תקציר בג”צ 8030/03 סמוילוב (01/07/2004): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטת משרד הפנים לא ליתן זכאות לחוק השבות לבן-זוגו של יהודי אשר הם בהליכי גירושין

בג”צ 8030/03 סמוילוב נ’ משרד הפנים, פ”ד נח(6) (2004) 115

 

בג”צ 8030/03

1. לדה סמוילוב

2. אלכסיי סמוילוב

נגד

1. משרד הפנים

2. מנהל מינהל האוכלוסין

3. קונסטנטין שמקוב

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[01/07/2004]

לפני השופטים מ’ חשין, ד’ ביניש, א’ א’ לוי

 

המשיב 3 (להלן – המשיב) הוא יהודי שעלה לישראל מרוסיה וזכה באזרחות מכוח שבות. המשיב עלה בגפו, כאשר אשתו, העותרת 1 ,שאינה יהודייה, ובנה, העותר 2, שהמשיב אימץ, נשארו ברוסיה. העותרים הגיעו לישראל על יסוד אשרת תייר שהוצאה להם ללא מעורבותו של המשיב. העותרים ביקשו כי תינתן להם אשרת עולה ואזרחות ישראלית כבני משפחתו של המשיב, מכוח סעיף 4א לחוק השבות, ה’תש”י־1950 .רשויות משרד הפנים סירבו לבקשה לאחר שנודע להם כי המשיב והעותרת מצויים בהליכי גירושין וחיים בנפרד וכי המשיב הגיש בקשה ברוסיה לביטול אימוצו של העותר. מכאן העתירה. העותרים טוענים, בין היתר, כי בעת העלייה היו בני משפחתו של יהודי לצורך סעיף 4א וכי פירוק התא המשפחתי חל רק לאחר הגעתם לישראל.

בית-המשפט העליון פסק:

(1) הוראת סעיף 4א לחוק השבות נועדה להוות כלי עזר להגשמת תכליתו העיקרית של חוק השבות – לעודד יהודים החיים מחוץ לישראל ולאפשר להם ככל הניתן לעלות לישראל. על-כן, יש לפרשו בדרך שתבטיח כי יהודים שנישאו בנישואיי תערובת לא יירתעו מהגשמת זכותם לעלות לישראל, ולא מעבר לכך (120ד – ה, 121ז – 122א, ז – 123א).

(2) קשרי המשפחה האמורים בסעיף מייסדים עצמם על קיומו של תא משפחתי אמיתי, ותכליתם היא לסלול דרך לפני יהודי המבקש לעלות ארצה עם בני משפחתו. לפיכך בהתפרק התא המשפחתי – בין משום שבני-הזוג חיים בנפרד ולא עוד כזוג, בין משום שמנהלים הם הליכי גירושין, בין משום שמתנהל הליך לביטול אימוץ שנעשה – לא מתקיימת התכלית שביסוד סעיף 4א, וההוראה המקנה לבני משפחתו של יהודי זכות לעלות ארצה לא תחול על בני המשפחה הלא יהודים של היהודי. זאת, אף אם פורמאלית נותרו אלה בני משפחתו של יהודי, למשל, משום שהליך הגירושין טרם נסתיים (122ז – 123ב, ה-ז).

(3) במקרה דנן, התא המשפחתי שנמנו עליו המשיב והעותרים נתפרק. פירוק זה אירע מבחינה מהותית עוד בטרם עלה המשיב לישראל, אולם גם אם היה נקבע אחרת, הפירוק אירע מיד בסמוך לאחר הגיעם של העותרים לישראל. בנסיבות אלו, אין העותרים יכולים לחסות תחת כנפיה של הוראת סעיף 4א לחוק השבות (124ג-ד).

 

עתירה למתן צו-על-תנאי. העתירה נדחתה.

 

איליה וייסברג – בשם העותרים;

יובל רויטמן, עוזר לפרקליטת המדינה – בשם המשיבים.

 

היום, יב תמוז ה’תשס”ד (01/07/2004).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *