בג”צ 89/52 לוי נ’ יו”ר ההוצל”פ ירושלים, פד”י ו (1952) 1264
בג”צ 89/52
גבירה לוי
נגד
יו”ר משרד ההוצל”פ ירושלים ודוד לוי
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
[21/04/1952]
לפני השופטים אולשן, זילברג, ויתקון
חוק ההוצאה לפועל הזמני, 1914, סעיף 46 – פסק-דין של בית-הדין הרבני, להחזרת בנות מאביהן לאמן, שלא בוצע מחמת סירובן של הנערות ועקב סירובו של יו”ר משרד ההוצאה-לפועל, להשתמש בכוח נגד הנערות שאינן צד בפסק-הדין – אין בית-המשפט הגבוה לצדק יכול להורות ליו”ר ההוצאה לפועל לנהוג אחרת במקרה שהיו”ר אינו מוצא לנכון להשתמש בכוח להחזרת ילד – זוהי אחת מ”הסיבות ההכרחיות שאין בכוחו (של היו”ר) לדחותן” הנזכרות בסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל הזמני, 1914.
בקשה למתן צו-על-תנאי, הדורש מאת המשיב השני לבוא וליתן טעם: מדוע לא ימסור למבקשת את שתי הבנות, שלומית ולאה, מסירה של ממש, ומדוע לא יימנע מלהחזיקן בביתו תוך 4 החדשים הנזכרים בפסק; והדורש מהמשיב הראשון לבוא וליתן טעם מדוע לא ימסור את הילדות למבקשת באמצעות פקידי ההוצל”פ, ו/או מדוע לא יצווה לאסור את המשיב השני עד אשר ימסור את הילדות, מסירה של ממש, למבקשת. ומדוץ לא יימנע מלהחזיק את הבנות בביתו במשך 4 חודשי הפסק. הבקשה נדחחה.
גורלי – בשם המבקשת
ניתן היום, כו ניסן ה’תשי”ב (21/04/1952).