים שהכירו את הבעל מהכולל, ראש הכולל ורבה של נהריה הרב מייטליס שליט”א.

כמו כן נשמעו עדויות של הפסיכיאטרית שהבעל טופל אצלה ועדות הפסיכולוגית שהצדדים נפגשו עמה.

מהעיון בכתבי התביעה עולה שעיקר טיעון האשה מתבסס על כך כי הנישואין יסודם במקח טעות, לדבריה, ההיכרות ביניהם הייתה באמצעות שידוך של קרובת משפחה של הבעל ובמהלך היכרות קצר של כחודשיים נישאו. יובהר, גם בכתב התביעה לגירושין הראשון הועלו טענות לביטול הנישואין.

י. טוענת כי בני המשפחה של הבעל הסתירו ממנה כי הבעל לוקה בנפשו. לדבריה, התברר לה כי הבעל לוקה במחלת נפש קשה ואינו יכול לקיים חיי משפחה תקינים, אינו נוהג עמה בדרך קירבה וחיבה, (בדיון שהתקיים טענה כי כמעט ולא היו יחסי אישות וכי לא היה לו זִקפה) מנותק מאשתו ומחובר לאמו, אפאטי, מתלונן כי שומע קולות מוזרים שאינו יכול להסבירם וכמו כן יש לו כאבים תכופים במרכז המצח ומצבו הכללי ירוד ודיכאוני מחד גיסא ומאידך גיסא שרוי בעודף מוגזם של מצב רוח.

יא. עוד טוענת כי יומיים לפני ראש השנה מצאה כדורים שהבעל הסתיר ממנה ולקחה אותם לבדיקה, ולאחר שהוסבר לה שזו תרופה לחולי נפש מסוג סכיזופרניה גמלה בנפשה ההחלטה להתגרש. יומיים לאחר מכן בליל ראש השנה השתולל הבעל בבית בגלל שלא היו לו את הכדורים, היא הזמינה לו משטרה ומאז עזבה את הבית לבית הוריה. כיום האשה מתגוררת בדירה שכורה.

יב. כמה חודשים לאחר הנישואין בעקבות משברים שהיו בין הצדדים הפנתה אם הבעל את הבעל לפסיכיאטרית. בנוסף הפנתה את הצדדים לטיפול זוגי אצל פסיכולוגית.

יג. התקיימו מספר פגישות שתועדו כנהוג ברישומים.

יד. מעדויות הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שטיפלו בבעל בתקופה שלפני ניסיון ההתאבדות עולה כי הבעל סבל ממחלה נפשית.

העדויות נשמעו בדלתיים סגורות והפרוטוקולים נותרו חסויים מטעמים מובנים שבית הדין מנוע מלפרטם.

מרישומים שערכה הפסיכיאטרית בעת מפגשיה עם הבעל ואמו עולה כי הבעל נטל סמים קשים בתקופת היותו נער מאחר שהרגיש שהולך להשתגע. נכנס עמוק לדת, ציינה לחוויה פסיכוטית בעברו (טרם הנישואין) וכי בעבר היו לו רעשים כמו של ציפור בראש, מחשבות אובדניות ואף ניסיון התאבדות. המליצה על טיפול תרופתי ומעקב שלאחר מכן התברר לה כי הבעל אינו נוטל את התרופות כפי שהמליצה.

טו. עוד נכתב שהבעל הודה כי לא מקיימים יחסי מין בגלל שאינו יודע איך להתנהג. בהקשר לזה, מציינת כי בשיחה טלפונית עם אם הבעל סיפרה כי האשה אמרה לה כי הבעל לא נתן להתקרב אליו (מה שמבסס את הודאת הבעל בעניין יחסי האישות וטענת האשה)

טז. עוד עולה כי מספר ימים לפני ניסיון ההתאבדות הציעה הפסיכיאטרית לבעל ואמו אשפוז אולם הם התנגדו בכל תוקף. לאור התנגדותם ציינה ברישומים כי בהיעדר סיכון מידי אין אינדיקציה לאשפוז כפוי.

יז. בית הדין קיים דיון משותף עם הפסיכיאטרית שטיפלה בבעל בנוכחות פסיכיאטר נוסף מומחה בעל שם בתחום זה. במהלך דיון ממצה זה שמע בית הדין את ההסברים שנתנה הפסיכיאטרית לרישומים שכתבה ואת חוות דעתה המקצועית, כמו כן הפסיכיאטר הנוסף ניהל עם הפסיכיאטרית דו-שיח ענייני ומקצועי, השמיע את חוות דעתו ושיתף את חברי בית הדין והפסיכיאטרית בהתרשמותו המקצועית ואף כתב חוות דעתו.

יח. מסקנת הפסיכיאטרית כי הבעל חווה סימפטומים פסיכוטיים המראים כי חלה במחלה נפשית זמן רב (עוד לפני הנישואין) קרוב לוודאי שהייתה זו מחלת הסכיזופרניה.

יט. מסקנת הפסיכיאטר בחוות הדעת לאחר ניתוח העובדות: “העובדות מעידות על מחלה פסיכוטית עם סימנים שמאפיינים מחלת נפש קשה בשם סכיזופרניה. סכיזופרניה היא מחלה קשה שמתחילה בדרך כלל בשנות ההתבגרות. חודשים ושנים לפני פרוץ עיקר המצב הפסיכוטי. המחלה מתבטאת ע”י סימנים חיוביים (דמיונות, מחשבות שווא, שמיעת קולות, מחשבות ביזריות ואי שקט) סימנים שליליים (אדישות, אפטיה, חוסר מוטיבציה) וגם ירידה בתפקוד חברתי, קוגניטיבי וכללי, כולל חוסר יכולת לתפקד כבעל לאשתו במסגרת של נישואין תקין. לאיש הזה מתוארים כמעט כל הסימנים האלו והוא כנראה מבטא את רוב הסימנים, אם לא הכול “לפי הספר” והגדרת המחלה של סכיזופרניה” (יוער כי עדותו של ראש הכולל מאששת את חוסר התפקוד של הבעל גם בלימודיו, לא היה לו חברותא ולא היה משתתף בשיעורים.)

התקבלה חוות דעת נוספת של פסיכיאטר המתמחה בתחום זה ועוסק במתן חוות דעת לבתי המשפט ולבתי הדין. בחוות הדעת שנכתבה בהסתמך על הרישומים של הפסיכיאטרית ועדותה בבית הדין, נאמר “לדעתי אין ספק שמדובר באדם החולה מבחינה נפשית.. ולכן נראה לי לקבוע את התפרצות המחלה לגיל 17” בסיכום נאמר “מר ג. כ. סבל ממחלת נפש קרוב לודאי סכיזופרניה. התפרצות המחלה היה כנראה בגיל 17.”

כ. חוות דעת זו ניתנה ללא עיון בחוות הדעת של הפסיכיאטר הקודם. (ראה על כך בתשובת שבות יעקב ח”ב סימן ע”ו.)

אם הבעל טענה כי בנה לא נטל סמים קשים וגם לא היו לו בעיות נפשיות. אולם לא התקבלה תשובה ברורה המניחה דעת בית הדין לשאלה אם כן מדוע הפנתה את בנה לפסיכיאטרית ופסיכולוגית ולא לייעוץ נישואין, כמקובל במקרים של משברים במערכת הנישואין.

כא. עוד טענה אם הבעל כי בנה לא גויס בגלל עבר פלילי. מהרישומים שנעשו ע”י הפסיכיאטרית והפסיכולוגית עולה כי הבעל סיפר להם שהוא עבר איזושהי תאונת דרכים בה נפצע ועל כן לא גויס.

כב. בית הדין בקש בצו מצה”ל את המסמכים של הבעל אולם לא קיבל תשובה, יתכן ומסיבה שצה”ל אינו כפוף לערכאה שיפוטית בעניין זה.

מחקירה ממצה שנערכה ע”י בית הדין עולה כי לא נתגלה פגם הלכתי בסידור חופה וקידושין. הטבעת נרכשה ע”י הבעל. שני עדי הקידושין כשרים ואינם קרובי משפחה למי ממשפחת הצדדים או ביניהם.

עד כאן תקציר עובדתי.

לסיכום:

מחוות הדעת של הפסיכיאטרית שטיפלה בבעל ומחוות דעת נוספת של שני מומחים בעלי שם בתחום זה שבדקו את הרישומים של הפסיכיאטרית ואת החומר שבתיק עולה כי הבעל היה חולה במחלת נפש קשה עוד לפני הנישואין שהסימפטומים שלה מצביעים על מחלת הסכיזופרניה.

הבעל נטל סמים קשים עוד במסגרת לימודיו ולאחר ששב בתשובה הפסיקם ולעיתים השתמש בסמים קלים.

האשה טוענת כי לא ידעה על כך שהבעל חולה נפש, וכי בני משפחת הבעל והשדכנית הסתירו ממנה את המידע הזה.

הצדדים נישאו לאחר היכרות קצרה באמצעות שדכנית – דודתו של הבעל.

למחלת הבעל היו השלכות על יחסי קירבה בינו לבין האשה ובמיוחד בתחום האישות שכמעט ולא היו באותה תקזופה קצרה של מספר חודשים.

לטענת האשה לא היה לו זִקפה, דבר שלא ניתן לאמתו ובפרט שנולדה להם בת.

האשה עזבה את הבית עם גילויה שהבעל סבל ממחלת נפש והגישה את כתב התביעה לביטול הנישואין בגין מקח טעות בסמוך למקרה זה.

מכאן רגליים לדבר שהאשה לא סברה ולא קיבלה את בעלה מיד כשנודע לה דבר מחלת הנפש ממנה סבל הבעל.

אם הבעל הכחישה כי הבעל סבל ממחלה נפשית.

ימים ספורים לפני ניסיון ההתאבדות ביקשה הפסיכיאטרית לאשפזו, אולם הבעל ואמו התנגדו בכל תוקף.

על פי נתונים סטטיסטיים וחוות דעת של שלושה מומחים בתחום מחלות הנפש, מחלה זו קשה במיוחד ואחוזי השיקום שלה שואפים לאפס.

עוד עולה כי כאחוז מהאוכלוסייה הכללית לוקה במחלה קשה זו ואחוזי הנשואים מהם קטן ביותר.

עוד עולה כי לא ניתן לקיים כמעט מערכת יחסים של נישואין נורמטיבית ועל דרך הכלל קיימים בעיות קשות בתקשורת זוגית הנדרשת במערכת נישואין ויש לכך השלכות קשות גם ביחסי אישות כמו במקרה זה שהבעל הודה בכך.

עוד עולה כי למעלה מארבעים אחוז מהחולים הללו מבצעים ניסיונות אובדניים שחלקם מסתיימים במוות.

מכל החומר הנ”ל עולה כי מחלה זו היא מום גדול שקשה לקיים מערכת נישואין עם אדם החולה במחלה זו.

…

מגששים אנו כעוורים באפילה, אולם כפי שהורו לנו, אין לך אלא שופט שבימיך, ומכאן בקשתי שטוחה לפני נשיא בת הדין הרבני הגדול הרה”ג יצחק יוסף שליט”א שייאות לקבל על עצמו את ההכרעה בשאלת עיגון חמורה זו ולו משפט הבכורה להתייעץ עם גדולי התורה.

ומאידך, חזקו עלי דברי מהר”י הכהן מהדו”ת סימן י”ג בשאלה של בעל שנתגלה בן בליעל ודרכו לקדש נשים במרמה שלאחר מו”מ בדברי הפוסקים כתב “שחובה עלינו לעשות כל הטצדקאות ולבקש היתרים מתחת מעבי האדמה, וממעל לרקיע, אשר יהיה להם יסוד ושורש בתורתינו הקדושה, למען יקרא דרור להאשה האומללה הזאת.”

אשר על כן הנני מעביר את פסק דין זה לעיונו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הראשון לציון הרה”ג יצחק יוסף שליט”א.

לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקובי התברר שנשיא בית הדין הרבני הגדול אינו יכול לאשר את פסק הדין ללא פנייה לבית הדין הגדול כמקובל.

אשר על כן הוצע כי בית הדין יוציא את פסק הדין ובו ייאמר כי הוא בתוקף לאחר אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול.
ואכן כך נעשה מינאי זעירא דמן חברייא המצפה לישועת ה’.

לדעתי אסור אף להעלות על הדעת לזכות לאישה גט מהבעל מאחר שאין בגט זה ממש כפי שכבר כתבתי בנימוקים שנשלחו לבית הדין בצפת [נימוקים נוספים יצורפו בהמשך].

 

יצחק רפפורט

לאחר שנשאנו ונתננו בסוגיא החמורה שבפנינו, הן בבירור המציאות מהפן הרפואי המציאותי ובירורו מהפן ההלכתי, ועסקנו רבות במשא ומתן בדעות הפוסקים והסוגיות בצדדים ובצדדי הצדדים על כן גם אנו מצטרף למסקנת האב”ד מימון נהרי שליט”א להתיר האי איתתא בלא גט פיטורין לכל גבר דיתיצביין.

וזאת לאחר דעתם צירופם וחוו”ד של גדולי וזקני הדיינים שבדור הגאונים הרב חיים גדליה צימבליסט שליט”א, הרב בנימין בארי שליט”א הרב חגי איזירר שליט”א הרב אברהם חיים שרמן שליט”א והרב שלמה פישר שליט”א, ובכפוף להסכמת בית הדין גדול וכל זאת כי היכי דלמטיין שיבא מכשורא.

ואבוא בראשי פרקים אחר דבריו הערוכים בטוטו”ד של כבוד האב”ד שליט”א ואציין למסקנת טעמי להתיר בנידון דידן בלא גט ומטעם מקח טעות.

…

מכל הני טעמי דעתי להצטרף כיהודה ועוד לקרא ולקבוע שהנישואין בטלים מעיקרם.

דעת ידידי הרה”ג יוסף יגודה שלט”א לזכות מהבעל גט לאישה כפי שהעלו ועשו מעשה בבית הדין בצפת – לדעתי ישתקע הדבר ולא יעלה על דל שפתיים אף לא לרווחה דמילתא או מהיות טוב.

זאת מאחר שגירושין אלו הינן גירושין בחספא בעלמא ואין על הגט שם גט כלל. וכבר נשאנו ונתננו בדבר עם הרה”ג אוריאל לביא שליט”א ובפסק הדין המנומק מבית הדין בצפת התייחס לחלק מן הדברים וענה תשובות שאינן מספקות כלל.

וממה שהורה הגרצ”פ פראנק בשו”ת הר צבי אה”ע סי’ צח מהיות טוב לזכות גט נראה כי טעמו ונימוקו שלא יצא שם שמפקיעים קידושין על ידי ביטול גרות בהעדר קבלת מצוות כמו שהורו הרבנים הראשיים לארץ ישראל זצ”ל במכתבם לארגנטינה. ויתר על כן, לאחר שנמצא בכתבים ופסקים של הגרא”י הרצוג שבנידון שהיה בפני הרב פראנק היה ספק גילוי רצון לגרש אין מקום להסתמך על תשובה זו בנדון דידן כלל, כפי שהביא האב”ד בתגובתו.

וכאן ממה שנצרף מתן חספא בעלמא אדרבא תצא תקלה למקום אחר שיאמרו שיש בו ממש ולכן אין בכך מהיות טוב כלל.
ועל כן אף לדעתי אסור לצרף זכוי גט שאין בו לדעתי ממש וזאת שלא תצא תקלה למקום אחר.[נימוקים להאי מילתא יצורפו בהמשך].

 

יוסף יגודה

נוסף על יסודות ההיתר שפורטו בנימוקים, יש להוסיף ולכתוב גט בתורת שליחות וזכיה בעד הבעל ולמסור את הגט בתורת שליחות וזכיה של הבעל ליד האשה, כמבואר בספר מלואי אבן סימן כ”ט ועי”ע שו”ת הר צבי אבן העזר סימן צח. אבאר את דברי בקצרה ובלשון זהירה ולא לשון התנצחות כדי לא לבוא לכלל טעות. לאחר שיסודות הסוגיה התפרשו בהרחבה בנימוקי אב”ד הרה”ג הרב נהרי שליט”א שהרחיב והציג את צדדי השאלה ההלכתית והמקורות הנוגעים בענין.

…

לא באתי אלא לומר שמן הראוי לצרף להיתר מה דאפשר, במיוחד בנידון דידן שהבחנת החולי נעשתה רק לאחר הנישואין.

על פי המבואר בספר מלואי אבן סימן כ”ט על מקרה הדומה לנידון דידן ואף יותר ברור להיתר מצד תוקף החולי, מיאן לבטל הקידושין והמליץ לשואל להסתמך על זיכוי גט כאמור לעיל, ועי”ע בספר שרידי אש חלק ג’ סי’ כה פרק שני ושו”ת הר צבי אבן העזר סימן צח. ועיין עוד אריכות דברים בפסק דין מבית הדין בצפת בתיק 861974/2.

 

מימון נהרי:

תגובה לדעת המיעוט

עמיתי הרה”ג יוסף יגודה כתב “נוסף על יסודות ההיתר שפורטו בנימוקיי (לביטול הנישואין מדין מקח טעות מ.נ.) יש להוסיף ולכתוב גט בתורת שליחות וזכייה בעד הבעל ולמסור את הגט בתורת שליחות וזכייה של הבעל לידי האשה, כפי שהורה הגר”א קלאצקין בספרו מילואי אבן סימן כ”ט, ועי”ע שו”ת הר צבי אה”ע סימן צ”ח. והוסיף לציין שבנימוקיי הוזכרו אף שיטות הסוברים שאין להתיר קידושי אשה מחמת מום על יסוד הסברא שבאשה אמרינן טב למיתב טן דו ואין טענת מקח טעות, ה”ה השבות יעקב ועוד רבים.

ועיין בשו”ת תשב”ץ סימן א’ שלא רצה לדון ביטול קידושין במי שאין לו גבורת אנשים מסיבות שונות.

עוד הוסיף שיש הסוברים שאף במומים גדולים בבעל אין לפטרה בלי גט וציטט קטע מדברי בעל הבית הלוי. ולבסוף ציין לעיין אריכות דברים בעניין זיכוי גט בפסק הדין של בית הדין בצפת.

עד כאן עיקרי דבריו.

מאחר שלא הייתי מעוניין לעכב את פסק הדין, שמרתי לעצמי את הזכות לתגובה על ההשגות הנ”ל כפי שציינתי בסיום נימוקי פסק הדין.

להלן תגובתי על הדברים הללו.

לתועלת המעיינים אציין במאמר המוסגר באותיות מוקטנות את הביאור לדברי הפוסקים שציטטתי.

…

עד כאן תגובתי הקצרה להשגות עמיתי.

באשר למה שבקש שנעיין בפסק הדין דצפת שם הרחיבו בביאור רעיון זה, אכן עיינתי, ולאחר העיון בפסק הדין שוכנעתי עוד יותר שרעיון זה הוא הבל ורעות רוח ללא יסודות הלכתיים ושוב חוזר אני בצער ומציין כי הוא נשען על ציטוטי קטעים מסוימים ונשמטו ממנו קטעים רלוונטיים.

זאת ועוד, לצערי הרב לא מצאתי בעיוני בו מענה לתגובה שכתבתי במו”מ שהיה בין חברי בית הדין דצפת לביני.

אציין כי לפני למעלה משנה התקיים מו”מ הלכתי בעניין זה, כתבתי את עיקרי דבריו בקונטרס נפרד ואת עמדתי בנושא זה של זיכוי גט בהרחבה, אלא שלאחר העיון בפסק הדין דצפת נוספו לי עוד דברים לכתוב הדורשים תגובה נפרדת. אשר על כן אצרפם כנימוקים מורחבים במועד אחר, ובו אביע בעז”ה את התייחסותי לרעיון זה של זיכוי גט הכולל תגובה לפסק הדין דצפת, וכל זאת במסגרת נימוקיי לפסק הדין בהרכב דנן שבו כתבתי שיש לדחות את עמדת עמיתי לעשות זיכוי גט בנוסף לנימוקיי בגדר של “מהיות טוב.”

אני טרם אכלה לדבר, אוסיף ואבהיר לבל יטעו בכוונתי וכדי למנוע משועלים קטנים לחבל באהבה וההערכה הקיימת ביננו, שאין בדברים הללו חלילה להמעיט בכבוד מעלתו וכ”ש שלא לפסול פסק דין של בית דין אחר, וכל כוונתי היא אך ורק להעמיד את האמת על תילה לברר מקחן של גדולי הפוסקים, ועל כגון דא נאה ויאה מה שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וההערכה לאישיותך “והאמת והשלום אהבו” וכאן אשבית קולמוסי לעת עתה.

 

תשובתם להלכה ולמעשה של בכירי וזקני הדיינים הגאונים

הרב בנימין בארי שלט”א, הרב חגי איזירר שליט”א, הרב אברהם חיים שרמן שליט”א, הרב שלמה פישר שליט”א, הרב חיים גדליה צימבליסט שליט”א

 

בנימין בארי:

חוות דעת בעניין בעל חולה-נפש

הרה”ג מימון נהרי שליט”א אב”ד בת”א ובחיפה שלח לי הצעה לפסק-דין בעניין קידושי טעות של בעל חולה נפש שכיום בעקבות נסיון התאבדות הפך לצמח, ודעתו שיש בסיס לקבוע שהיה כאן מקח טעות.

יחד עם זאת לא רצה לפסוק הלכה בעניין חמור כ”כ, ולכן בקש ממני (ומדיינים נוספים) לחוות דעתי על המקרה הנדון.

פסק הדין שכתב הרה”ג מימון נהרי שליט”א בנוי לתפארה, מקיף, נרחב ויסודי, כיד ה’ הטובה עליו, בסברה ישרה, בבהירות ובניתוח מעמיק. ובכך תרם תרומה גדולה וייחודית לבירור נושא חמור כל-כך.

הואיל ומדובר בעגינות קשה מאד ראיתי את עצמי מחוייב להיכנס לעובי הקורה. שוחחתי על כך בהרחבה עם הגאון הרב צימבליסט שליט”א ועם הגאון הרב חגי איזירר שליט”א, ויחד ליבנו את העניין, חוות הדעת דלהלן היא על דעתם של של הדיינים הגאונים הנ”ל ובהסכמתם המלאה.

…

סיכום הדברים

הבאנו לעיל כמה דעות מגדולי הפוסקים ובראשם העין יצחק שאם לא ידעה על המום הגדול של בעלה מדאורייתא יש כאן מקח טעות והבאנו הרבה דעות וביניהם מה”אגרות משה” ו”הר צבי” שבמקום עיגון גדול יש להתירה אפי’ בלא גט.

והנה גם אם היה מדובר בחשש של אשת איש מדאורייתא, גם אז במקום עיגון חמור כ”כ היה מקום להסתמך על שיטת יחידים, וכפי שכתבו הפוסקים, (ועי’ יביע אומר ח”ט סי’ ל”ו אות י’) אבל גם אם היה מקום לחשוש כאשר מדובר באשת איש מדאורייתא, הרי כפי שהבאנו לעיל, הרבה פוסקים ובראשם העין יצחק, סוברים, שמדאורייתא בודאי היא מותרת, וכן דעת בית הלוי ועוד פוסקים. וא”כ רשאים אנו במקום עיגון חמור כ”כ להסתמך לענ”ד על האור זרוע, על מהרש”ם, על האגרות משה ועל הגרצ”פ פראנק, ולהתיר את האשה גם ללא גט. והנני מסכים מהנימוקים שכתבתי עם פסק דינו של אב”ד הרה”ג מימון נהרי שליט”א.
כפי שכתבתי בתחילת הדברים פס”ד זה הוא על דעתם של הגר”ח צימבליסט שליט”א ושל הגר”ח איזירר שליט”א. בלעדי הסכמתם דברי בטלים ואין לסמוך עליהם בשום אופן למעשה.

 

חגי איזירר:

מצטרף לפסק הדין ולחוות הדעת.

 

אברהם שרמן:

מצטרף ומסכים לפסק הדין בהתאם לנסיבות המיוחדות שקיימות.

 

שלמה פישר:

גם אני מצטרף.

 

חיים גדליה צימבליסט:

הנני מצטרף לדברי הרבנים הגאונים שליט”א להתיר את האשה דנן מדין קידושי טעות בהסתמך על פסקם של רבותינו נ”ע הגרצ”פ פרנק זצ”ל והגאון רמ”פ זצ”ל, וזה במקום עיגון גדול כמו בנדוננו.

 

לאחר שהתקבל פסק הדין של הבית הדין הגדול בתיק 996047/2 – בהרכב הרבנים הגאונים הנשיא הראשון לציון הרב הראשי לישראל רבי יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל רבי דוד לאו והרב ציון אלגרבלי – בו הוא אישר את החלטת בית דין דנן מיום ט”ו באב תשע”ד (11.08.2014), מחליט בית הדין כי במקום עיגון חמור כבנידון דידן, בצירוף דעתם של בכירי וזקני הדיינים שליט”א הרבנים הגאונים – הרב בנימין בארי, הרב חגי איזירר, הרב אברהם חיים שרמן, הרב שלמה פישר, הרב חיים גדלי’ה צימבליסט – ולאור חוות דעתו של דיין בית הדין הרבני הגדול הרה”ג ציון בוארון שליט”א, נישואי המבקשת גב’ [פלונית] למר [פלוני] בטלים מעיקרם מדין מקח טעות ואינה זקוקה לגט פיטורין כדי להיות מותרת להינשא לכל גבר דיתיצביין.

 

לאור האמור פוסק בית הדין כדלקמן:

א. נישואי המבקשת גב’ [פלונית] והמשיב מר [פלוני] בטלים מעיקרם והם מותרים להינשא לכל אדם כדמו”י.

ב. על פי סעיף 16 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ”ה-1965, יועבר פסק דין זה – המצהיר על שינוי במעמדם האישי ובפרטי הרישום של מר [פלוני] וגב’ [פלונית] – לפקיד הרישום הראשי ברשות האוכלוסין וההגירה כדי לשנות את הרישום במרשם האוכלוסין מנשוי ונשואה לרווק ורווקה בהתאם.

ג. מותר לפרסם את פסק הדין והנימוקים ללא פרטים מזהים.

ניתן ביום ז’ בטבת התשע”ה (29/12/2014).