תקציר בג”צ 29/71 קידר (27/03/1972): בית משפט עליון ביטל החלטת בית דין רבני שלא להכיר בנישואי כהן וגרושה

בג”צ 29/71 קידר נ’ בית-הדין הרבני האזורי תל-אביב-יפו, פ”ד כו(1) 608 (27/03/197)

 

בג”צ 29/71

בתיה קידר ושמואל כהן

נגד

1. בית-הדין הרבני האזורי, תל-אביב-יפו

2. בית-הדין הרבני הגדול לערעורים

3. משרד הפנים

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[03/02/1971, 28/02/1972, 27/03/1972]

לפני מ”מ הנשיא (זוסמן), והשופטים ברנזון, י’ כהן

 

חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), ה’תשי”ג-1953 [סה”ח 134, עמ’ 165], סעיף 2.

 

העותרת, שעברה טכס חליצה, והעותר, שהינו כהן, ערכו טכס קידושין פרטיים. לאחר עריכת הטכס פנו העותרים לבית-הדין הרבני האזורי למתן פסק-דין שיצהיר על מעמדם האישי. הענין חזר ובא לבית-המשפט הגבוה לצדק לאחר שבית-הדין הרבני האזורי החליט לדחות את הבקשה למתן אישור למעשה הקידושין, ובית-המשפט הורה לעותרים לפנות לבית-הדין הגדול לערעורים. בית-הדין הגדול לערעורים מצא כי קיימת סתירה בין דברי העדים בדבר מועד האמירה והנתינה של הקידושין, והחליט להחזיר את הענין לבית-הדין האזורי. בסך ראו העותרים השתמטות מלדון בגוף הענין, ופנו שוב לבית-המשפט הגבוה לצדק.

בית-המשפט הגבוה לצדק פסק –

א.

(1) אין זה רצוי וראוי כי ענין הנוגע למעמדם האישי של העותרים, ויש בו גם אינטרס ציבורי, ישמש כדור משחק משפטי,

(2) בית-המשפט מוסמך להושיט לעותרים סעד הצהרתי לענין נישואיהם, גם אם היו אלה נישואים פרטיים, באם נמנע מהם הסער הדרוש על-ידי בית-הדין הרבני.

(ב) השתלשלות הענינים בבתי-הדין הרבניים מלמדת על היאחזות בענינים צדדיים, אשר אין לראות בהם מכשול לאישור הנישואין.

ב. דעת המיעוט (השופט י’ כהן):

(1) בית-המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעותרים, כל עוד לא מוצו עד תום ההליכים בבתי-הדין הרבניים, מלבד באותם מקרים בהם ברור וגלוי שבית-הדין הרבני מסרב ללא הצדקה לדון בבקשת העותר או נוהג כלפיו בזדון.

(2) אין כל יסוד לקבוע כי הספקות שהעלה בית-הדין הגדול בענין קיום הקידושין דנא משוללים יסוד לפי דין תורה,

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום ח שבט ה’תשל”א (03/02/1971), המכוון למשיבים ודורש מהם לבוא וליתן טעם, מדוע לא יינתן על-ידי בית-משפט זה פסק-דין המצהיר שהעותרים נשואים או שהם אסורים להינשא לאחר או אחרת כל זמן שלא התגרשו; והדורש מהמשיב מס’ 1 ליתן טעם. מדוע הוא מסרב לדון בבקשות העותרים שבתיק של/12867. הצו-על-תנאי נעשה מוחלט, ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט י’ כהן.

 

י’ בן-מנשה – בשם העותרים;

ד”ר מ’ חשין סגן בכיר לפרקליט המדינה – בשם המשיבים

 

ניתן היום, יב ניסן ה’תשל”ב (27/03/1972).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.