בג”צ 3403/1997 אנקין נ’ משרד הפנים, פ”ד נא(4) (1997) 522
בג”צ 3403/1997
1. ורה אנקין
2. פלוני
נגד
משרד הפנים
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
[29/09/1997]
לפני הנשיא א’ ברק, והשופטים י’ טירקל, ד’ ביניש
העותר 2, אזרח ותושב בילורוסיה, בן הדת הנוצרית, הינו בנה של העותרת 1 מנישואיה הראשונים, וזה לא מכבר מלאו לו 18 שנים. העותר ואמו הינם ילידי ברית-המועצות לשעבר, שם נישאה האם בשנית לאזרח רוסי, אשר חוק השבות, ה’תש”י-1950, חל עליו. בעלה של העותרת עלה לישראל ב-1990, והעותרת הצטרפה אליו בשנת 1993. העותר, שהיה קטין בעת שהגיעה אמו לישראל, לא הצטרף אליה ונשאר אצל הוריה – סבו וסבתו – כדי להמשיך וללמוד בעיר הולדתו. כעבור שלוש שנים, עם תום לימודיו בבית הספר התיכון, הגיע העותר לארץ ונכנס באשרת תייר כדי לבקר את אמו.
בהיות העותר בישראל, פנו אמו ובן-זוגה בבקשה כי יינתן לו רישיון לישיבת קבע בישראל. המשיב דחה את הבקשה בנימוק שאינה נכללת בגדר הקריטריונים שנקבעו כחריגים למדיניות הכללית של סירוב למתן רישיון לישיבת קבע לזרים, ומכאן העתירה.
בית-המשפט העליון פסק:
א. על-אף הפטור שניתן לשר הפנים מהחובה לנמק את החלטותיו לעניין מתן רישיון לפי חוק הכניסה לישראל, ה’תשי”ב-1952, שיקול-דעתו של השר לעניין חוק זה, נתון לביקורתו של בית-המשפט כשיקול-דעתה של כל רשות אחרת (525ו – 526ג).
ב.
(1) המשיב קבע קריטריונים להפעלת שיקול-דעתו לקביעת חריגים למדיניות הכללית של סירוב למתן רישיון ישיבת קבע לזרים, וקריטריונים אלו הוצגו בפני בית-המשפט. המשיב גם ציין כי למרות הקריטריונים, נשקלות נסיבותיו של כל מקרה פרטי לגופו (524ה – ז).
(2) על-פי הקריטריונים יינתן רישיון ישיבת קבע אם המבקש הוא קטין הנלווה להורה שקיבל זכות לישיבת קבע בישראל או אזרחות ישראלית, אם הורה זה החזיק כדין בקטין תקופה של כשנתיים לפחות בסמוך לבואו עמו לישראל (526ז – 527א).
(3) במקרה דנן העותר אינו קטין, ולא בא עם אמו לישראל, אלא חי עם סבו וסבתו במשך שלוש שנים בתקופת לימודיו. רק לאחר מכן הצטרף לאמו. לכן, אינו נכנס בגדר הקריטריונים שקבע המשיב (524א, 527ה – ו).
(4) אכן, מקרהו של העותר הוא בעל אופי ‘גבולי’, אך עניינו אינו שונה מעניינם של זרים רבים אחרים. מטיבה של מדיניות המשיב היא שהתוויית הקו התוחם את גבולותיה קשה היא. ולכן, אין מקום להתערב בהחלטת שר הפנים שלפיה, אין העותר נכלל בגדר מקרה חריג ומיוחד למדיניות הכללית באופן המצדיק את התערבות בית-המשפט (527ג – ה, 528א – ג).
עתירה למתן צו-על-תנאי. העתירה נדחתה.
יקטרינה דונאיביץ – בשם העותרים;
אורית קורן, סגנית בכירה א לפרקליטת המדינה – בשם המשיב.
ניתן היום, כז אלול ה’תשנ”ז (29/09/1997).