תקציר בג”צ 458/89 ד”ר אברהמי (26/02/1990): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטה שלא לפטור משירות צבאי

בג”צ 458/89 ד”ר אברהמי נ’ ראש מינהל גיוס, פ”ד מד(1) (1990) 545

 

בג”צ 458/89

ד”ר רוני אברהמי

נגד

1. ראש מינהל גיוס, אגף כוח אדם, צה”ל

2. מפקד לשכת גיוס חיפה, צה”ל

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[01/02/1990, 26/02/1990]

לפני הנשיא מ’ שמגר והשופטים א’ גולדברג, ש’ אלוני

 

העתירה נסבה על החלטתם של המשיבים לקרוא לעותר להתייצב לשירות סדיר. העותר, שהפך לאזרח ישראלי החייב בשירות צבאי, הגיש בקשות לדחיית גיוסו, והן נתקבלו בחלקן. הדיון בבקשותיו של העותר גרם להוצאת הצו נושא העתירה לאחר חלוף המועד הקבוע בסעיף 20(א)(2) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], ה’תשמ”ו-1986. לטענת העותר, משחלפו התקופות אשר בתוכן ניתן היה לקרוא לו לשירות סדיר, אין הוא חייב עוד בשירות צבאי.

בית המשפט הגבוה לצדק פסק:

א.

(1) ההחלטה בדבר מועד גיוסו של העותר נפלה על יסוד מכלול פניותיו, שכולן ביטאו בקשה מצדו לדחות את גיוסו, ושלא לגייסו עד שיידונו כל דרישותיו ובקשותיו עד תומן (547ג).

(2) התכחשותו של העותר לאחר מעשה למשמעות המשפטית של בקשותיו, מתוך טענה כי לא קיבל על אתר הודעה רשמית על היענות לבקשתו או על דחייתה, וכי הוא רואה בקבלת מקצת בקשתו משום דחייתה הכוללת, אינה מקובלת על בית המשפט: העותר היה מודע לכך שעניינו נמצא בטיפול עקב פניותיו, והוא מנוע מלהעלות לפני בג”צ את הטענה, כי פניותיו, שנענו רק חלקית, כאילו לא נענו כלל (547ד-ה).

ב. רשויות הגיוס חייבות להקפיד על מסגרת פורמאלית דווקנית בכל טיפוליהן בבקשותיו של יוצא צבא. תשובות בעל-פה ואי-הקפדה על מתן תשובה בכתב תוך המועד החוקי אינן במקומן וגורמות לאי-בהירות (547ה-ו).

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום 20/09/1989. העתירה נדחתה. הצו-על-תנאי בוטל.

 

נ’ רוזנברג – בשם העותר;

א’ מנדל, סגן בכיר לפרקליט המדינה – בשם המשיבים.

 

ניתן היום, א אדר ה’תש”נ (26/02/1990).