תקציר בג”צ 26/51 מנשה (29/05/1951): בית משפט עליון ביטל החלטת בית דין רבני בשל חוסר סמכות עקב אי אזרחות הנתבע

בג”צ 26/51 מנשה נ’ יושב ראש וחברי בית דין הרבנות בירושלים, פד”י ה (1951) 714

 

בג”צ 26/51

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני השופטים אולשן, חשין, לנדוי

יום שמיעת הבקשה ומתן צו-על-תנאי בהרכב השופטים חשין, זילברג, לנדוי – 20/02/1951; תשובה לצו-על-תנאי – 05/04/1951; יום מתן פסק-הדין – 29/05/1951.

 

המבקש:

סלם מנשה

נגד

המשיבים:

1. יושב ראש וחברי בית דין הרבנות בירושלים

2. עליזה מנשה

 

צו-איסור – בית המפשט הגבוה לצדק לא יתערב בדרך של צו-איסור בענין התלוי ועומד בשלב הדיון בפני “בית-דין” שאינו יציר החוק בכלל – עקרונות כלליים על פיהם נוהג בג”צ בתתו צו-איסור נגד בית דין דתי – בתי הדין הדתיים בארצנו קיימים על פי החוק הכללי, הקובע להם את מקומבמערכת בתי המשפט של המדינה וחוץ מהמקרים בהם נחתכים עניני סמכותם על ידי נשיא ביהמ”ש העליון או על ידי בית הדין המיוחד וינתן נגדם, בדרך כלל, צו-איסור בשאלות הנוגעות לתחומי סמכותם – הואיל והמבקש הוא נתין זר, היה הוסר סמכותו של ביה”ד הדתי ברור מעיקרא ויש לתת צו-איסור בזכות

(ex debito justitiae) –

המערער על סמכותו של בית הדין רשאי לדרוש צו-איסור כדי שלא יתנהל נגדו דיון בבית דין חסר-סמכות – אין תחילתו של הנזק, העלול להגרם למבקש, בשלב ההוצאה לפועל בלבד – גם צווים זמניים הניתנים תוך מהלך הדיון פגיעתם החומרית אינה נופלת מזו שבפעולות ההוצל”פ – בעית אזרחות ישר­אלית בתקופת המעבר מהקמת המדינה ועד חקיקת חוק האזרחות – חוק השבות אינו דן באזרחות כלל אלא בזכות העליה לישראל וההשתקעות במדינה – בעית אזרחותם הישראלית של חסרי הנתינות שבין העולים החדשים צריכה להיפתר ע”י המחוקק ולא על ידי בתי המשפט – המבקש אינו אזרח ישראלי ולכן לא היתה לבית הדין הדתי סמכות לדון בתביעות המשיבה השניה.

 

התנגדות לצו-על-תנאי שניתן ביום י”ד אדר-א ה’תשי”א (20/02/1951), המכוון אל המשיבים מס’ 1 והדורש מהם לבוא וליתן טעם, מדוע לא יימנעו מלהיזקק לשתי התביעות שהוגשו לפניהם על-ידי המשיבה מס’ 2 נגד המבקש בתיק מס’ 2/328/11, ומדוע לא יימנעו מלדון בהן. הצו-על-תנאי נגד הממשיבים הראשונים נעשה לצו החלטי.

 

למבקש: מ’ מצא

למשיב מס’ 1: מ’ לבנון

למשיבה מס’ 2: אין הופעה

 

ניתן בפומבי היום, כג אייר ה’תשי”א (29/05/1951) במעמד מר מצא, בשם המבקש, ובמעמד מר לבנון, בשם המשיבים הראשונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.