תקציר בג”צ 2477/90 לשכת עורכי הדין בישראל (19/08/1990): בית משפט עליון הורה על מינוי חבר ועדה למינוי דייני בית דין רבני

בג”צ 2477/90 לשכת עורכי הדין בישראל נ’ השר לענייני דתות, פ”ד מד(4) (1990) 282

 

בג”צ 2477/90

בג”צ 2494/90

בג”צ 2477/90:

לשכת עורכי הדין בישראל

נגד

1. השר לענייני דתות

2. נשיא בית הדין הרבני הגדול הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הרב מרדכי אליהו

3. הרב הראשי לישראל, הרב אברהם שפירא

 

בג”צ 2494/90:

הרב שמחה מירון

נגד

1. השר לענייני דתות

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. ועדת המינויים לדיינים

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[19.8/1990]

לפני השופטים ש’ לוין, ג’ בך, י’ מלץ

 

עם עשרת חברי ועדת המינויים לפי חוק הדיינים, ה’תשט”ו-1955, נמנים גם שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול. לאחר שאחד מחברי הוועדה פרש לגימלאות, לא כינס המשיב 2 בבג”צ 2477/90 את חבר הדיינים כדי למנות חבר נוסף לוועדת המינויים (המשיבה 3 בבג”צ 2494/90). לגירסת המשיב 3 בבג”צ 2477/90, יש למנות דיין מבין דייני בית הדין הרבני הגדול לוועדת המינויים, אלא שבהיעדר מועמדים, זולת מועמד אחד לבחירה, אין זה מן הראוי לקיים את הבחירה. מכאן העתירות.

בית המשפט הגבוה לצדק פסק:

א.

(1) במצב בו מצוקת המחסור הרב בדיינים היא גדולה, הרי בין אם מינוי הדיינים קודם למינוי נציגי חבר הדיינים בוועדת המינויים ובין אם מינוי נציגי חבר הדיינים קודם למינוי הדיינים, יש לעשות למינוי הדיינים החדשים בהקדם האפשרי (284א).

(2) ועדת מינויים רשאית לפעול בהרכב חסר, אך מאידך גיסא רצוי הוא שתפעל בתקן מלא (284ב).

(3) כאשר ניתן למלא את הרכב ועדת המינויים תוך זמן קצר, מבלי לעכב את פעולתה האופראטיבית של ועדת המינויים, מן הראוי להקדים השלמת ההרכב על פני הפעולה (284ד).

 

התנגדות לצו-על-תנאי בבג”צ 2477/90 מיום 07/06/1990 ועתירה למתן צו-על-תנאי בבג”צ 2494/90. העתירה בבג”צ 2477/90 נתקבלה. הצו-על-תנאי נעשה מוחלט. הסתירה בבג”צ 2494/90 נדחתה.

 

י’ רובין – בשם העותרת בבג”צ 2477/90;

העותר בבג”צ 2494/90 טען לעצמו;

נ’ ארד, מנהלת מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה – בשם המשיבים.

 

ניתן היום, כח אב ה’תש”ן (19/08/1990).