בג”צ 269/51 הורוביץ נ’ אלוף מזא”ה, פ”ד ה (1951) 1656
בג”צ 269/51
המבקשת:
אסתר הורוביץ
נגד
המשיבים:
1. אלוף שמעון מזא”ה, צה”ל
2. אלוף יוסף אבידר, צה”ל
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
לפני השופטים חשין, זילברג, שרשבסקי
חוק שירות בטחון, תש”ט-1949, סעיפים 11(ד), 12
פטור האמור בסעיף 11(ד) הנ”ל מכוון לנשים אשר עצם השתתפותן בשירות בטחון הוא נגד מצפונן או נגד הכרתן הדתית – פטור מנימוקים שבקשרי משפחה אפשר לדרוש על סמך הסעיף 12 הנ”ל.
בקשה למתן צו-על-תנאי למשיבים, ולכל אחד מהם, לבוא וליתן טעם, מדוע לא יתנו תעודה למבקשת, המעידה כי היא פטורה מחובת שירות בטחון. הבקשה נדחתה.
יום שמיעת הבקשה ומתן ההחלטה – 22/11/1951.
טען למבקשת:
י’ סלומון.
החלטה
המבקשת דורשת פטור מחובת שירות בטחון, על סמר הסעיף 11(ד) לחוק שירות בטחון, ה’תש”ט-1949 (ספר החוקים 25) וטענתה היא, כי הואיל והיא נשואה לאיש, הרי מצפונה מורה אותה, כי “חובתה לשמור על שלום חיי הבית ועל שלמות המשפחה קודמת לכל חובה אחרת ומונעת ממנה לשרת כל שירות שיפגע בקדושת חיי משפחתה”.
לדעתנו אין ב”כ המבקשת מפרש את הסעיף 11(ד) של החוק פירוש נכון. הפטור האמור באותו סעיף מכוון לנשים אשר עצם ההשתתפות בשירות בטחון היא היא נגד מצפונן או הכרתן הדתית. הכוונה איננה כלל לפטור נשים אשר מטעמי משפחה הן מתנגדות לשירות הבטחון. למעשה אין המבקשת מתנגדת לשירות בטחון כלל, אלא טוענת כי במצבה היא – כלומר, מהיותה נשואה לאיש – מצפונה מדריך אותה ואומר לה כי אין עליה לשרת. אין זו שאלה של מצפון כאן אלא של נוחיות ועדיפות, לדעתה של המבקשת – כך אנו מבינים את דבריה – חובתה של אשה נשואה לבעלה עדיפה על חובתה לשרת את המולדת. לא למצפון מסוג זה נתכוון המחוקק. אם אמנם נובעת התנגדותה מנימוקים שבקשרי משפחה, רשאית היא לדרוש את פטורה על סמך הסעיף 12. סעיף 11 אינו ענין לכאן כלל.
לפיכך הוחלט לדחות את הבקשה.
הודע בפומבי היום, כג חשוון ה’תשי”ב (22/11/1951)