תקציר בג”צ 391/71 פלונית (01/12/1971): בית משפט עליון דחה בקשה להעברת קטין מחוץ לישראל

בג”צ 391/71 פלונית נ’ אלמוני, פד”י כו(1) (1971) 88

 

בג”צ 391/71

פלוני

נגד

אלמוני

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[12/10/1971, 24/11/1971, 01/12/1971]

לפני מ”מ הנשיא (זוסמן), והשופטים קיסטר, י’ כהן

 

המשיב נטל עמו לישראל את שלוש בנותיו מנישואיו עם העותרת, וסירב להחזירן לידי אמן, המחזיקה בהן מכוח הסכם הפירוד ופסקי-דין של בתי-המשפט במדינת ניו יורק. בית-המשפט הגבוה לצדק פסק:

א.

(1) כשהמדובר בקשר של ילד יהודי הנמצא כאן לארץ-ישראל קשה לומד ברצינות להורה שחוטף ילדו מהורה שני שיפנה לבית-המשפט בחוץ-לארץ כדי לשקול מחדש את זכות החזקה מבחינת טובת הילדים ושאותו בית-משפט בחוץ-לארץ ישקול שיקולים מסויימים באותה מידה שיוכל לשקול בית-המשפט הנמצא בישראל (98ג).

(2) כאשר ילד נמצא אצל הורהו מרצונו הטוב, הרי לכאורה אין מקום לפעול נגדו על-ידי צו “הביאס קורפוס” (98ו).

(3) אין פועלים בניגוד לרצון הילדים כשהם כגיל 10-11 אלא-אם-כן בית-המשפט מוצא שיש צורך להצילם מסכנה חינוכית האורבת להם (99למעלה).

(4) כאשר בית-משפט חייב לפסוק לפי עקרון של טובת הילד, אין לו ללכת באופן עיוור אחרי פסקי-דין זרים שניתנו בגדר סמכותם, ואפילו הוצא הילד מתוך אותן ארצות שלא כדין, כי כאשר השיקול המכריע הוא טובת הילד אין מקום לשיקול אחר כמו החיוב לכבד פסקי-דין זרים (100א).

(5) בבקשה מסוג הביאס קורפוס מוטל על ההורה שעשה דין לעצמו לשכנע את בית-המשפט שטובת הילד דורשת שבית-המשפט יסרב להשתמש כשיקול-דעתו לטובת ההורה המסתמך על פסק-הדין.

ב. דעת המיעוט (מ”מ הנשיא (זוסמן)):

(1) כאשר הזכות למשמורת של ילד נקבעה על-ידי בית-משפט מוסמך – לרבות בית-משפט זר – ואינה שנויה עוד בתום-לב במחלוקת, ייעתר בית-המשפט הגבוה לצדק לתביעת הביאס קורפוס נגד הורה המחזיק בילד כניגוד לקביעתו של אותו בית-משפט (89ב).

(2) משנדון ענין משמורתו של ילד על-ידי בית-משפט זר בתוקף סמכותו, אין בית-המשפט דכאן נזקק לתביעת שינוי (90א).

(3) מפני תיקונו של עולם, אין לפתוח פרשת המשמורת מחדש בפני פורום אחר, כל אימת שהורה מצליח להעביר ילדים אל שיפוטו של בית-משפט אחר (90ז).

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום כג תשרי ה’תשל”ב (12/10/1971), המכוון למשיב והדורש ממנו לבוא וליתן טעם, מדוע לא יביא את הבנות הקטינות לפני בית-משפט זה, על-מנת למסרן לעותרת. הצו-על-תנאי בוטל, ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של מ”מ הנשיא (זוסמן), לגבי הבת הגדולה, ונעשה מוחלט לגבי הבנות הקטנות.

 

ח’ קהן – בשם העותרת;

מ’ כספי – בשם המשיב

 

ניתן היום, יג כסלו ה’תשל”ב (01/12/1971).