תקציר בג”צ 3895/13 פינקל (17/06/2013): בית משפט עליון החליט על עריכת בחירות לרבנים ראשיים לישראל

בג”צ 3895/13 פינקל נ’ ראש ממשלת ישראל (17/06/2013)

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”צ 3895/13

בג”צ 4026/13

 

לפני:

כבוד המשנָה לנשיא מ’ נאור

כבוד השופטת ע’ ארבל

כבוד השופט נ’ סולברג

 

העותר בבג”צ 3895/13:

יהודה פינקל

העותרים בבג”צ 4026/13:

1. המרכז לקידום מעמד האשה ע”ש רות ועמנואל רקמן

2. יד לאשה ממוסדות אור תורה סטון

נ ג ד

המשיבים ב-בג”צ 3895/13:

1. ראש ממשלת ישראל

2. ממשלת ישראל

3. מועצת הרבנות הראשית לישראל

המשיבים ב-בג”צ 4026/13:

1. השר לשירותי דת

2. ממשלת ישראל

 

עתירה למתן צו על-תנאי

 

תאריך הישיבות:

ב תמוז ה’תשע”ג (10/06/2013)

ט תמוז ה’תשע”ג (17/06/2013)

 

בשם העותר בבג”צ 3895/13:

עו”ד דורון טאובמן; עו”ד ירון קוכמן

בשם העותר 1 בבג”צ 4026/13:

עו”ד אסנת קרפלוס-גלעם; עו”ד עדי בלוטנר; עו”ד עדי רז

בשם העותרת 2 בבג”צ 4026/13:

עו”ד בת שבע שרמן-שני

בשם המשיבים בבג”צ 3895/13 ובבג”צ 4026/13:

עו”ד תדמור עציון; עו”ד יונתן ציון מוזס

 

פסק-דין

 

השופט נעם סולברג:

 

1. הימים ימי שלהי כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל, ומצוות החוק היא לקיים בחירות לרבנים ראשיים שיבואו במקומם. העותר בבג”צ 3895/13 קובל על חוסר המעש של הממשלה במה שנוגע להערכוּת לקראת הבחירות באופן שעלול למנוע את קיומן במועדן; העותרים בבג”צ 4026/13 ביקשו לדחות את מועד הבחירות על מנת לקדם הצעת חוק שעניינה בייצוג הולם לנשים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים.

2. תקופת כהונתו של רב ראשי לישראל היא עשר שנים (סעיף 16(א) לחוק הרבנות הראשית לישראל, ה’תש”ם-1980; להלן: החוק). סעיף 16(ג) לחוק מורה כי “הבחירות לרבנים הראשיים לישראל … ייערכו לא יותר משלושה חודשים ולא פחות מחודש אחד לפני תום כהונתם של המכהנים אותה שעה”. לקראת תום כהונתם של הרבנים הראשיים המכהנים, לא הוקמה האסיפה הבוחרת ולא מונתה ועדת הבחירות בשל תקופת הבחירות לכנסת (דברי הסבר להצ”ח הממשלה 748 מיום ח ניסן ה’תשע”ג (19/03/2013)). לפיכך הוארכה כהונתם בחוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל) (הוראת שעה), ה’תשע”ג-2013 “עד מועד היבחרם של הרבנים הראשיים לישראל לפי החוק העיקרי או עד יום יז אב ה’תשע”ג (24 ביולי 2013), לפי המוקדם”. כיוון שכך, המועד האחרון לבחירות לרבנים הראשיים צריך להיות ביום ט”ז בתמוז ה’תשע”ג (24 ביוני 2013).

3. החוק מתווה את הדרך לביצוע הבחירות. תחילה “תוקם ועדת בחירות של חמישה חברים” (סעיף 11(א) לחוק); שניים שתבחר הממשלה, שניים שתבחר מועצת הרבנות הראשית לישראל (שלא מבין חבריה), ויושב ראש שהוא שופט או דיין (מכהן או בגמלאות) שימנו השר לשירותי דת והרבנים הראשיים לישראל כאחד, באישור הממשלה (אל השר לשירותי דת הועברו הסמכויות המוקנות לראש הממשלה לפי החוק בהחלטת הממשלה מס’ 104 מיום 05/05/2013; הכנסת אישרה את הודעת הממשלה בעניין, כנדרש בחוק יסוד: הממשלה ביום 20/05/2013). ועדת הבחירות מופקדת בין היתר על קביעת מועדן של הבחירות ומקום עריכתן (סעיף 12 לחוק). מועצת הרבנות הראשית לישראל בחרה שני חברים לוועדת הבחירות זה מכבר; אתמול בחרה הממשלה שתי חברות, וכמו כן מונה יו”ר ועדת הבחירות.

4. האסיפה הבוחרת מורכבת מ-150 חברים: 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור (סעיף 6 לחוק). הרבנים חברי האסיפה הבוחרת הם רבני ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, ישובים, שכונות, כל אלה לפי גודלם של הישובים, בהתחשב גם עם ותק הכהונה של הרבנים, וכמו כן 10 הדיינים הוותיקים, הרב הצבאי הראשי וסגנו, ו-10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל בהתייעצות עם השר לשירותי דת ובאישור הממשלה (סעיף 7 לחוק). נציגי הציבור חברי האסיפה הבוחרת הם ראשי ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, כל אלה לפי גודלן, וכמו כן ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות ושל המועצות המקומיות הגדולות, 2 שרים שתבחר הממשלה, 5 חברי כנסת שתבחר הכנסת, ו-10 אנשי ציבור שימנה השר בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ובאישור הממשלה (סעיף 8 לחוק). על ועדת הבחירות לפרסם ברשומות את רשימת חברי האסיפה הבוחרת לפחות 21 יום לפני יום הבחירות (סעיף 13 לחוק). המועד האחרון לבחירות לרבנים הראשיים הוא כאמור ביום ט”ז בתמוז ה’תשע”ג (24 ביוני 2013), ולפיכך היה על ועדת הבחירות לפרסם ברשומות את רשימת חברי האסיפה הבוחרת עד יום כ”ה בסיוון תשע”ג (3 ביוני 2013).

5. בעתירה בבג”צ 3895/13 שהוגשה ביום 30/05/2013 טען העותר על כך שהמשיבים אינם ממלאים אחר הוראות החוק בכך שאינם מבצעים את הפעולות הנדרשות לצורך קיום הבחירות לרבנים הראשיים במועדן, בכלל זאת הקמת ועדת הבחירות והשלמת מינוי חברי האסיפה הבוחרת. הכנסת הודיעה אחרי הגשת העתירה על בחירת 5 מחבריה כנציגי ציבור באסיפה הבוחרת, בהתאם לסעיף 8(7) לחוק, והעתירה נמחקה בהסכמה במה שנוגע לכנסת.

6. בעתירה בבג”צ 4026/13 שהוגשה ביום 05/06/2013 ביקשו העותרים בקשה הפוכה מזו שנתבקשה בבג”צ 3895/13 הנ”ל, להורות על עיכוב מינוי חברי האסיפה הבוחרת, עד אשר יושלמו הליכי החקיקה לשם הבטחת יצוג הולם לנשים באסיפה הבוחרת.

7. בתגובתם המקדמית טענו המשיבים כי חרף הבעייתיות שבאי-עמידה במועדים הקבועים בחוק, יש ליתן שהות קצרה לצורך מיצוי הליכי חקיקתה של הצעת חוק שעניינה בהרחבת האסיפה הבוחרת, הגברת יצוגן של נשים והוספת נציגים נוספים. הצעת חוק זו מבקשת לקדם נושא ראוי, והוא עקרון השוויון וחובת הייצוג ההולם לנשים הנובעת ממנו. הצעת חוק נוספת שעמדה על הפרק נועדה לאפשר לרב ראשי מכהן להציג את מועמדותו לבחירה לכהונה נוספת. המשיבים טענו כי לאור עקרון הכיבוד ההדדי בין רשויות המדינה, מן הראוי לאפשר לכנסת לפעול לשם השלמת הליך החקיקה.

8. בהודעה מעדכנת כעבור שבוע הודיעו המשיבים כי טרם נקבעה ועדת הכנסת שתדון בהצעת החוק הנ”ל להרחבת האסיפה הבוחרת, כי קידומה נעצר מחמת התנגדות, וכי ראש הממשלה תומך בהצעה ויפעל כמיטב יכולתו על מנת להגיע להסכמות ולהביא לקידומה. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק שנועדה לאפשר לרב ראשי מכהן להציג את מועמדותו לכהונה נוספת, בכפוף לתיקונים בחוק, ההצעה אושרה בקריאה טרומית, והוחלט להעבירהּ לדיון בוועדה מוועדות הכנסת. לטענת המשיבים, בהתחשב בהיתכנות לכך שהליכי הצעת החוק יושלמו בהקדם, בהתחשב עם השפעתה על הרכב ועדת הבחירות, ולאור עקרון הכיבוד ההדדי בין רשויות המדינה, יש ליתן שהות נוספת בת שבוע-ימים על מנת לאפשר לכנסת לפעול לשם השלמת הליך החקיקה, ולאחר מכן לפעול במהירות לקיום המועדים הקבועים בחוק, או מועדים קרובים אליהם ככל האפשר. עוד ציינו המשיבים כי בכוונת הממשלה לבחור את נציגיה לוועדת הבחירות בישיבת הממשלה בתום אותו שבוע, שעד אז עשוי להתברר מצב הדברים באשר למיצוי המהלך החקיקתי.

9. ביום 10/06/2013 קיימנו דיון בעתירות ובסיומו הוצאנו צו על-תנאי בעניינה של העתירה בבג”צ 3895/13 המורה למשיבים “לנמק מדוע לא ישלימו – אלא אם ישונה החוק כאמור בעתירה שבבג”צ 4026/13 או בכל דרך אחרת – את כל הנדרש כדי שהבחירות לרבנות הראשית יקויימו כקבוע בחוק …”. הורינו על הגשת תצהיר תשובה בתוך שבוע-ימים.

10. בתצהיר תשובה מטעם המשיבים שהוגש היום, נמסר על מהלכים נוספים שנעשו בקשר עם הצעת החוק הנ”ל שנועדה לאפשר לרב ראשי מכהן להציג את מועמדותו לכהונה נוספת, אך זו לא הובאה עד כה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. משכך, הושלם כאמור לעיל הרכבה של ועדת הבחירות בהחלטת הממשלה מאתמול. היום עתידה ועדת הבחירות להתכנס על מנת לקבוע את מקום עריכת הבחירות ומועדן, ועוד כיוצא בעניינים הללו כפי המתחייב מן החוק. על הרבנים הראשיים למנות 10 רבנים, בהיוועצות עם השר לשירותי דת ובאישור הממשלה. על השר לשירותי דת למנות 10 אנשי ציבור, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה, ועל הממשלה לבחור שני שרים. בשים לב לריבוי הפעולות הנדרשות לצורך עריכת הבחירות, ובהתחשב עם העובדה כי יש לאפשר הגשת מועמדות למשרת הרב הראשי לישראל עד שבעה ימים לפני הבחירות (סעיף 14(א) לחוק), מעריכים המשיבים כי לא ניתן יהיה לקיים את הבחירות עד ליום 24/06/2013. עם זאת, נמסר על כוונת המשרד לשירותי דת לעשות כל מאמץ על מנת לקיים את הבחירות בהקדם ולא יאוחר מיום 24/07/2013, מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים המכהנים, כך שעם תום כהונתם של הרבנים הראשיים המכהנים כיום, תחל כהונתם של הרבנים הראשיים החדשים. בנסיבות שנוצרו, פועלים המשיבים על-פי תצהיר התשובה מאת הרב אלי בן דהן, סגן השר לשירותי דת, לקיום הבחירות לרבנים הראשיים בהקדם האפשרי, וסמוך ככל הניתן למועד הקבוע בחוק.

11. אין צריך לומר כי הדעת אינה נוחה כלל וכלל ממצב הדברים שנוצר: “כדי לאפשר מסגרת חברתית שבה ניתן יהיה לפעול לפי כללי משחק ידועים המאפשרים מידה של ביטחון ומקדמים סדר ציבורי, שומה, אפוא, על הפרטים החיים במדינה ועל רשויות השלטון לפעול על-פי חוק, גם אם סבורים הם כי מן הראוי לתקנו (זהו שלטון החוק במובנו הפורמאלי …)” (בג”צ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ’ מועצת מקרקעי ישראל (09/06/2011), פסקה 51 לפסק דינה של חברתי השופטת ע’ ארבל). רשויות המדינה אינן רשאיות לפעול בהתאם לתחזיותיהן או מאווייהן לגבי שינוי במצב המשפטי. “כל עוד לא שונה החוק, על הרשות לפעול בהתאם למצב המשפטי הנוהג” (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 100 (2010) והאסמכתאות שם). לשווא ביקשו המשיבים פעם ופעמיים שהות לצורך מיצוי הליכי חקיקה, אך שהות שניתנה לא הועילה, וזמנם של מועדים שנקבעו בחוק חלף לבלי שוב.

12. מסתבר שכבר היו דברים מעולם, “סדנא דארעא חד הוא”, קושי במילוי אחר הוראת סעיף 13 לחוק לעניין פרסומה כדין של רשימת חברי האסיפה הבוחרת (“לפחות עשרים ואחד יום לפני יום הבחירות”). בית המשפט העליון פסק אז “שרק בנסיבות קיצוניות ביותר נסכים כי ייווצר חלל בכהונתם של הרבנים הראשיים” (בג”צ 434/93 הרב יצחק לוי, ח”כ נ’ ועדת הבחירות לרבנים הראשיים לישראל (08/03/1993), פסקה 15). שם, במצב דברים של עמידה דווקנית על קיום הוראת סעיף 13 לחוק הנ”ל – לדברי בית המשפט – “הייתה באה עלינו תקופת ימים או תקופת שבועות או תקופת חודשים, שבהן לא היו רבנים ראשיים לישראל … חזות זו קשה היא, ולו מן הטעם שהחוק ייחד לרבנים הראשיים תפקידים ייחודיים ומיוחדים, ביניהם תפקידים שהפרט עשוי להידרש להם בחיי היומיום” (שם, בפסקה 14). מסקנת בית המשפט העליון (מפי השופט מ’ חשין ובהסכמת הנשיא מ’ שמגר והשופט א’ גולדברג) הייתה כי ב”התנגשות הוראות” בין הוראות סעיף 13 וסעיף 16 לחוק, “ידה של הוראת סעיף 16 על העליונה. ב’התנגשות’ בין שני אלו, הוראת סעיף 16 היא הדומינאנטית והעיקרית, ואילו הוראת סעיף 13 היא הרצסיבית והטפלה… כל זאת, כמובן, שעה שהעושים במלאכה עושים בתום לב” (פסקה 17). לימים, בחלוף עשור, שב בית המשפט העליון ושנה בהלכה זו, כי “בהתנגשות בין סעיף 13 לבין סעיף 16(ג) באופן שקיום שתי ההוראות כאחד פוגע ברציפות כהונת הרבנים, גוברת הוראת סעיף 16(ג) בדבר קיום מועד הבחירות לכל המאוחר חודש לפני תום הכהונה, שהיא ההוראה העיקרית, על הוראת סעיף 13, בדבר פרסום שמות חברי האסיפה ברשומות שהיא הוראה נגררת. זאת בתנאים שהמופקדים על הרכבת האסיפה הנבחרת פועלים בתום לב” (בג”צ 9577/02 סיעת המפד”ל נ’ יו”ר הכנסת (19/12/2002), פסקה 5). בית המשפט העליון הוסיף וציין שם כי בדוחק הנסיבות של בחירות לכנסת “נראה כי פתרון הולם יהיה הארכת כהונת חברי המועצה והרבנים לפרק זמן קצר, שיאפשר הערכות נינוחה לקראת הבחירות ועריכת ההליך באותו מועד. אך זהו עניין למחוקק” (שם, פסקה 6, מפי השופטת ד’ דורנר ובהסכמת השופט י’ אנגלרד והשופט (כתוארו אז) א’ גרוניס).

13. אין צריך לומר כי בחירות יש לקיים במועדן, כפי שבית משפט זה אמר לא אחת. ב”כ המדינה הבהירה בדיון היום כי לא ניתן יהיה מבחינה מעשית לקיים את הבחירות עד יום 24/06/2013. עם זאת, כאמור, מסרה על כוונת המשרד לשירותי דת לעשות כל מאמץ על מנת לקיים את הבחירות בהקדם, ולא יאוחר מיום 24/07/2013, מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים המכהנים. מצב דברים זה איננו מניח כאמור את דעתנו, וחבל שהדברים הגיעו כדי כך. “שבשתא כיון דעל על” (תלמוד בבלי, פסחים קיב, א). ברם, גם הפעם ינחה אותנו העקרון ההולם את פסיקתנו, כי עדיף לאחֵר קמעא את מועד הבחירות, מאשר לעמוד בפני פחד הריק

(horror vacui).

כאמור, מבלעדי בחירות, תפקע כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל המכהנים ביום י”ז באב ה’תשע”ג (24 ביולי 2013). בברירה בדיעבד שבין היווצרות חלל בכהונתם של הרבנים הראשיים לישראל, לבין איחור בבחירת מחליפיהם, עדיפה האפשרות השנייה.

14. לעניין העתירה שבבג”צ 4026/13: אנו רואים חשיבות ביִצוג הולם לנשים באסיפה הבוחרת. עם זאת, הערנו את אשר הערנו בדיון היום לגבי קוצר ידינו להושיט סעד לעותרים בבג”צ 4026/13, וכפי שהערנו במהלך הדיון עניין הוא למחוקק לענות בו; לא לבית המשפט. בהמלצתנו חזרו בהם העותרים מן העתירה בבג”צ 4026/13, תוך שמירת זכויותיהם לפעול גם עתה לתיקון הטעון תיקון בחקיקה.

15. אשר על כן, אנו מחליטים למחוק את העתירה בבג”צ 4026/13; להעתר לעתירה בבג”צ 3895/13, להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, ולהורות על קיומן של הבחירות לרבנים הראשיים בהקדם האפשרי, לא יאוחר מיום יז אב ה’תשע”ג (24 ביולי 2013), באופן שלא יִווצר רִיק בין כהונת הרבנים הראשיים לישראל המכהנים לבין כהונת הרבנים הראשיים שיִבּחרו, והכל אם לא ישונה החוק כאמור בעתירה בבג”צ 4026/13 או בכל דרך אחרת.

 

ניתן היום, ט תמוז ה’תשע”ג (17/06/2013).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.