תקציר בג”צ 740/1987 בנטלי נ’ שר הפנים (29/03/1988): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטת משפט הפנים על צו גירוש לתייר

בג”צ 740/1987 בנטלי נ’ שר הפנים, פ”ד מב(1) (1988) 443

 

בג”צ 740/1987

מיכאל בנטלי

נגד

שר הפנים

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

 [29/03/1988]

לפני השופטים מ’ אלון, ש’ נתניהו, א’ גולדברג

 

העתירה נסבה על החלטתו של המשיב לגרש את העותר מישראל, לאחר שפג תוקפה של אשרת התייר שהוענקה לו. העותר, אשר בקשתו להארכת האשרה נדחתה, שוהה בארץ בלא אשרה. בעבר נכנס העותר לישראל ויצא ממנה מספר רב של פעמים.

בית המשפט הגבוה לצדק פסק:

א.

(1) על-פי הוראות חוק הכניסה לישראל, ה’תשי”ב-1952, אין לשום אדם שאינו אזרח ישראל או עולה לפי חוק השבות, ה’תש”י-1950, כל זכות להיכנס לישראל או לשהות בה ללא אשרה כדין, שניתנה על-ידי המשיב או על-ידי מי שהוא הסמיך לכך (444ה-ו).

(2) שיקול-דעתו של המשיב והבאים מכוחו לעניין זה הוא שיקול-דעת מוחלט, והחלטתו אף אינה טעונה הנמקה (444ו).

(3) בנסיבות דנן, אין בנמצא עילה, שיהא בה כדי לסתור את הנימוקים שהעלה המשיב בדבר רצונו של העותר לשהות בישראל כ”תייר נצחי” (444ז).

ב. עתירת העותר נגועה בפגם של חוסר ניקיון-כפיים. מששהה בישראל ללא רשות תקופה ממושכת, בטרם ניתן צו הביניים בעתירתו, במקרה כגון דא, משעברה תקופה קצרה, והמבקש הארכת שהות לא נענה, עליו לעזוב את ישראל ולחדש את בקשתו ממקום מגוריו הקבוע מחוץ לישראל (445א).

 

עתירה למתן צו-על-תנאי. העתירה נדחתה.

 

ל’ ברייר – בשם העותר;

ע’ פוגלמן, סגן בכיר לפרקליט המדינה – בשם המשיב.

 

ניתן היום, יא ניסן ה’תשמ”ח (29/03/1988).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *