תקציר בג”צ 8/48 גליקסברג (07/02/1949): בית משפט עליון פסק שלא לאכוף החלטת בית דין רבני בשל חוסר סמכות

בג”צ 8/48 גליקסברג נ’ יו”ר משרד ההוצאה לפועל תל אביב, פד”י ב (1949) 168

 

בג”צ 8/48

שלמה גליקסברג

נגד

יו”ר משרד ההוצאה-לפועל תל-אביב

 

בבית-המשפט העלית בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[07/02/1949, 15/12/1948, 30/11/1948, 29/11/1948, 22/11/1948, 01/08/1948]

לפני הנשיא (זמורה), והשופטים אסף, אולשן

 

תביעת מזונות ופירוד בבית-דין רבני – סמכות שיפוטו של בית-הדין הרבני – נתין זר – הסכמה לשיפוט – חברות בכנסת ישראל.

בית-הדין הרבני מוכר בחוק כבית-דין של חברי כנסת ישראל בלבד – בעניני אישות, פרט לעניינים המפורטים בסימן 53(1) הנ”ל, מותנית סמכות בית-הדין הרבני בהסכמת כל הצדדים – בעניני אישות של נתין זר, נתונה הסמכות בידי בית-המשפט המחוזי – היה הנתין הזר חבר בכנסת ישראל, יכול הוא להסכים לשיפוט בית-הדין הרבני, פרט לעניני התרת נישואים – חשוב שבית-הדין הדתי יברר, ביומתו הוא, אם יש לו הסמכות לדון בענין המובא לפניו – מוטב שההסכמה, הדרושה לפי החוק, תינתן בכתב, אם כי החוק אינו פוסל גם הסכמה שניתנה בעל-פה או אפילו ניתנה מכללא ולא במפורש – בהעדר הסכמה מפורשת צריכה התנהגות בעל-הדין להיות כזו, שהמסקנה שהסכים לשיפוט מתבקשת מאליה – הצהרה הכלולה בסופם הבקשה לסידור נישואים, לפיה מסכימים בני-הזוג מראש לשיפוט בית-הוץ הרבני, בכל סכסוכי אישות שיתעוררו ביניהם בעתיד, אין די בה כדי לשמע הסכמה לסמכות – היענות בעל-דין מתוך דרך-ארץ לבית-הדין, אין רואים בה הסכמה לסמכות – מקום שאחד מבעלי-הדין איננו חבר בכנסת ישראל, אין בית-הדין יכול להיזקק לתביעה אף אם הסכים לשיפוטו – יש להבדיל בין יהודים ובין בני עדות אחרות בשאלת סמכות השיפוט של בית-הדין הדתי, באשר חברות בכנסת ישראל נקבעת על-פי רישום בפנקס מיוחד בעוד שחברות בעדה דתית אחרת נקבעת על-פי ההשתייכות לאותה דת – סידור נישואים במשרדי הרבנות אינו כרוך בחברות בכנסת ישראל – אין לאמור כי זוג הפונה למשרד הרבנות או לרב בדבר סידור הקידושין, מקבל על עצמו על-ידי כך את השיפוט הרבני בכל סכסוך שיתהווה בעתיד – טענה בענין הסמכות, אפשר לטענה בכל שלב של הדיון ואף בפני יו”ר ההוצאה-לפועל ובית-המשפט הגבוה לצדק – פסק דין של בית-דין רבני שניתן ללא סמכות הוא מחוסר תוקף, בין שהוא ארעי בין שהוא החלטי – אי-אפשר להוציא לפועל ארעי בדבר תשלום מזונות ברגע שנקבע כי בית-הדין פעל ללא סמכות.

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום כה תמוז ה’תש”ח (01/08/1948), המכוון למשיב מס’ 1 והדורש ממנו לבוא וליתן טעם: מדוע לא יימנע מלהוציא לפועל את פסק-הדין שניתן על-ידי בית-הדין הרבני, תל-אביב, ביום טז חשוון ה’תש”ח, שנמסר למשרד ההוצאה-לפועל, תל-אביב, לפי תיק מס’ 285/47, על-פיו נדרש המבקש לשלם את הסך 90.120 לא”י. הצו-על-תנאי נעשה החלטי.

פרנקל – בשם המבקש;

פולונסקי – בשם המשיבה מס׳ 2 (פרידה גליקסברג).

 

ניתן היום, ח בשבט ה’תש”ט (07/02/1949).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.