בג”צ 6012/96 גרייבר (סגל) נ’ בית הדין הרבני האזורי אשדוד, פ”ד נ(5) 397 (1996)
בג”צ 6012/96
1. ורד גרייבר (סגל)
2. נטע לי מיכל גרייבר (קטינה)
3. דניאל יעקב גרייבר (קטין)
נגד
1. בית הדין הרבני האזורי אשדוד
2. הדיין, הרב יקותיאל כהן, אב”ד
3. הדיין, הרב אברהם עטיא
4. הדיין, הרב עמנואל זרביב
5. בית הדין הרבני הגדול
6. ניסן (חגי) גרייבר
בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
[05/12/1996]
לפני השופטים א’ גולדברג, י’ קדמי, י’ זמיר
העותרת 1 ובעלה, המשיב 6, ניהלו אורח חיים חילוני, עד שהמשיב 6 חזר בתשובה. בעקבות כך הגישה העותרת 1 – בשמה ובשם ילדיהם הקטינים – תביעה לבית המשפט המחוזי למזונות, לדמי טיפול, להחזקת הילדים ולקביעת דרכי חינוכם. בית המשפט המחוזי פסק כי הילדים יהיו במשמורת אמם וקבע כי הם זכאים להמשיך ולנהל אורח חיים חילוני. המשיב 6, מצדו, פנה לבית הדין הרבני נגד העותרת 1, בתביעה לגירושין ולחלוקת הרכוש המשותף. בבית הדין הרבני הגיעו הצדדים להסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פסק-דין, ולפיו נושא הילדים, החזקתם ומזונותיהם, וכן ענייני הרכוש יידונו בבית הדין הרבני לאחר הגט, והצדדם הסמיכו את בית הדין לדון בנושאים אלה בסמכות ייחודית.
לאחר שהצדדים התגרשו, כקבוע בהסכם האמור, נתן המשיב 1 פסק-דין בעניין משמורתם של הילדים, ובו קבע, בין היתר, כי הילדים יתחנכו בבית-ספר ממלכתי דתי, לפי בחירתו של המשיב 6. העותרת 1 הגישה את השגותיה למשיב 1, ואלה נדחו. המשיב 5, שאליו פנתה העותרת 1 בערעור, דחה את הערעור. מכאן העתירה.
בית המשפט הגבוה לצדק פסק:
א.
(1) בנסיבות דנן, לא העלה המשיב 6 בתביעתו לבית הדין הרבני את נושא חינוכם של הילדים. בשל הסכם הגירושין, שבו הסכימו בני הזוג כי החזקת הילדים תידון בבית הדין הרבני, אין לומר כי לבית המשפט המחוזי – שאליו פנתה העותרת 1 – “סמכות נמשכת” לדון בהחזקת הילדים (401ג).
(2) מהאמור אין עולה המסקנה כי לבית הדין הרבני גם הסמכות לדון בשאלת חינוכם של הילדים, שכן החזקת ילד אינה כוללת את נושא חינוכו (401ג-ד).
(3) אף בהנחה כי ניתן לכרוך בתביעה לגירושין גם את נושא חינוכם של ילדים, צריכה כריכה זו להיות במפורש ובמפורט (401ה-ו).
ב. בנסיבות דנן, לא זו בלבד שהמשיב 6 לא כרך את שאלת חינוכם של הילדים בתביעה שהגיש נגד העותרת 1 לבית הדין הרבני, אלא שהעותרת 1 גם לא נתנה את הסכמתה לשיפוטו של בית הדין הרבני בנושא חינוכם של הילדים. במקום שלא כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לשיפוטו של בית הדין הרבני – ואף לא הייתה כריכה ייוותר נושא החינוך בשיפוטו של בית המשפט המחוזי. וזה המצב בעניין דנן (402א-ב).
עתירה למתן צו-על-תנאי. הדיון כאילו ניתן צו-על-תנאי. העתירה נתקבלה. צו-על-תנאי נעשה מוחלט.
ש’ אורן – בשם העותרים.
ניתן היום, כד כסלו ה’תשנ”ז (05/12/1996).