תקציר בד”מ 140/16 הרב לבנון (05/03/2017): בית דין למשמעת עובדי מדינה גזר נזיפה חמורה בשל התבטאויות רב מועצה דתית בגין התבטאויות כלפי הציבור הערבי בישראל

בד”מ 140/16 נציב שירות המדינה נ’ הרב לבנון (05/03/2017)

 

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בד”מ 140/16

 

בפני:

עו”ד אורי כהן – יו”ר מותב

גב’ רחל פנצר – חבר מותב

גב’ רחל קליינפלד – חבר מותב

 

המאשים:

נציב שירות המדינה

הנאשם:

הרב אלייקים לבנון

 

ב”כ התובע:

עו”ד אשרת הרבסט

ב”כ הנאשם:

עו”ד איתן להמן

נציג המשרד:

גב’ אופירה מדמוני

 

גזר-דין

 

1 .הנאשם אלקיים לבנון, רב הישוב אלון מורה, הורשע על ידינו ביום 27/02/2007, על פי  הודאתו ובמסגרתו של הסדר טיעון, בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(2) ו- (3) לחוק שירות המדינה (משמעת), ה’תשכ”ג-1963 (להלן – “החוק“).

2 .הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, לפיהן בשתי הזדמנויות, במועדים 06/04/2016 ו- 10/11/2016, התראיין ברשתות רדיו שונות והתבטא בהתבטאויות מכלילות ופוגעניות כלפי הציבור הערבי בישראל. בהתבטאויות אלה היה משום הבעת דעות קדומות ופגיעה ברגשות הציבור הערבי בישראל.

 

הסדר טיעון

 

3. באי כוח הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו, בכפוף להודאתו של הנאשם ולהרשעתו  בדין, יעתרו בהסכמה להטיל עליו אמצעי משמעת של נזיפה חמורה.

4 .להלן טיעוני הצדדים לכיבודו של הסדר הטיעון:

 

א. טיעוני התביעה

1) בצד מעמדו הדתי של הנאשם כרב, מורה דרך הלכתי ורוחני, הוא עובד מדינה המועסק כרב במועצה הדתית שומרון.

2) מעמדו כעובד מדינה מחייב אותו בשמירה על כללים המחייבים עובדי מדינה. בהתבטאויות המכלילות והפוגעניות כלפי הציבור בישראל, קיימת  התנהגות בלתי הולמת עובד מדינה ובוודאי שלא במעמדו כרב.

3) חשוב כי יועבר מסר לאנשי דת לנהוג בזהירות ולשקול מילותיהם בקפידה, וזאת בשל ההשפעה הרבה שיש לדבריהם על קהלים רחבים.

4) הדבר נכון שבעתיים בעתות משבר, המחייבות איפוק וריסון שכן דווקא בתקופות כאלה יש למילים המושמעות פוטנציאל השפעה רחב יותר.

5) התביעה הגיעה להסדר הטיעון מתוך הבנה כי ההודאה של הנאשם בכתב התובענה דנן אינה עניין של מה בכך, וכי לעצם הרשעתו משקל כבד.

6) התביעה מודעת לקושי ולמורכבות הכרוך בתפקידיהם של אנשי דת, אשר  מחד מחויבים בהבעת דעות ועמדות ומאידך כפופים לכללים המחייבים בשירות המדינה.

 

ב. עמדת המשרד

הסדר הטיעון מקובל על המשרד.

 

ג. טיעוני ההגנה

1) בהגעה להסדר טיעון נחסך מבית הדין עיסוק בשאלות משפטיות לא  פשוטות, באשר ליחס בין חופש הביטוי לבין פגיעה פוטנציאלית ברגשות הציבור, ובאשר לייחוד תפקידו של רב. בנוסף התייתר הדיון בשאלות של אכיפה בררנית.

2) עם זאת הנאשם מכיר בכך שזאת חובתו לברור את דבריו ולומר אותם בזהירות, ולכן הודה באשמה המיוחסת לו.

3) בדברים שהושמעו על ידו לא הייתה כוונה לפגוע, והתביעה לא טענה  לפליליות של המעשים. אחד הראיונות ניתן בנסיבות לא פשוטות, אחרי פיגוע קשה בישובו של הרב. הדברים נאמרו כסוג של זעקה.

 

ד. דבר הנאשם

1) מכהן בתפקידו כ- 29 שנה, במהלכן השמיע התבטאויות שונות ומעולם לא הוזהר.

2) מצטער על ההתבטאויות ולהבא בוודאי שיזהר.

 

דיון

 

5. לאחר שבאי בפנינו טיעוני הצדדים החלטנו לכבד את הסדר הטיעון, הגם שהוא  מקל במידה מסוימת עם הנאשם. דבריו של הנאשם פגעו ברגשות הציבור הערבי ובמרקם העדין שבין האוכלוסיות השונות בארץ. הפוטנציאל ההרסני שבהם אינו טעון הוכחה. לעבירות שנעברו היבט ציבורי רחב, בעיקר מעצם ביצוען ע”י הנאשם אשר לו סמכות תורנית והלכתית כרב. מנגד, נתנו דעתנו על קבלת האחריות מצד הנאשם, על הבעת צערו על אותן התבטאויות ועל ההבטחות כי יזהר בלשונו בעתיד. לפיכך, ובשקלול הדברים, דעתנו היא כי ניתן לכבד את הסדר הטיעון, אשר בנסיבות העניין עונה על התכליות המניעתית וההרתעתיות של הדין המשמעתי.

 

סוף דבר

 

6. לאור כיבודו של הסדר הטיעון יוטל על הנאשם אמצעי משמעת של נזיפה חמורה.  הודעה על כיבודו של הסדר הטיעון ניתנה ביום 27/02/2017.

 

גזר הדין המפורט והמנומק ניתן בהעדר הצדדים ביום 05/03/2017 – ז’ באדר ה’תשע”ז – ויימסר  להם באמצעות הדואר האלקטרוני והדואר הרגיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.