תקציר בג”צ 3267/97 רובינשטיין (19/12/2000): בית משפט עליון דחה בקשה להארכת מועד ההשעיה של הצהרת הבטלות שנקבעה בבג”צ 3267/97

בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) (2000) 255

 

בג”צ 3267/97

בג”צ 715/98

העותרים בבג”צ 3267/97:

1. אמנון רובינשטיין

2. חיים אורון

3. ברק כץ

4. יוסי נחושתן

5. ברוך אולשק

6. אלון פורת

7. אילן פרידמן

 

העותרים בבג”צ 715/98:

1. רס”ן (מיל’) יהודה רסלר

2. אגודת הסטודנטים החדשה של אוניברסיטת תל-אביב

3. 15,604 סטודנטים ממוסדות שונים להשכלה גבוהה בארץ

4. 1,100 תלמידי תיכון מבתי ספר תיכוניים שונים בארץ

5. רס”ן (מיל’) אהוד פלג

 

נגד

 

שר הביטחון

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[19.12.2000]

לפני הנשיא א’ ברק, המשנה לנשיא ש’ לוין והשופטים ת’ אור, א’ מצא, מ’ חשין, י’ זמיר, ט’ שטרסברג-כהן, ד’ דורנר, י’ טירקל, ד’ ביניש, י’ אנגלרד

 

בפסק-דינו שניתן ביום 09/12/1998 בבג”צ 3267/97 [1] קבע בג”צ כי ההסדר הנוהג, שעל-פיו דוחה שר הביטחון את שירותם של תלמידי הישיבות ש”תורתם אומנותם”, אינו כדין. כן נקבע כי הסמכות לקבוע הסדר בעניין זה מצויה בידי הכנסת. עם זאת הורה בית-המשפט כי תוצאת החלטתו לא תיכנס מיד לתוקפה אלא רק עם תום תקופת השעיה של שנים-עשר חודשים מיום מתן פסק-הדין. לאחר תום תקופת ההשעיה פנה שר הביטחון שלוש פעמים נוספות לבג”צ בבקשה להאריך את תקופת ההשעיה, ובית-המשפט נעתר לבקשותיו. כעת מונחת לפני בית-המשפט בקשה נוספת, רביעית במספר, להארכת תקופת ההשעיה לשלושה חודשים נוספים.

בית-המשפט העליון פסק:

א.

(1) השעיה שיפוטית היא פעולה חריגה ויוצאת-דופן שנועדה “להקפיא” זמנית הצהרה על אי-חוקיות כדי לאפשר לגורמים המוסמכים, כגון הכנסת או הממשלה, לשקול במהירות מה הן הפעולות הנדרשות לדעתם בעקבות ההצהרה על אי-החוקיות (263ב-ג).

(2) ההשעיה השיפוטית אינה אמורה להחליף את תפקידה החקיקתי של הכנסת. היא גם לא נועדה ללוות באופן שוטף את תהליך החקיקה (262ז).

(3) אשר-על-כן העובדה שהכנסת מתקשה בהשלמת הליכי החקיקה בשל קשיים פוליטיים אינה יכולה להוות עילה, מנקודת ראות שיפוטית, להארכה נוספת של תקופת ההשעיה (262ד-ה).

ב.

(1) אכן, בעקבות ההחלטה המקורית של בג”צ היה מקום לאפשר לרשויות הצבא תקופת זמן על-מנת להיערך לדיון ענייני ומסודר בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות (263ו-ז).

(2) ואולם, השנתיים שחלפו מאז מועד ההחלטה המקורית מהווים זמן מספיק להיערכות הצבא, ובכל אופן, אם זקוק הצבא לזמן היערכות נוסף עליו לדאוג לכך כי הממשלה תפנה לכנסת בבקשה להעניק לצבא את הזמן הנחוץ להיערכותו. אין זה תפקידה של ההשעיה השיפוטית ללוות באופן שוטף את רשויות הצבא בזמן היערכותן (263ז-264א).

ג.

(1) (דעת מיעוט-השופט מ’ חשין): בימים כתקנם, היה מקום להעמיד את ההחלטה המקורית על מכונה, ואולם, במועד הגשת הבקשה הימים אינם כתקנם אלא מדובר בימים של בין השמשות. לפיכך יש מקום לשמיעת טיעוניהם על-פה, לעניין הרחבת מועד ההשעיה, של באי-כוח בעלי-הדין (265ד-ו).

(2) (דעת מיעוט-השופט י’ טירקל): משמבקשת פרקליטות המדינה מבית-המשפט להביא בין שיקוליו את הקשיים שהתעוררו בתהליכי החקיקה של הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת בעניין זה, שאף התעצמו והלכו בשבועות האחרונים, אין בית-המשפט רשאי להתעלם מבקשתה. גם הטעם של בחינת ההיערכות של הצבא למקרה שההסדר הקיים יפסיק לחול-מצדיק הארכה נוספת. גיוסם של המועמדים לשירות ביטחון שבהם מדובר אכן מצריך היערכות מיוחדת והכנות מתאימות שלא ניתן לעשותן על נקלה (266ג-ה).

ד.

(1) לאחר סיום הדיון ומתן פסק-דין בתיק אין עוד אפשרות לצרף משיבים נוספים, אשר לא היו צד להליך המקורי, אך מבקשים עתה להצטרף כצד לצורך הבקשה להארכת ההשעיה (262א-ב).

(2) אשר-על-כן אין מקום בשלב זה להיענות לבקשת חברי-כנסת חרדים, אשר בחרו שלא להצטרף כמשיבים להליך העתירה המקורי, אך מבקשים כעת להצטרף לבקשת הארכת ההשעיה (261ד-ז).

(3) (דעת מיעוט-השופט מ’ חשין): יש מקום לאפשר את צירופם של חברי-הכנסת החרדים לבקשת הארכת ההשעיה. זאת, לאור האופי המיוחד של החלטת בג”צ והיותה בת-משמעות עמוקה בחיי המדינה והחברה בישראל. מיוחדות זו יש בה כדי להצדיק שמיעתם של חברי-הכנסת המייצגים אותו ציבור שהחלטת בית-המשפט חלה עליו במישרין (265ו-ז).

 

חקיקה ראשית שאוזכרה:

– חוק שירות בטחון [נוסח משולב], ה’תשמ”ו-1986.

 

הצעות חוק שאוזכרו:

– הצעת חוק שירות ביטחון (דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם) (הוראת שעה), ה’תש”ס-2000.

– הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש עשרה, ה’תשס”א-2000.

 

פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו:

[1] בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נב(5) 481.

[2] בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) 241.

[3] בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) 246.

[4] בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) 251.

 

שונות:

[5] דין וחשבון הועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (תש”ס).

[6] תקנון הכנסת, סעיף 121.

 

בקשה להארכת מועד ההשעיה של הצהרת הבטלות שנקבע בבג”צ 3267/97 [4]. הבקשה נדחתה ברוב דעות כנגד דעתם החולקת של השופטים מ’ חשין וי’ טירקל.

 

רענן הר-זהב, ליאור כץ – בשם העותרים בבג”צ 3267/97;

יהודה רסלר – בשם העותרים בבג”צ 715/98;

אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג”צים (בפועל) בפרקליטות המדינה – בשם המשיב.

 

ניתנה היום, כב כסלו ה’תשס”א (19/12/2000).