תקציר בג”צ 467/75 האטשינס (19/05/1976): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטת שר הפנים שלא ללהכיר כזכאי חוק השבות מי שהתגייר ומאמין בישו כמשיח

בג”צ 467/75 האטשינס נ’ שר הפנים, פ”ד ל(3) (1976) 148

 

בג”צ 467/75

יעקב ומרים האשינס ואח’

נגד

1. שר הפנים

2. פקיד הרישום מרשם התושבים

 

בית משפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[28/09/1975, 06/04/1976, 19/05/1976]

לפני השופטים ברנזון, עציוני, שרשבסקי

 

העותרים דורשים להכיר בהם כעולים יהודים לפי חוק השבות, ה’תש”י-1950. גיורם של העותרים שנערך בבית-דין רבני בארצות-הברית, בוטל לאחר שהוכח כי הושג על-ידי טענות-שוא, וכי כוונת העותרים בגיורם הינה כוונה מסיונרית.

בית-המשפט הגבוה לצדק פסק:

א.

(1) רשות שיפוטית מכל סוג רשאית לבטל ולפסול מעיקרא כל החלטה שיצאה מלפניה, אם מתברר שהושגה על-ידי מעשה מרמה (154ד).

(2) בית-דין שעשה גיור מוסמך לבטלו אם מצא שהושג בדרכי רמיה (154ד).

ב.

(1) גר, הבא מדת אחרת, אין לראותו כגר אמיתי, אלא שאם באמת ובתמים זנח את עיקרי אמונתו הקודמת ובלב שלם רתם את עצמו בעולה של תורה (153א).

(2) האמונה בישו המשיח עומדת בניגוד מוחלט לעיקרי האמונה היהודית בדבר יחוד האלוהים, וסותרת את אשר קיבלו על עצמם העותרים כמועמדים לגיור (152ה, 155ג).

(3) חוק השבות, המבוסס על הרעיון הגדול של “ושבו בנים לגבולם”, אינו קיים למען העותרים המעמידים פני יהודים, אך בלבם הם נוצרים נאמנים (156ה).

(4) לפי כל מבחן שהוא, הלכתי-דתי או משפטי-חילוני, אין בנמצא נוצרי הנחשב ומקובל כיהודי (156ג).

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום כג תשרי ה’תשל”ו (28/09/1975). הצו-על-תנאי בוטל.

 

ג’ רווה – בשם העותרים;

ד”ר מ’ חשין, המשנה לפרקליט המדינה – בשם המשיבים

 

ניתן היום, יט אייר ה’תשל”ו (19/05/1976).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *