בג”צ 60/52 דוד-אלבג נ’ שר-הבטחון, פד”י ו (1952) 808
בג”צ 60/52
י’ דוד-אלבג
נגד
1. שר הבטחון
2. רמטכ”ל
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
[24/02/1952, 15/05/1952, 10/07/1952, 14/08/1952]
לפני הנשיא (זמורה) והשופטים זילברג, זוסמן
השופט זילבר: בקשת שחרור מן הצבא מה טיבה של בקשה זו: בקשת הביאס קורפוס או מנדמוס? – נפקא מינה: לגבי שאלת הדיסקרציה של בית המשפט – בדיקת פסקי-הדין האנגליים שניתנו בעניני שחרור מן הצבא – ביודיקטורה האנגלית לא מצאנו אסמכתא לשאלה זו – ה- impressment האנגלי וטבעו – השירות הצבאי אין בו משום “הגבלת חופש” במובנו הטכני-יורידי של הביטוי – הטעם לכך – מסקנה: בקשת שחרור מן הצבא היא בקשת מנדמוס ולא הביאס קורפוס – מכיון שכך, ובהתחשב עם מסיבות הענין הנוכחי, לא ראה בהמ”ש חובה לדון מחדש בשאלת גילו של החייל, וביטל את הצו-על-תנאי.
הנשיא (זמורה): בקשת אדם הטוען שגוייס לצבא שלא כדין והמבקש את שחרורו אינה נכנסת למסגרת של הביאס קורפוס, מפני שאין לראותו כ-
a person unlawfully detained in custody
לפי סעיף 7(א) – בקשת כזאת נכנסת בגדר הסעיף 7(ב), שלפיו אפשר לבקש “צווים, המפונים נגד פקידים ציבוריים או גופים ציבוריים בנוגע למילוי תפקידיהם הציבוריים, והדורשים מהם לעשות או שלא לעשות פעולות מסויימות” – גם לפי המשפט האנגלי אין לראות בבקשה מהמין הנדון בקשה מסוג הביאס קורפוס.
התנגדות לצו-על-תנאי שניתן על ידי בית משפט זה ביום 24/02/1952 ,המכוון אל המשיבים והדורש מהם לבוא וליתן טעם מדוע לא ימציאו את החייל עבודי דוד-אלבג לפני בית משפט זה במועד שייקבע לכך, ולחכות לצו נוסף של בית משפט זה בדבר שחרורו משירות סדיר בצבא של עבודי דוד-אלבג. הצו-על-תנאי בוטל.
א’ לובוצקי – בשם המבקש;
מ’ בן-פורת – בשם המשיבים.
ניתן בפומבי היום, כג אב ה’תשי”ב (14/08/1952)