תקציר בג”צ 74/87 גולדשמיט (25/06/1987): בית משפט עליון ביטל החלטת מועצת הרבנות הראשית להתנות תנאים נוספים המכשירים דיין בית דין רבני אזורי להיות מוסמך כמועמד למשרת דיין בבית דין רבני הגדול

בג”צ 74/87 גולדשמיט נ’ השר לענייני דתות, פד”י מא(2) (1987) 711

 

בג”צ 74/87

אברהם גולדשמיט

נגד

1. השר לענייני דתות

2. מועצת הרבנות הראשית

3. ועדת המינויים לדיינים

4. הרב יצחק יעקובוביץ

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[17/06/1987, 25/06/1987]

לפני השופטים מ’ בייסקי, ש’ לוין, א’ חלימה

 

עניינה של העתירה בתנאים המכשירים דיין של בית הדין האזורי להיות מוסמך כמועמד למשרת דיין בבית הדין הרבני הגדול. לטענת העותר, אין המשיבה 2 רשאית להתנות תנאים נוספים על אלה המנויים בתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), ה’תשט”ו-1955, שהותקנו מכוח סעיף 3 לחוק הדיינים, ה’תשט”ו-1955. המשיב 4, אשר ביקש להצטרף כמשיב בעתירה, טען, כי יש לקרוא שלא כמקובל את חוק הדיינים ואת תקנות הדיינים (תנאי ההסמכה וסדריה). יש לפרשם באופן המקנה למשיבה 2 שיקול-דעת למתן כושר גם מעבר לאמור בהם, שכן על-פי ההלכה, שהיא הגורם המכריע בנושא העתירה, אין למנות דיין לבית הדין הרבני הגדול, אלא לאחר שהמשיבה 2 החליטה כך.

בית המשפט הגבוה לצדק פסק:

א.

(1) עיון בהיסטוריה החקיקתית של חוק הדיינים ושל הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה) מלמד, שסעיף 3 לחוק הדיינים הוא פרי פשרה בין הרצון לתת למשיבה 2 זכות להביע את דעתה לעניין מתן הכושר למינוי לבית הדין הרבני הגדול לבין השאיפה, שזו תפעיל את שיקול-דעתה לפי קריטריונים אובייקטיביים.

(2) בסעיף 3 לחוק נקבע תנאי סף להיותו של אדם מועמד להתמנות כדיין לבית-דין רבני על-ידי המשיבה 3. תנאי סף זה מורכב משני חלקים: מחד גיסא, הקביעה של היותו של פלוני כשיר להיות דיין נמסרה למשיבה 2, אך מאידך גיסא, אין המשיבה 2 רשאית לפעול ללא סייג; תנאי ההסמכה וסדריה, אותם תנאי ההסמכה והדברים שעל פיהם חייבת המשיבה 2 לפעול, נקבעו בתקנות, שהמשיב 1 הוסמך להתקינן.

(3) המשיבה 2 אינה רשאית לקבוע את תנאי ההסמכה; משהותקנו תקנות הדיינים (תנאי ההסמכה וסדריה), אין המשיבה 2 רשאית לעשות שימוש בכוחות שניתנו לה על פיו אלא בגדר התנאים הקבועים בחוק.

(4) אין תימוכין לטענה, שקיימת כביכול חקיקת-על מתחום ההלכה, שכופפת היא את חוקי הכנסת בסוגיה הנדונה לכלליה לעשותם מעין הוראות של עוללות.

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום 03/02/1987. העתירה נתקבלה. הצו-על-תנאי נעשה מוחלט.

 

מ’ חשין – בשם העותר;

א’ בן-טובים, מנהל המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה – בשם המשיבים 1-3;

ר’ יאראק – בשם המשיב 4.

 

ניתן היום, כח סיון ה’תשמ”ז (25/06/1987).