תקציר בג”צ 2702/01 תנועת נאמני הר-הבית (05/04/2001): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטת משטרת ישראל שלא לאפשר עלייה להר הבית

בג”צ 2702/01 תנועת נאמני הר-הבית נ’ ראש ממשלת ישראל (05/04/2001)

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”צ 2702/01

 

 

בפני:

כבוד הנשיא א’ ברק

כבוד השופטת ד’ דורנר

כבוד השופטת ד’ ביניש

 

העותרים:

תנועת נאמני הר הבית

נגד

המשיבים:

1. ראש ממשלת ישראל – אריאל שרון

2. מפקד מחוז ירושלים ניצב מיקי לוי

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

יב ניסן ה’תשס”א (05/04/2001)

 

בשם העותרים:

עו”ד נפתלי ורצברגר

בשם המשיבים:

עו”ד אסנת מנדל

 

פסק-דין

 

מאז פרוץ המהומות סגור הר-הבית למבקרים. הסגירה נעשתה על ידי הגורמים המוסלמים. העותרים מבקשים לקיים מצוות העליה להר-הבית לרגל חג הפסח. מבקשים הם כי המשטרה תפתח את השער הסגור. עמדת המשיבים הינה כי בשל אירועי התקופה האחרונה והמתיחות הרבה על רקע לאומי דתי, ובמיוחד כאשר מדובר בהר הבית, המצוי בלב המתיחות, פתיחת הר הבית למבקרים, באורח חד צדדי, עלולה להביא בוודאות קרובה למהומות קשות בהר הבית, עד כדי סיכון חיי המבקרים בהר, חיי המאבטחים אותם ואף חיי המתפללים ברחבת הכותל, וחשש לשפיכות דמים. יתרה מזאת, עמדת המשיבים הינה כי קיים חשש ממשי כי מהומות בהר הבית, בעת הזו, עלולות להתפתח ולהתפשט אל מחוץ למתחם הר הבית, אל ירושלים וחלקים אחרים בארץ ובשטחים, ולגרור עימן פגיעות בנפש. בנסיבות אלה האינטרס של שמירה על חיי אדם והאינטרס של שמירת הסדר הציבורי אינם מאפשרים בעת הזו את פתיחת הר הבית למבקרים. מניעת הכניסה למבקרים בכלל, חלה כמובן, אף על העותרים בפרט. לעומתם טוענים העותרים, כי סגירה לתקופה כה ארוכה – הפוגעת בחופש הדת של העותרים, ושל יהודים ובעלי דתות אחרים – אינה סבירה.

לדעתנו, דין העתירה להדחות. אין לנו יסוד שלא לקבל, כתשתית עובדתית להחלטתנו, את עמדתה של המשטרה, שהיא בעלת המקצוע לענין זה, כי קיימת ודאות קרובה של פגיעה קשה בשלום הציבור אם המשטרה תפתח בכוח את השער הסגור, ותאפשר ביקורים בהר הבית. מכיוון שכך, המסקנה המתבקשת הינה, כי המשטרה מוסמכת שלא לעשות שימוש בכוח, ושלא לפתוח את ההר למבקרים.

רשמנו לפנינו את הודעת המשיבים, לפיה ראש הממשלה מחייב, ברמה העקרונית, עליית בני כל הדתות להר הבית. ראש הממשלה הורה לגורמי הבטחון השונים למצוא את הדרך הראויה על-מנת לממש זכות זו, ולאפשר עליית מבקרים להר-הבית. בשלב זה, מתקיימים דיונים מקיפים בקרב הגורמים המקצועיים, לצורך גיבוש המלצותיהם והצגתם בפני ראש הממשלה. עם זאת, כל עוד לא נקבעה דרך פעולה חדשה, נותר המצב, בכל הנוגע לאי ביקור של מבקרים על הר-הבית על כנו.

מטעמים אלה, דין העתירה להידחות.

 

ניתן היום, יב ניסן ה’תשס”א (05/04/2001)