תקציר בג”צ 3267/97 רובינשטיין (06/12/1999): בית משפט עליון נעתר לבקשה להארכת מועד ההשעיה של הצהרת הבטלות שנקבעה בבג”צ 3267/97

בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) (1999) 241

 

בג”צ 3267/97

בג”צ 715/98

העותרים בבג”צ 3267/97:

1. אמנון רובינשטיין

2. חיים אורון

3. ברק כץ

4. יוסי נחושתן

5. ברוך אולשק

6. אלון פורת

7. אילן פרידמן

 

העותרים בבג”צ 715/98:

1. רס”ן (מיל’) יהודה רסלר

2. אגודת הסטודנטים החדשה של אוניברסיטת תל-אביב

3. 15,604 סטודנטים ממוסדות שונים להשכלה גבוהה בארץ

4. 1,100 תלמידי תיכון מבתי ספר תיכוניים שונים בארץ

5. רס”ן (מיל’) אהוד פלג בג”צ 715/98

 

נגד

 

שר הביטחון

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[06/12/1999)

לפני הנשיא א’ ברק, המשנה לנשיא ש’ לוין והשופטים ת’ אור, א’ מצא, מ’ חשין, י’ זמיר, ט’ שטרסברג-כהן, ד’ דורנר, י’ טירקל, ד’ ביניש, י’ אנגלרד

 

בפסק-דינו שניתן ביום 9.12.1998 בעתירה בבג”צ 3267/97 [1] הצהיר בית-המשפט כי פעולתו של שר הביטחון בעניין דחיית השירות של בחורי ישיבה ש”תורתם אומנותם” אינה כדין. עם זאת נקבע כי יש מקום להשעות את תוצאות ההחלטה לתקופה של שנים-עשר חודשים מיום מתן פסק-הדין על-מנת לאפשר קיום ההליכים לשינוי המצב הקיים. בבקשה הנוכחית מבקש שר הביטחון להאריך את מועד ההשעיה בחצי שנה נוספת.

בית-המשפט העליון פסק:

א.

(1) נקודת המוצא העקרונית הינה כי משניתן פסק-דין, מהווה פסק-הדין סוף פסוק להתדיינות נוספת בעניין נושא הפסק. זהו העיקרון של “מעשה-בית-דין”. ביסודו של עיקרון זה עומד אינטרס הציבור, וכמותו אינטרס הצדדים להליך, כי יהיה סוף לדיוני משפט וכי ייעשה צדק עם הפרט, שלא יהיה נתון להליכים נוספים בשל אותה עילה או בשל אותה פלוגתא (244ד-ה).

(2) עם זאת לבית-המשפט יש סמכות טבעית לסטות מכלל הסופיות. אחד מאותם מקרים שבהם ניתן לסטות מכלל הסופיות הוא המקרה שבו בית-משפט מצהיר על בטלותו של הסדר נורמטיבי כללי. כדי למנוע היווצרותו של חלל הפוגע באינטרס הציבור, ניתן להשעות את מועד הכניסה לתוקף של הצהרת הבטלות (244ה-ו).

(3) לעתים ניתן לקבוע מראש במדויק את מועד ההשעיה. אך לעתים מועד זה קשור בגורמים שונים שאין לצפותם מראש. בוודאי כך אם הדבר קשור בפעילות החקיקה של הכנסת. במצב דברים זה מוסמך בית-המשפט להאריך את תקופת ההשעיה המקורית שקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. השימוש בסעד ההשעיה והארכתה צריך להיעשות בזהירות ראויה (244ו-ז).

ב. במקרה הנדון מונתה ועדה ציבורית ליישום המסקנות הנובעות מפסיקת בתי-המשפט ועבודתה מצויה בעיצומה. עם סיום עבודת הוועדה יידרש פרק זמן נוסף לגיבוש עמדת הממשלה ולהליכי חקיקה בכנסת. בנסיבות אלו ההארכה המתבקשת היא סבירה (245ב-ה).

 

בקשה להארכת מועד ההשעיה של הצהרת הבטלות שנקבעה בבג”צ 3267/97 [1]. הבקשה נתקבלה.

 

רענן הר-זהב, ליאור כץ-בשם העותרים בבג”צ 3267/97;

יהודה רסלר-בשם העותרים בבג”צ 715/98;

עוזי פוגלמן, מנהל מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה-בשם המשיב.

 

ניתנה היום, כז כסלו ה’תש”ס (06/12/1999).