תקציר בג”צ 482/71 קלרק (07/12/1972): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטת משרד הפנים לדחות בקשת הארכת רשיון ביקור בארץ של כושים עבריים’

בג”צ 482/71 קלרק נ’ שר הפנים, פד”י כז(1) (1972) 113

 

בג”צ 482/71

לאוניה מאה קלרק, ו-7 אח’

נגד

1. שר הפנים

2. משטרת ישראל

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[23/01/1972, 14/11/1972, 07/12/1972]

לפני השופטים לנדוי, ברנזון, מני

 

העותרים הם “כושים עברים” שבקשתם להארכת רשיון ביקור בארץ הושבה ריקם. שר הפנים דחה את הערר שלהם על צווי-הגירוש שהוצאו נגדם, וכן את בקשתם החלופית להעניק להם אשרות עולה.

בית-המשפט הגבוה לצדק פסק:

א.

(1) שיקול-דעתו של שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל, ה’תשי”ב-152, הוא מוחלט, וכל עוד אינו מנמק את מנהגו השונה לגבי מבקרים זרים בארץ, אין החלטותיו השונות יכולות לשמש נושא לבקורת בג”צ, מלבד אם הוכח שפעל מתוך שחיתות, מרמה או חוסר תום-לב.

(2) אין לאדם, שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, כל זכות לבוא ארצה או לשהות בה, כתייר או כתושב, ללא הסכמת השלטונות המוסמכים.

ב.

(1) גם אם אפשר אולי לומר כי הכושים העברים מאמינים באלוהי ישראל, הרי אין הם נוהגים לפי דת ישראל כפי שנתפתחה במרוצת הדורות.

(2) גם אם הגדרת יהודי בחוק השבות אינה קובעת צורה מיוחדת של גיור, ברור שמוכרח להיות איזה אקט מתאים של קבלת עול היהדות.

ג.

(1) מאז שניתנה ההגדרה למונח יהודי לעניין חוקי השבות ומרשם האוכלוסין, כל מי שתובע לעצמו מעמד זה חייב להראות שהוא עומד במבחנים הדרושים.

(2) העותרים אינם עומדים בתנאים הנדרשים על-פי ההגדרה של “יהודי” בחוק השבות, היינו: שאמם יולדתם היא יהודייה, או שנתגיירו, ושאלה היא גם אם אינם בני-דת אחרת מאשר הדת היהודית.

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום ז שבט ה’תשל”ב (23/01/1972) המכוון למשיבים והדורש מהם לבוא וליתן טעם, מדוע לא יימנע המשיב מס’ 1 מלגרש את העותרים מן הארץ; מדוע לא יוצהר שצווי-הגירוש שניתנו על-ידי המשיב מס’ 1 נגד העותרים ביום 19/12/1971 בטלים ומבוטלים; מדוע לא יאריך המשיב מס’ 1 את אשרות הביקור של העותרים כמבוקש על-ידיהם; מדוע לא ינמק המשיב מס’ 1 את סירובו להאריך את אשרות הביקור הנ”ל; מדוע לא יתן המשיב מס’ 1 לעותרים שהות סבירה ומספקת להסדיר את ענייניהם בטרם צאתם את הארץ ומדוע לא תימנע המשיבה מס’ 2 מלגרש את העותרים מן הארץ. הצו-על-תנאי בוטל, אך ניתן צו-ביניים לעיכוב ביצוע צווי-הגירוש על-מנת לאפשר לעותרים לפנות לשר-הפנים לשקול מחדש בעניין.

 

י’ בן-מנשה – בשם העותרים;

י’ בר-סלע, סגן בכיר לפרקליט המדינה – בשם המשיבים

 

ניתן היום, ב טבת ה’תשל”ג (07/12/1972).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *