בג”צ 754/83 רנקין נ’ שר הפנים, פד”י לח(4) 113 (1984)
בג”צ 754/83
1. כריסטופר-מרק רנקין
2. פיליפ דיילי
נגד
1. שר הפנים
2. פקיד מרשם האוכלוסין
בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
[29.1.84, 16.11.84]
לפני השופטים א’ ברק, ש’ לוין, א’ גולדברג
העותרים, אזרחי ארצות-הברית, ביקשו לשחק כדורסל בקבוצה, שעל-פי תקנון האיגוד לכדורסל בישראל רשאית לשתף בשירותיה אך ורק שחקנים בעלי אזרחות ישראלית. כדי לזכות באזרחות ישראלית נשאו העותרים בקפריסין נשים יהודיות בנישואין פיקטיביים. בקשת העותרים לרכישת אזרחות ישראלית ולרישום נישואיהם במרשם אוכלוסין נענתה על-ידי המשיבים בשלילה, בשל הפיקטיביות שבנישואין. מכאן העתירה. בין היתר, טענו העותרים להפלייתם לרעה לעומת שחקני כדורסל אחרים, שהתאזרחו בעבר על- ידי נישואין פיקטיביים לנשים יהודיות.
בית המשפט הגבוה לצדק פסק:
א.
(1) כוחה של הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות, ה’תשי”ב-1952, הוא, כי בן- זוג יכול לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים המיוחדים, הקבועים בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. אין כוחה של הוראה זו לבטל את הצורך בשיקול-דעתו של המשיב 1 על-פי סעיף 5(ב) לחוק האזרחות.
(2) שיקול הדעת, אם להעניק אזרחות לבן-זוג של אזרח ישראלי, הוא שיקול-דעת מינהלי רגיל, וחלות עליו הוראותיו המהותיות והדיוניות של המשפט המינהלי באשר לשימוש בשיקול-דעת מינהלי.
ב.
(1) הענקת אזרחות היא מעשה בעל חשיבות רבה. האזרחות יוצרת קשר משפטי נמשך בין אדם לבין מדינתו. לקשר זה חשיבות בתחומי משפט נרחבים, הן מבחינת המשפט הבינלאומי והן מבחינת המשפט המדינתי. יש בה באזרחות כדי להטיל חובות על המדינה ביחסי החוץ שלה. מבחינת האזרח עצמו, יש בה כדי ליתן לו זכויות, להעניק לו כוחות, להטיל עליו חובות ולהכיר בחסינותו בעניינים שונים ומגוונים. אזרחות מקפלת בתוכה נאמנות, והיא פרושה בתחומי המדינה ומחוצה לה.
(2) מצב דברים זה מחייב, מעצם טבעו, כי מעשה ההתאזרחות ייעשה בלב שלם ומתוך נכונות להשתלב במרקם חייה של המדינה.
(3) בעניין זה קיימת נכונות להגמיש במידה ניכרת את הדרישות, כאשר בן-זוג של אזרח מבקש להתאזרח. הטעם לכך הוא ברצון לשמור על שלמות התא המשפחתי ובצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו.
(4) מקום שהנישואין הם פיקטיביים, כוחו של שיקול מיוחד זה נחלש, וכוחם של השיקולים הרגילים עולה. עניין זה נתון לשיקול-דעתו של שר הפנים, ואין למצוא בשיקול-דעת זה כל פגם, אם הוא מסרב להעניק אזרחות למי שמבקש לקבלה לצורכי משחק בלבד.
ג. טענת הפליה אינה עומדת, אם הרשות השלטונית מודה בתום-לב בטעותה ומבקשת כדין לתקן את דרכיה.
התנגדות לצו-על-תנאי מיום 12/12/1983. העתירה נדחתה, הצו-על-תנאי בוטל.
א’ בן ארי, א’ רצון – בשם העותרים:
ר’ יאראק, מנהל מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה – בשם המשיבים.
ניתן היום, כ”א בחשון ה’תשמ”ה (16/11/1984).